מה צפוי בשנה הקרובה בתחום ה-IT?

2023 יכולה להיות שנה טובה מאוד להיי-טק ול-IT, אבל גם פחות ● זה תלוי בהרבה מאוד משתנים, כאשר בישראל יכולה לתרום לענף הממשלה החדשה – אם היא תעשה את הצעדים הנכונים והמתבקשים

מה יהיה ב-2023? סימן שאלה.

שנת 2023 החלה, וכעת המבטים צופים קדימה. קשה לדעת מה יקרה השנה – בכלל, ובעולם ה-IT בפרט. האם היא תהיה חצויה, עם התחלה טובה אבל ירידות חדות בהשקעות ובשווקים בהמשך? האם יהיה בה אירוע נוסף משמעותי מאוד כמו המלחמה בין רוסיה לאוקראינה? האם העלאת הריבית תימשך? לא ברור.

לגבי השוק הישראלי, מדדים שונים מייצרים תמונת מצב יחסית אופטימית. המיתון בעולם מורגש כאן הרבה פחות, למרות הידיעות על פיטורי עובדים בהיי-טק המקומי ועל חברות שנסגרו. בנוסף, גם הפעם, כמו בכל סבב של האטה או מיתון, אנחנו רואים שענף ה-IT הישראלי נפגע פחות לעומת תחומים אחרים בהיי-טק. הסיבה היא כי ב-IT יש הרבה מאוד חדשנות, שחיונית לארגונים, בפרט מאז פרוץ הקורונה. הדבר מביא לביקושים הולכים וגדלים לפתרונות IT ולהשקעות של ארגונים בהם, כחלק מתהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית שהם עוברים. על פי גרטנר, ההוצאות האלה צפויות לגדול ב-6.8% בשנה שזה עתה החלה, וסביר להניח שכך יהיה גם בישראל. זה מורגש במשק כחוט השני, אבל במיוחד במגזר הממשלתי-ציבורי, בין היתר לאור פרויקט הענן נימבוס. ניתן יהיה לקבל תמונת מצב מדויקת על הנעשה בתקשוב הממשלתי בכנס e-GOV השנתי של אנשים ומחשבים, שייערך בסוף החודש.

אבל לא רק במגזר הממשלתי-ציבורי: התחזית שמנבאת גידול בביקושים לפתרונות IT נכונה גם לסקטור העסקי. זה בולט במיוחד לאור העובדה שהגם שרבות מהחברות פיטרו עובדים בחודשים האחרונים, הפרויקטים והתוכניות השונות שלהן לא נעצרו. יתרה מזאת, ארגונים בכלל מגזרי המשק ממשיכים להשקיע רבות בפתרונות טכנולוגיים. סקר שנערך על ידי חברת הייעוץ והמחקר ESG העלה שעל אף שחל גידול במספר הארגונים שצופים קיצוץ בתקציב ה-IT שלהם, מעל מחצית מהם מתכננים להוציא ב-2023 על פתרונות טכנולוגיים יותר מאשר ב-2022.

העלייה הגדולה בהשקעות בטכנולוגיות החלה, כאמור, עם הקורונה. לראייה, ארגונים שהשקיעו נכון בחדשנות ובדיגיטל עברו בצורה קלה יותר את המשבר, וכעת הם מבקשים להאיץ תהליכים, וארגונים אחרים ראו את זה קורה אצל המתחרים שלהם והצטרפו גם הם לחגיגה.

המגמה הזו משפיעה לטובה על מחלקות ה-IT והמנמ"רים. הצפי הוא שיהיה להם יותר קל לשכנע את ההנהלות להשקיע ביוזמות טכנולוגיות, מאחר שחלק גדול מהארגונים יציבו כמדד להצלחה את ההשפעה של ההשקעה ב-IT, שניתן להניח שיהיו לה ברוב המקרים תוצאות חיוביות.

יש לציין שהמגמה הנוכחית הזו עומדת בסתירה למה שהמומחים צפו מיד לאחר משבר הקורונה. אז הם חזו שארגונים ירצו להוריד את הוצאות התפעול שלהם, ומתוקף כך ישקיעו פחות בפתרונות IT, ובכלל בחדשנות. אלא שכאמור, המגמה הפוכה, וגם ארגונים שמקצצים בהוצאות – לא עושים זאת בהוצאות ה-IT.

התחומים החמים: סייבר ובינה מלאכותית

ודאי לא יפתיע אתכם לקרוא שעל פי התחזיות, תחומי הסייבר והבינה המלאכותית ימשיכו לככב גם בשנה הקרובה. הסייבר יוסיף להיות במוקד ההשקעות ב-2023, ובמידה רבה הוא יהיה המניע להגדלת השקעות בתחומים אחרים. הבינה המלאכותית ולמידת המכונה יוסיפו להיות תחומים חמים, בגלל הדרישה הגוברת של ארגונים למקסום ערך הדטה שיש אצלם, כמנוע להגדלת הרווחיות ומימוש הליבה העסקית. מגמה זו מורגשת היטב גם בשוק הישראלי, כמו גם המעבר לענן, שגם בשנה הקרובה יהיה מנוע מרכזי בדרך הפעילות של ארגונים, ייעל אותם, יביא לשירות טוב יותר של הלקוחות ויגביר את השימוש של אלה בפלטפורמות דיגיטליות.

מה שהשרים החדשים צריכים לעשות הוא להמשיך תוכניות שהחלו בימי הממשלה הקודמת ולהוציא לפועל תוכניות חדשות, כדי להניע את ההיי-טק הישראלי קדימה

באילו מגזרים מורגש הביקוש ל-IT?

הביקוש ל-IT מורגש בשלל מגזרים במשק הישראלי, כאשר הבולטים שבהם אלה תחומי הפיננסים, ובכלל זה הבנקאות והביטוח, הבריאות, הקמעונות, המסחר והתעשייה. המשק בישראל יציב יחסית, בין היתר על רקע נתוני היצוא המצוינים, שפורסמו בשבוע שעבר: היצוא הכולל מישראל עמד ב-2022 על 160 מיליארד דולר, כאשר כמחצית מסכום זה הגיעה מההיי-טק. שוב הוכח כי ההיי-טק הוא הקטר של המשק, גם אם יש קצת קשיים ומהמורות בדרך.

אבל, אין להתעלם מהתחזיות, או נכון יותר מהאזהרות, שמגיעות מאנשי הענף – ולא רק מהם – על חלקה של הממשלה בשימור ההצלחה של ההיי-טק. החברות בענף אוהבות לעבוד בסביבה של יציבות כלכלית ופוליטית, עם יכולת לתכנן לזמן סביר, על בסיס מדיניות ברורה, שאינה משתנה בכל תקופה קצרה ולא תלויה בכניסתו של שר זה או אחר. מבחינה זו, ענף ההיי-טק שלנו יצטרך להמתין כדי להבין לאן מובילים השרים החדשים במשרדים והיכן הם ימקמו את ההיי-טק בסדר העדיפויות של משרדיהם.

את השאלה הזאת צריך להפנות לבצלאל סמוטריץ' במשרד האוצר, ניר ברקת בכלכלה, ד"ר שלמה קרעי בתקשורת, יואב קיש בחינוך, אריה דרעי בבריאות, מירי רגב בתחבורה ועוד שרים – וכמובן לשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה החדש-ישן, אופיר אקוניס, ולראש הממשלה, החדש-ישן אף הוא, בנימין נתניהו. הם מבינים את החשיבות למשק הישראלי ולמדינת ישראל בכלל של החדשנות, החינוך לעתיד, ההיי-טק כמנוע צמיחה של המשק והעובדה שהוא יכול להיות מקור לעוד הרבה ידיים עובדות. כל אלה תלויים, במידה מסוימת ובחלק מהמקרים רבה, בממשלה – האם היא תעשה את הצעדים המתבקשים והנכונים, או לא.

הממשלה החדשה לא צריכה יותר מדי ימי לימוד: חלק מהשרים, כולל נתניהו, חזרו למשרדים זמן לא רב אחרי שעזבו אותם, רבים מהם עסקו בטיפול הממשלתי בהיי-טק וברקת אף בא מהתחום. מה שהם צריכים לעשות הוא להמשיך תוכניות שהחלו בימי הממשלה הקודמת ולהוציא לפועל תוכניות חדשות, כדי להניע את ההיי-טק הישראלי קדימה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים