בריאן דיוויד ג'ונסון, אינטל: "העתיד ייקבע לפי מה שנעשה עם הטכנולוגיה שקיימת בהווה"

"העולם שלנו מלא בחפצים – ובקרוב מאוד נוכל להפוך את כולם ל-'חכמים': את הכסא, את המעיל או את הנעל. אבל מה נעשה עם זה? איך זה יהפוך את חיינו לטובים יותר?", שאל ג'ונסון - עתידן ומהנדס בכיר במעבדות אינטל, באירוע מיוחד שערכה החברה להצגת העבודה של קבוצת העתידנים שלה ● לדבריו, "העתיד הוא לא תאונה, אלא תוצאה של הפעולות שאנשים מבצעים בהווה. לכן, חשוב כל כך שכולנו נשאל את עצמנו היום מה עושים עם כל הטכנולוגיה הזו מחר"

"עד שנת 2020, יתקרב גודלם של רכיבי המיחשוב העוצמתיים לאפס. גודלו של השבב שיותקן במכשירים ובגאדג'טים העתידיים שלנו יהיה מזערי. המשמעות היא שאפשר יהיה להפוך כל דבר למחשב", כך אמר בריאן דיוויד ג'ונסון, עתידן ומהנדס בכיר במעבדות אינטל (Intel Labs). לדבריו, "התהליך המרתק הזה משנה את השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמינו לגבי הטכנולוגיה שאנחנו מעצבים. כבר לא מדובר בעד כמה חזק יהיה המעבד ומה יהיה גודלו – אלא מה כדאי לעשות עם כל הטכנולוגיה הזו שזמינה לנו היום".

ג'ונסון אמר את הדברים באירוע מיוחד שערכה השבוע אינטל (Intel) במרכז הכנסים של סן פרנסיסקו, קליפורניה. האירוע, שנערך יום לפני פתיחת כנס המפתחים השנתי של ענקית השבבים – IDF 2013 (ר"ת Intel Developer Forum), הציג את העבודה של קבוצת עתידנים ומהנדסים במעבדות אינטל, שפועלת למיפוי שוק המיחשוב העתידי והבנת צרכיהם של משתמשי טכנולוגיות העתיד.

"העולם שלנו מלא בחפצים – לא רק מכשירים אלקטרוניים, אלא עצמים באופן כללי", הסביר ג'ונסון. "אלו הם הדברים שהופכים אותנו לאנושיים. ברגע שנוכל להפוך את כולם ל-'חכמים': את הכסא, את המעיל או את הנעל – מה נעשה עם זה? איך זה יהפוך את חיינו לטובים יותר? איך זה יעזור לנו להיות בריאים יותר? איך זה יחבר אותנו לאנשים שאנחנו אוהבים? איך זה ישנה את העתיד שלנו? אלו הן השאלות שאנחנו באינטל שואלים את עצמנו היום, כשאנחנו עובדים על עיצוב המוצרים העתידיים שלנו".


צילום ועריכת וידיאו: אור יעקב

ג'ונסון תיאר את ההתקדמות ההדרגתית שעבר עולם המיחשוב בהיבט הגודל הפיזי של רכיבי המיחשוב – החל מעידן המיינפריים בשנות השישים, דרך המחשבים האישיים של שנות התשעים ועד למהפכת המובייל של ימינו. "אני לא אומר שאנחנו לא צריכים להתקדם מבחינה טכנולוגית – זה ברור לכולם שנעשה את זה, אבל השאלה החשובה יותר, לדעתי, היא איך רותמים את כל הכוח הזה לטובת משהו מועיל? מה אנחנו, כבני אדם, עושים עם הכח האדיר הזה שזמין לנו היום?".

הוא התייחס לחוק מור, ואמר כי לא מדובר בחוק מדעי, אלא בחוק עסקי יותר. "גורדון מור היה אדיר, אבל הוא לא היה ניוטון. החוק, שעוסק בכמות השבבים שניתן לדחוס בפיסת סיליקון בודדת, היווה השראה גדולה עבור אינטל, אבל הגענו לנקודה שבה אנחנו כבר לא כל כך מדברים על מהירות וגודל, אלא על חוויית משתמש. יש לנו עוצמת מיחשוב גדולה כל כך כבר היום, כך שהדיון עוסק יותר במה אפשר לעשות איתה".

"אם כך, מהי התשובה לשאלה?", שאל ג'ונסון. "אני מסתובב בעולם ושואל כל אדם שאני נתקל בו את השאלה הזו: איך משנים את העתיד? סופר מדע בדיוני שפגשתי בלונדון, נתן לי אחת התשובות החביבות עליי: הדרך שבה משנים את העתיד, הוא אמר, היא באמצעות שינוי הסיפור שאנשים מספרים לעצמם על העתיד שהם יגורו בו. אני נוטה להסכים איתו. אני מאמין שהעתיד הוא לא תאונה – תוצאה של משהו שפשוט קורה מעצמו. העתיד הוא תוצאה של הפעולות שאנשים מבצעים בהווה. לכן, חשוב כל כך שכולנו – כבני אדם ובעיקר כאנשי טכנולוגיה – נשאל את עצמנו היום מה עושים עם כל הטכנולוגיה הזו מחר".

הכותב הוא שליח אנשים ומחשבים לארצות הברית

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים