כשהדולר נחלש ועלויות ה-AI גדלות: האתגר החדש של הסטארט-אפים

בשנים האחרונות מייסדים למדו לדבר באופן אוטומטי על Runway – כמה כסף נשאר בקופה, לכמה חודשים הוא מספיק, מתי נכון לצאת לסבב גיוס נוסף, ואיפה אפשר להתייעל בלי לפגוע בצמיחה – אבל המציאות הכלכלית החדשה של סטארט-אפים ישראליים מחייבת להסתכל על ה-Runway בצורה רחבה יותר.  

בחודשים האחרונים, במקביל להתחזקות השקל מול הדולר ולאימוץ ההולך וגובר של פתרונות AI, יותר ויותר חברות מגלות שקצב שריפת המזומנים שלהן מושפע מגורמים שלא היו במרכז השיח עד לפני זמן לא רב.

מייסדים, מנכ"לים, סמנכ"לי כספים ומנהלי טכנולוגיה צריכים להתחיל להתייחס לעלויות AI כמו לכל רכיב תפעולי מרכזי אחר. לא כמשהו שבודקים בדיעבד, אלא כחלק בלתי נפרד מהמודל העסקי

כשהדולר נחלש ה-Runway מתקצר

רוב הסטארט-אפים בישראל מגייסים את ההון שלהם בדולרים, אך חלק משמעותי מההוצאות השוטפות שלהם מתבצע בשקלים – למשל, שכר עובדים, ספקים מקומיים, שכירות, שירותים ותפעול.

כשהדולר נחלש מול השקל, כל דולר שגויס שווה פחות במונחים של ההוצאות בפועל. זו אינה רק תנודה פיננסית או אירוע חשבונאי. מדובר בשחיקה ישירה של מרחב הפעולה של החברה.

בשנים האחרונות עלות השימוש במודלים עצמם נמצאת במגמת ירידה, בזכות התחרות בין ספקיות ה-AI והשיפור ביעילות המודלים. אך במקביל, היקף השימוש גדל בקצב מהיר הרבה יותר. מוצרים מבצעים יותר קריאות למודלים, משלבים סוכני AI, עובדים עם חלונות קונטקסט ארוכים יותר ומבצעים תהליכים מורכבים יותר. התוצאה היא שבמקרים רבים החשבון הכולל של החברה עבור ה-AI ממשיך לגדול. 

בשלבי הפיתוח הראשונים, שימוש ב-AI נראה לעיתים כמו עוד שירות ענן או עוד API, אך כשהמוצר מתחיל לצבור משתמשים, ההוצאה הזו הופכת במהירות לסעיף תקציבי משמעותי. 

נקודת העיוורון: כמה באמת עולה כל אינטראקציה?

אחד הדברים שמאפיינים חברות בשלבי Seed ו-Series A, הוא בניית מוצר מבוסס AI. אך הן אינן בונות במקביל מודל כלכלי מלא של עלויות השימוש. הן יודעות כמה עולה לגייס מפתח, כמה עולה קמפיין שיווקי או שרת בענן, אבל לא תמיד הן יודעות כמה עולה כל אינטראקציה של משתמש, מה יקרה כשהיקף השימוש יגדל פי עשרה, ואיך זה ישפיע על הרווחיות.

מייסדים, מנכ"לים, סמנכ"לי כספים ומנהלי טכנולוגיה צריכים להתחיל להתייחס לעלויות AI כמו לכל רכיב תפעולי מרכזי אחר. לא כמשהו שבודקים בדיעבד, אלא כחלק בלתי נפרד מהמודל העסקי. האם כל פעולה באמת מחייבת קריאה למודל? האם ניתן להשתמש במודל קטן או יעיל יותר? האם התמחור של המוצר משקף את עלות ה-AI? והאם החברה יודעת לזהות את הרגע שבו צמיחה במספר המשתמשים מתחילה להפוך לצמיחה בהוצאות?

האתגר האמיתי: שני כוחות שמעצבים מחדש את ה-Runway

דווקא בתקופה שבה התחזקות השקל שוחקת את ערך ההון שגויס, חברות רבות משקיעות יותר ב-AI כדי להתייעל, להאיץ את הפיתוח ולייצר יתרון תחרותי. ההתייעלות הזו אמנם מייצרת ערך, אבל היא גם יוצרת מבנה עלויות חדש. 

לכן, גם ניהול החשיפה למטבע וגם ניהול כלכלת ה-AI צריכים להפוך לחלק מאותה שיחה ניהולית. לא די שסמנכ"ל הכספים יעסוק בשער הדולר והמנהל הטכנולוגי יעסוק במודלים. ההחלטות הללו משפיעות זו על זו, ובסופו של דבר כולן מתכנסות לשאלה אחת – כמה זמן באמת נשאר לחברה עד שתזדקק להון נוסף. 

החברות שיצליחו בשנים הקרובות לא יהיו בהכרח אלה שיגייסו את הכי הרבה כסף או יטמיעו הכי הרבה-AI. הן יהיו אלה שיבינו את הכלכלה שמאחורי הטכנולוגיה, ימדדו נכון את העלויות שלהן ויקבלו החלטות על בסיס נתונים ולא על בסיס תחושות. בסופו של דבר, Runway הוא כבר לא רק מספר שמופיע במצגת למשקיעים. בעידן ה-AI, הוא נקבע לא רק לפי כמה כסף גייסת, אלא גם לפי כמה חכם אתה מנהל אותו. 

כותב המאמר הוא מנהל תחום סטארט-אפים בבינת תקשורת