תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » "ארגז החול" של הרגולציה: למה רק לפינטק?
האם רשות המסים תעמוד היטב במבחן הפחתת הביורוקרטיה? צילום אילוסטרציה: Alphaspirit, BigStock

"ארגז החול" של הרגולציה: למה רק לפינטק?

משרד האוצר רוצה למנוע חסמים ולצמצם רגולציה שמונעים מחברות לפעול בתחום הפינטק, אבל מתעלם מחברות היי-טק אחרות ● דרוש שינוי חשיבה והבנה אמיתית שההיי-טק הוא הקטר של המשק הישראלי

מאת 14 באוגוסט 2017, 16:25 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

מדינת ישראל צריכה להחליט באופן רשמי שההיי-טק הוא הקטר של המשק ושבו צריך להשקיע כדי לקבל תוצאות טובות יותר, ולשם כך לעשות שורה של צעדים, כמו הקמת "ארגז החול" לתחום הפינטק, אותו מתכנן משרד האוצר

משרד האוצר פרסם אתמול (א') קול קורא לציבור בנושא חסמים רגולטוריים בתחום הפינטק. המשרד קורא לציבור להביע את דעתו ולמסור לו מידע על חסמים שמונעים מחברות היי-טק לפעול בתחום זה ולהגביר את פעילותן בשוק הישראלי.

ההיגיון שמאחורי הרעיון הוא שהרגולציה מצרה את צעדיהם של סטארט-אפים ושל חברות טכנולוגיה נוספות שרוצים לעבוד בתחום הפינטק בישראל ולא עושים זאת בגלל חוקים, תקנות ובכלל – לא מעט ביורוקרטיה.

בתפיסה של משרד האוצר, העובדה שחברות פינטק ישראליות מדירות את עצמן מהשוק המקומי פוגעת בצרכן הישראלי ולא מאפשרת לו ליהנות מהאפשרות של קבלת שירותים מתקדמים בעלויות זולות. לצורך כך מתכוון המשרד להקים מסגרת ארגונית שמכונה "ארגז חול", שתבחן אפשרויות שונות של שחרור חסמים, מתן הטבות ותמריצים לחברות סטארט-אפ והיי-טק כדי שיעבדו גם בישראל.

התוכנית של האוצר שואבת עידוד ממסגרות דומות שהוקמו במדינות כמו בריטניה, שם מופעלות תוכניות לזמן מוגבל שמאפשרות לחברות לעבוד בתנאים מיוחדים, תוך בחינת ההשפעה של ההקלות על תרומתן לשוק ולכלכלה. אין ספק שהרעיון ביסודו מעניין ואפילו חשוב, וכעת צריך להמתין ולראות אילו תשובות יתקבלו מצד הגורמים השונים שקשורים לנושא.

למה דווקא פינטק – ולא היי-טק ככלל?

אבל נשאלת השאלה: מדוע נותנים תשומת לב מיוחדת לתחום הפינטק ולא מתייחסים לכלל ענף ההיי-טק? בכל מה שקשור לביורוקרטיה, חסמים רגולטוריים ואחרים, ישראל נחשבת למובילה ברמה בינלאומית. דו"ח של ה-OCED שעסק ברגולציה במשק הישראלי קבע שישראל היא בין המדינות היחידות שבה הרגולציה מונעת תחרות והמדינה היחידה שמקדימה אותנו זו טורקיה.

כל יזם מתחיל שהתנסה בפעילות בארץ יגיד לכם שהרגולציה אצלנו הורגת את החדשנות. פיתוח מוצרים חדשים, שהשימוש בהם עלול להתנגש בחוקים מסוימים, דורש אישורים מיוחדים מהרגולטור וזה האחרון לא תמיד יכול לרוץ באותו הקצב של היזמים והחדשנות.

החסמים מתחילים עוד בשלב שמשקיעים מחליטים שהם רוצים להשקיע בישראל והם לא ממש מצליחים לקבל אשראי מהמדינה, בגלל הרגולציה.

הבוירוקרטיה היא הבעייתית ביותר והכי מסוכנת מבין הרגולציות. אובדן ההכנסות למשק הישראלי כתוצאה מביורוקרטיה בין משרדית אינו ניתן לאומדן, כי אף פעם לא ניתן לדעת מי מהיזמים חשב להשקיע כאן והחליט לסגת מכך, כי קיבל רגליים קרות רק מהמחשבה על מסע הייסורים שהוא יעבור בדרך למימוש ההשקעה.

הרגולציה מהווה מקור לתשומת לב ניהולית במרבית חברות הטכנולוגיה וההיי-טק. חלק מהן מחזיקות צוותים שלמים, כולל הנהלה בכירה, שכל תפקידם הוא לעקוב אחר החוקים והתקנות השונות שמיוצרות חדשות לבקרים על ידי גופי הרגולציה בישראל, ופה באמת יש נוכחות בולטת למגזר הפיננסי – לבנקים, לחברות הביטוח ולחברות אחרות בתחום.

אלא שבניגוד לגופים אלה – עתירי כוח אדם ומשאבים כספיים – סטארט-אפים בתחום הפינטק ובתחומים אחרים לא יכולים להרשות לעצמן לממן אנשים שכל תפקידם הוא לבדוק האם הם מיושרים עם החוקים והתקנות או לא. זה עניין קריטי, כי אי עמידה בתקן מסוים או ברגולציה זו או אחרת עלול להפיל פרויקטים שלמים וההשקעה בהם תרד לטמיון, שלא לדבר על התמודדות עם גורמי החוק והאכיפה.

דרושה אפליה מתקנת

אי אפשר להתעלם ממאמצים אחרים שנעשים על ידי גופי ממשלה וציבור שתפקידם לצמצם את הרגולציה. הדבר בא לידי ביטוי בצעדים שונים, בהחלטות ממשלה ובהקמת מסגרות שונות, כמו רשות החדשנות, שמעצם קיומה נועדה להנגיש את השירותים שלה לציבור היזמים והמשקיעים, שמתאימים לתנאים השונים. בשנים עברו, יזמים רבים דילגו על האפשרות לפנות למדען הראשי, הגורם שקדם לרשות, בגלל משך הזמן ודרישות שונות שלא התאימו להם. השיפור מורגש, אבל הדרך עדיין רחוקה.

מדינת ישראל צריכה להחליט באופן רשמי שההיי-טק הוא הקטר של המשק ושבו צריך להשקיע כדי לקבל תוצאות טובות יותר, ולשם כך לעשות שורה של צעדים, כמו הקמת "ארגז החול" לתחום הפינטק, אותו מתכנן משרד האוצר. הארגז הווירטואלי הזה יהווה מעין חממה לענף זה, שאלה שיתקבלו "לגור" בה ייהנו מהקלות מיוחדות בכל מה שקשור למערכת היחסים עם הממשלה והמדינה, מיסוי, כוח אדם, תקנות, תקינה ועוד.

כך תיווצר בפירוש אפליה מתקנת, שלא תגרור תלונות מצד מגזרים אחרים, משום שהקמת המסגרות המיוחדות האלה הן בבחינת השקעה שההחזר שלה למדינה היא בטווח קצר וכדאית ביותר. ההחזר יהיה בתחום התרומה לתעסוקה, לפריון וגם בהגברת התחרות, הורדת יוקר המחיה והגיוון התעסוקתי. הצעד הראשון כבר נעשה בקול הקורא שפורסם אתמול, והוא יכול להיות פריצת דרך להקמת כמה "ארגזי חול" כאלה למגזרים אחרים, שיאפשרו גם לאזרחי ישראל ליהנות מפירות החדשנות והסטארט-אפים.

"ארגז החול" של הרגולציה: למה רק לפינטק? Reviewed by on . משרד האוצר פרסם אתמול (א') קול קורא לציבור בנושא חסמים רגולטוריים בתחום הפינטק. המשרד קורא לציבור להביע את דעתו ולמסור לו מידע על חסמים שמונעים מחברות היי-טק לפ משרד האוצר פרסם אתמול (א') קול קורא לציבור בנושא חסמים רגולטוריים בתחום הפינטק. המשרד קורא לציבור להביע את דעתו ולמסור לו מידע על חסמים שמונעים מחברות היי-טק לפ Rating: 0

הגיבו