אשר רשף, לאומי קארד: "האתגרים – הגנה ממעילות פנימיות, מובייל וחיזוק תשתית המחשוב"

"עולם כרטיסי האשראי נמצא בתהליך מואץ של מעבר מכרטיס הפלסטיק המסורתי לתשלום דיגיטלי, בפרט באמצעות המובייל. בנוסף, קיימת מגמה עולמית של מעבר לשירותים עצמיים, שזמינים בכל מקום ובכל שעה, ואינם תלויים בשעות פתיחה ובזמינות נציג השירות. התחומים האלה מביאים עימם אתגרים רבים, שהמרכזיים שבהם אלה הגנה ממעילות פנימיות, מובייל וחיזוק תשתית המחשוב", כך אמר אשר רשף, משנה למנכ"ל לאומי קארד ומנמ"ר החברה.

רשף דיבר בפאנל שנערך בסוף השבוע בגיאורגיה, במסגרת כנס C3 – פורום המנמ"רים והמנכ"לים של אנשים ומחשבים. נושא הפאנל היה "איפה הייתי שם את הביצים אם הייתי בצד השני", והנחה אותו רונן זרצקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות ומנמ"ר ישראכרט.

זרצקי הציב בפני משתתפי הפאנל אתגר: "תנו עצות לספקים – במה כדאי להם להשקיע ומהם התחומים החמים המעניינים אתכם".

תשובתו של רשף הייתה: "המגמות הן מתן מקסימום השירותים באינטרנט ובמובייל; הצעת הפתרונות בערוצים שונים ואפשרות מעבר ביניהם. למשל: בתחילה יתבצע הטיפול בלקוח בערוץ דיגיטלי ולאחר מכן באמצעות נציג שירות אנושי; הגנה על המערכות מפני פעילות לא חוקית מתוך הארגון, בהמשך לאירוע המעילה שאנחנו חווינו לא מכבר, מניעת זליגת מידע ואיתור פעילויות חריגות של עובדים; המשך המאבק האינסופי בפשעי הסייבר המגיעים מחוץ לארגון; המשך ההתמקדות ב-Big Data לצרכים שיווקיים; וכן חיזוק התשתית המחשובית ורכישת כלים לצורך הגברת היכולות למתן פתרונות מהירים, לקיצור זמן ההגעה לשוק".

רונן זרצקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות ומנמ"ר ישראכרט. צילום: פלי הנמר

"לא לבוא עם מוצרים אלא עם פתרונות"

דורון פלח, סמנכ"ל טכנולוגיות המידע של yes, ציין כי "כיום אין למנמ"רים תקציבים כפי שהיו להם בעבר. מגזר הטלקום עובר שינויים רבים וזה משפיע גם על yes. אני מצפה מהספקים ליצירתיות שתחסוך כסף. צריך להיות ברור שמה שהיה לא יהיה".

"אני נתקל שוב ושוב בספקים שמציעים לי את כל סל המוצרים שלהם", הוסיף. "זה לא עוזר. המטרה שלי היא שירות ופתרונות שיכולים לסייע לי. אני מציע לספקים לא לבוא עם מוצרים אלא עם פתרונות".

הוא התייחס למגמות הצפויות בעולם הטלקום ואמר כי "התחום הזה הולך להיות מאוד מאתגר. אחת המשימות המרכזיות היא הפרסונליזציה של התכנים. יש אינסוף ערוצים ומקורות תוכן והצופה מתקשה לבחור. אנחנו, אנשי ה-IT, מחפשים פתרונות שיסייעו לו בכך".

"על ההנהלה לשים לב לתשתיות"

דורון פלח, סמנכ"ל טכנולוגיות המידע של yes. צילום: פלי הנמר

דובר נוסף בפנל היה שמוליק חכים, לשעבר מנמ"ר הרכש במשרד הביטחון. הוא אמר כי "מקבלי ההחלטות צריכים לשים לב לתחום התשתיות, שיכול להוות הבטן הרכה של הארגון. כוונתי היא לכל מה שקשור לדברים כמו 'ברזל', כבלים ובקרות כניסה מבוססות פרוטוקול".

"תחום נוסף שמתפתח וארגונים חייבים לשים אליו את ליבם הוא ההונאות", אמר חכים. הוא ציין ניתוח שנערך על ידי Financial Crime Fraud בקרב 1,483 חברות מ-100 מדינות, ממנו עולה כי במהלך השנים 2010-2014 עמד היקף ההונאות על יותר מ-38 מיליארד דולר. הנתונים מתייחסים רק למקרי הונאות שדווחו, ושההיקף של כל אחד מהם עמד על יותר מ-100 אלף דולר. לדברי חכים, "55% מהמקרים בוצעו על ידי עבריין יחיד, אולם עיקר ההפסדים נגרמו על ידי יותר מעבריין אחד. עוד עולה שהמקור של 6% מהמעילות הוא במעורבות עובדים".

"המגמה הנוכחית היא לעבור ממניעה, Preventive – באמצעות נהלים, הפרדת תפקידים והדרכות, לגישות "בלשיות", Detective, כמו חקירות יזומות וניטור שוטף", אמר חכים. הוא המליץ על "העשרת הבדיקות המדגמיות, על ידי ביצוע סקר מעילות והונאות, וביקורת פנים, עם בדיקות של כלל האוכלוסיה, קרי: אנליזה סטטיסטית על מאגרי הנתונים וניתוח הרשתות".

שמוליק חכים, לשעבר מנמ"ר הרכש במשרד הביטחון. צילום: פלי הנמר

מגמות נוספות עליהן הצביע הן "שימוש במערך בקרות שוטף, כולל אחרי פעילות; ניטור שוטף לקיצור זמן הגילוי והחלשת גורם ההזדמנות במשולש ההונאות – הזדמנות, רציונליזציה ולחצים; ושימוש במידע חיצוני, כגון BDI או D&B".

החדשנות במוקד

המגמה הבולטת לגישתו של גדי דודיאן, סמנכ"ל ומנהל הטכנולוגיות של בנק יהב, היא החדשנות. "יש לא מעט דוגמאות לחדשנות, בפרט בתחומי הענן, ה-Big Data וערוצי מתן השירות ללקוח. השאיפה היא להגיע לרמת פרסונליזציה מתקדמת ומתוחכמת, תוך שנותנים ללקוח הצעות ערך אפקטיביות. יש לעשות זאת גם בערוצים כמו מובייל ואפליקציות, שיקלו על התנהלותו מול הארגון ויאפשרו לו לבצע כל תהליך בו הוא חפץ באופן פשוט ויעיל, דרך הערוצים השונים".

לדבריו, בנק יהב הוא "הדוגמה הטובה ביותר לחדשנות. הבנק מוביל בימים אלה פרויקט להקמת מערכת ליבה בנקאית מבוסס חבילת תוכנה בנקאית מבית TCS".

גדי דודיאן, סמנכ"ל ומנהל הטכנולוגיות של בנק יהב. צילום: פלי הנמר

עוד תחום אותו ציין דוידאן הוא היעילות. "הציפייה היא שנעשה הרבה יותר עם הרבה פחות", אמר. "לכן, כל רעיון שיכול לגרום לארגונים השונים להתנהל באופן נכון יותר, גם ברמת התשתית וגם ברמת התוכנה, יתקבל בברכה".

בהמשך הוא התייחס לתחום בולט נוסף – אבטחת מידע וסייבר. "איום הסייבר חוצה ארגון ולכן דורש לאמץ אסטרטגיית הגנה מתאימה. באחרונה יצאה הוראה רגולטורית חדשה בנושא, המחייבת את הגופים הפיננסיים להיערך באופן מקיף. זאת, תוך התייחסות להגדרת מדיניות וממשל תאגידי, הקצאת משאבים מתאימים, הטמעת כלים וביצוע סקרים שוטפים. זהו אתגר חשוב לספקים".

"ערך עסקי חדש שייצור יתרון תחרותי אמיתי"

דובר נוסף היה זאב קליגר, מנהל הרכש של בנק הפועלים. הוא התמקד ביחסי ספק-לקוח, "שמהווים תנאי סף לשותפות אסטרטגית". לדבריו, על הספקים להיות "בעלי שקיפות ויושרה מקצועית, שהכרחיות ליחסים משמעותיים, לעמוד ברגולציות מוקדם ככל האפשר ולבצע רכש אחראי וחברתי, שהוא בעל משקל לא מבוטל בתהליכי הרכש".

זאב קליגר, מנהל הרכש של בנק הפועלים. צילום: פלי הנמר

"אני מצפה שנקבל מספקים ערך עסקי חדש, שייצור עבורנו יתרון תחרותי אמיתי. כדי להגיע לזה, על הספקים להשקיע בלמידה ולהכיר את הלקוחות ואת האתגרים והיעדים שלהם", ציין.

קליגר פנה אל הספקים ואמר: "אל תבואו אלינו עם סל המוצרים שלכם ותנסו לשכנע שזה מה שאנחנו צריכים. זה לא רציני. תהיו פרו-אקטיביים ובואו עם פתרונות אמיתיים לצרכים שלנו". "אנחנו מצפים מהשותפים להציע מודלים עסקיים שיפחיתו עלויות, לשקול לטפל במודל העבודה, להתמקד בפתרונות עם Business Case משמעותי ומהיר, לשתף אותנו בידע מקומי ובינלאומי ולהיות יצירתיים", אמר. "הכוונה היא לא לפוטנציאל או שאיפה לחיסכון עתידי, אלא לדבר בעל השפעה מיידית".