זהירות: לשון הרע במיילים בעבודה

הודעת דואר אלקטרוני ששלח ממונה על עובדת למספר עובדים בחברה ובו התייחס לעבירות משמעת חמורות שבהתנהלות העובדת הוכרה על ידי בית המשפט כלשון הרע ● תת ניצב (בדימוס) עו"ד אורי אנגלהרד מסביר איך להיזהר ממקרים דומים

08/10/2018 13:27
תנ"צ (בדימוס) ד"ר עו"ד אורי אנגלהרד. צילום פרטי

בפסק דין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה ב-3 ליוני 2018 (ישראייר תעופה ותיירות בע"מ נ' ס.ש.) הדגיש בית הדין כי יש לנקוט חובת זהירות מוגברת ביחס למסרים המועברים לעובדים באמצעות הדואר האלקטרוני או ביישומים דומים – כך שלא יהוו לשון הרע.

בפסק דין זה דחה בית הדין הארצי לעבודה את ערעור החברה וד.פ. הממונה הישיר על העובדת שהגישו ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה שפסק כי החברה והממונה על העובדת ישלמו לעובדת פיצוי בגין הפרת הוראות חוק איסור לשון הרע בסך 27,000 שקלים. זאת לאחר שבית הדין קבע כי הודעת הדואר האלקטרוני ששלח הממונה על העובדת למספר עובדים בחברה ובו התייחס לעבירות משמעת חמורות שבהתנהלות העובדת – מהווה לשון הרע.

"פוטרה בגלל בעיות משמעת חמורות שאין להן מקום בארגון כמו שלנו"

מדובר בעובדת (ס.ש.) שעבדה כשנתיים בחברה כנציגת מכירות במוקד הזמנות פנים ארצי בכפוף למנהל המוקד שהיה הממונה הישיר עליה. במייל ששלח הממונה, הוא כתב: "היום פוטרה ס.ש. מעבודה בישראייר. ס.ש. פוטרה בגלל בעיות משמעת חמורות שאין להן מקום בארגון כמו שלנו. ס.ש. השתמשה בשמות מקדמי מכירות (ללא אישור שלהם) בכדי להשיג הטבות מבתי מלון באילת (כמו כניסה לבריכה). כמו כן איימה שתעביר את ההזמנות שלהם למלונות אחרים במידה ולא תקבל את מבוקשה. כל מי שפה שמייצג את ישראייר ואני יודע שהאמינות שלכם הינה ללא רבב. אני מקווה שזה המקרה הראשון והאחרון מסוגו. בברכה, ד.פ.".

כאמור, פסק בית הדין לעבודה כי ההודעה ששלח הממונה מהווה לשון הרע כמשמעה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע: "דבר שפרסומו עלול:
1. להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.
2. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
3. לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
4. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו".

"לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו"

פרסום לשון הרע הנוקב בשמו של העובד (פרסום פרסונאלי), כמו גם פרסום לשון הרע על מי ששמו לא מוזכר אך הוא ניתן לזיהוי בנקל, מהווים עוולה

בענייננו, מייחס הפרסום לעובדת "עבירות משמעת חמורות". פרסום פרסונאלי זה מהווה לשון הרע, משום שיש בו כדי "לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו". משלוח ההודעה ל-11 אנשים מחוץ לעובדת – מהווה "פרסום" כאמור בסעיף 2(ב) לחוק איסור לשון הרע.

משלוח ההודעה בדואר האלקטרוני מהווה פרסום לשון הרע, שמפאת אופיו הפרסונאלי ופוטנציאל תפוצתו הרחבה – אינו חוסה תחת הגנת סעיף 14 (הגנת אמת בפרסום) או סעיף 15 (הגנת תום לב) לחוק איסור לשון הרע, אף אם תוכנו מדויק.

בית המשפט קבע כי השילוב בין הממד הפרסונאלי ובין תפוצתו הפוטנציאלית הרחבה של הפרסום, אינו מידתי וחורג מהסביר לפי מבחן אובייקטיבי. משכך, גם אם הממונה האמין באמיתות הדברים שפרסם – אין זה מהווה הצדקה לפרסום שם העובדת.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי.

הכותב הוא תת ניצב (בדימוס) ועורך דין, מומחה לדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים