מהן הסיבות למשבר הנוכחי בהיי-טק?

חברות ההיי-טק מפטרות עוד ועוד עובדים, והסוף של גל הפיטורים לא נראה באופק ● למה זה קורה? כמה פוטרו? ומתי המשבר יסתיים? פרשנות

מפטרת. פיוניר.

עובדי היי-טק בעולם, ובכלל זה בישראל, מודאגים בימים אלה מגל הפיטורים שעובר על הענף. חברות כמעט מכל תחום בתעשייה מפטרות, בחלקן במספרים גדולים, והסוף לא נראה באופק.

מדובר בהיפוך מגמה לעומת נתוני 2021, שהיו סוג של תור זהב של ההיי-טק – בהשקעות, בהתרחבות של חברות וכתוצאה מזה בגיוסי עובדים. אלא ששלל סיבות הביאו למשבר: המלחמה באוקראינה, המשבר בשרשרת האספקה ובעיקר הכסף, שהפסיק להיות נזיל וזמין, בגלל העלאות הריבית, והערכות שווי גבוהות מדי.

השינוי הוא דרמטי והמספרים מדאיגים. מה גם שהחשש הוא שאנחנו ממש לא בסיומו של הגל, עדיין לא רואים את האדוות שלו, אלא להפך – שהמצב רק יחמיר. מה שכן, חשוב לציין שעדיין לא מדובר בנתונים שמגיעים לאלה של המשברים הגדולים של 2008-9 ושל התפוצצות בועת הדוט.קום, ורבים מעריכים שהם לא יגיעו לשם ושמדובר רק בתיקון המצב, גם אם הוא כלפי מטה.

מי פיטר וכמה?

הפיטורים מבוצעים לאורך ולרוחב החברות בענף: חברות בינלאומיות, ישראליות, סטארט-אפים, חברות גדולות וכמעט מי שלא תרצו. מבין החברות הרב לאומיות הענקיות, אמזון הודיעה שהיא תפטר כ 10,000 עובדים, מטא שולחת הביתה 11 אלף, טוויטר נמצאת בימים אלה בגל פיטורים של אלפי עובדים, לאחר שאילון מאסק הפך לבעלי החברה, סנאפ נפרדת יותר מ-1,000 עובדים, וזאת רשימה חלקית מאוד. CNBC מעריכה שבארצות הברית בלבד פוטרו בחצי השנה האחרונה כ-100 אלף עובדי היי-טק.

מה אצלנו? גם בישראל יש גל נרחב של פיטורים, רבים מהם בחברות שהצטרפו בשנים האחרונות למועדון החד קרן. לפי אתר לסטארטאפ, שמפרסם רשימה מתעדכנת של חברות ההיי-טק שמפטרות בישראל, רק בשבועיים האחרונים היו פיטורים בסיידר סקיוריטי, ראפיד, טראקס, סינמדיה, קורנית דיגיטל, ביזאבו וקוגנייט, שהיא השם העדכני ביותר ברשימה, נכון לכתיבת שורות אלה. על החברות שפיטרו בחודשים האחרונים 200 עובדים ומעלה ושמצוינות באתר זה ניתן למנות את סייבריזן, סניק, צלזיוס, שנכתב כי פיטרה לא פחות מ-300 עובדים – מחצית כוח האדם שלה, ואייד ג'נומיקס, שסגרה את המו"פ שלה בארץ ופיטרה את כל 400 העובדים. בסך הכול, על פי האתר, 111 חברות פיטרו השנה כמעט 7,000 עובדים, כאשר בכל חברה מדובר על פיטורים של קצת יותר מחמישית מהעובדים.

הסיבה העיקרית לכך היא הערכות יתר: חברות רבות גייסו, הונפקו או ביצעו צעדים אחרים לפי שווי גבוה, לעתים בהרבה, משוויין האמיתי. כלומר: שוויין נופח. עכשיו, בעלי החברות נאלצים להקטין את ערכן, לפעמים בצורה דרסטית, וכחלק מזה מצמצמים את כוח האדם, שכן התחזיות העתידיות שלהם הפכו להרבה פחות ורודות.

זה לא המשבר הראשון – ולא האחרון

למרבה הצער, המשבר הזה, לא קל ככל שהוא, איננו המשבר האחרון שיעבור על ההיי-טק. ענף הטכנולוגיה הוא ענף צעיר, אך ברבע המאה האחרונה הוא ידע שלושה משברים גדולים, שבכולם נרשמו פיטורי עובדים מסיביים.

הסיבות למשברים הללו לא היו אחידות: אם סיבת המשבר של ראשית שנות ה-2000 – התפוצצות בועת הדוט.קום – מזכירה של הסיבה המרכזית שבעטיה פרץ המשבר הנוכחי, ההתכווצות של 2008 נגרמה ממשבר כלכלי עולמי – זה של הסאב-פריים. אז, הסיבה למשבר הייתה מתן הלוואות לאנשים שלא היו יכולים להחזיר אותן, בעיקר בארצות הברית, והחשש היה שזה יהיה משבר בסדר גודל של נפילת הבורסה הענקית ב-1929. בתקופה הרעה של 2008-9, מי שנפגעו בענף הטכנולוגיה היו חברות הסטארט-אפ, שהתקשו למצוא משקיעים, משום שחברות גדולות יותר הפסיקו להשקיע ולפתח. עכשיו, עינינו הרואות, המצב הלא טוב משפיע ישירות גם על חברות ענק, גם אם ניקח בחשבון שבהחלט ייתכן שיש חברות שמנצלות אותו כדי לפטר.

עוד סיבה למשבר: הירידה בפרסום הדיגיטלי

סיבה נוספת למשבר היא השינוי בענף ההיי-טק: אם ב-2000 וב-2008 הענף נשלט עלי ידי חברות שעסקו אמנם במחקר ופיתוח, אך בעיקר במכירת המוצרים והשירותים שלהן – כמו מיקרוסופט, אפל, נייס וצ'ק פוינט, השוק של היום שונה והוא נשלט על ידי חברות שנותנות שירות לצרכנים במחירים זולים מאוד או בחינם, בהן גוגל, מטא, טוויטר וזום. בעוד שההכנסות אז הגיעו ממכירות, כיום הן מגיעות במידה רבה מפרסום, ובעיקר מפרסום דיגיטלי. במשבר כלכלי יותר קשה, הרבה יותר קשה, למכור מודעות מאשר למכור צ'יפים או מכשירים מבוססי טכנולוגיה לתחום הבריאות, למשל, והפיטורים מבוססים בחלק מהחברות על חששם של המנהלים מירידה חדה בהכנסותיהם העתידיות ממודעות. כראייה לכך, החברות שביצעו את המספר הגדול ביותר של פיטורים הן כאלה שמתבססות על פרסום דיגיטלי, כמו גוגל ומטא.

כמו במשברים קודמים בהיי-טק שלוו בפיטורי עובדים, אחת ההשלכות המרכזיות של המשבר הנוכחי תהיה הקמה של יותר סטארט-אפים, שכן למפוטרים רבים יהיה קשה עד בלתי אפשרי להיקלט מחדש בחברות היי-טק גדולות יותר. עדות לכך ניתן למצוא בעובדה שלפחות בהיי-טק הישראלי, הפגיעה בגיוסים בשלבים מוקדמים קטנה בינתיים – אם כי יש האומרים שהיא תהיה גדולה יותר בעתיד הקרוב.

האם המשבר ייפתר בקרוב? מומחים רבים אומרים שכנראה שלא. עושה רושם שההיי-טק ייחלץ מהמצב רק בעוד כמה שנים. בינתיים, אחרי יותר משנה של משבר, המשקיעים לא חוזרים לשיאים של השנה שעברה, אלא להפך, המלחמה באוקראינה נמשכת וכך גם המשבר בשרשראות האספקה, גם אם הוא קטן יותר מבעבר. מה שנשאר הוא להיות אופטימיים ולהניח שכמו שאחרי כל ירידה באה עלייה, כך יהיה גם אחרי המשבר הזה.

תגובות

(5)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. שמעון

    חברות הייטק שילמו שכר מטורף מהכסף שהם אספו מהצבור בהנפקה. פה הטעות .

  2. קובי

    ליבי עם המפוטרים ואלו שיפוטרו. למגינת ליבי. ולמה הפיטורים ההמונים? 1. רוב החברות(לא כולן) מייצרות/מפתחות הבלים שאין האנושות צריכה כלל. 2. הראוותנות פשתה בכל פינה. הטווסים מתכסים בנוצות לא להם ומתהדרים בקלישאות נבובות. 3. התרבות הארגונית שהתמצקה בתעשייה הזו מעודדת התעמרות וגאוותנות ושיח אשר מתייחס לאדם כאל מוצר מתכלה. כמשאב. והרי ממשאב ניתן להיפטר בקלות רבה מבלימלהניד עפעף. 4. יותר מדי מקצועות ותפקידים מומצאים אשר לא עומש מאחוריהם דבר. זה יוצר אבטלה ומוביל לבטלנות. 5. טו מאצ' אמריקניזציה בישראליות הצברית. לא עובד יחד. 6. תאוות הבצע משחיתה. כך ינוקא שחושב שיודע לשים ; בסוף שורה תופס מעצמו הייטקיסט. עלאק. וכן. כמעט 20 שנה הייתי בתעשייה הזו. ברכות והצלחה לכולם

  3. קלאוס שוואב

    הניסיון למיטוט הכלכלה ע"י כנופיית הפורום הכלכלי העולמי שכבר שנתיים מנסים בכל הכח להחיל את אג'נדה 2030,ובנוסף הפמפום התקשורתי שנשלט על ידיהם שעד לפני חצי שנה סיפר לנו שלכל הייטקיסט יש 8 טעמים של גלידה ו4 טסלות

אירועים קרובים