הנגב, חדר המבצעים של עתיד התעשייה הישראלית

בימים שבהם מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מורכבים, קל לשקוע בשיח על קשיים, מגבלות וחוסר ודאות. בדימונה ראינו תמונה אחרת לגמרי. כשעמדתי מול 26 יזמי הנגב שסיימו את תוכנית ההאצה הלאומית BoostCamp DAROM, בהם מילואימניקים שעדיין נמצאים בשירות פעיל – הבנתי שוב, שהחוסן הלאומי האמיתי שלנו נבנה בדיוק במפגש שבין חזון טכנולוגי לבין נחישות בלתי מתפשרת.

סיומו של מחזור נוסף בתוכנית אינו רק אירוע חגיגי; הוא הצהרת כוונות. בזמן שחלקים מהמשק מחפשים יציבות, אנחנו בונים כאן את התשתית לדור הבא של התעשייה הישראלית. אנחנו לא מדברים רק על "אקזיטים" או אפליקציות צרכניות, אלא על פתרונות Deep-Tech, שמשנים מציאות מתעשייה מתקדמת ורובוטיקה, דרך ניהול חכם של מרחבים אקולוגיים ועד טכנולוגיות ניווט אוטונומיות.

יש סמליות עמוקה בכך, שחלק משמעותי מהיזמים שלנו הם חיילים משוחררים ומילואימניקים. האנשים שהגנו על הבית בשדות הקרב הם גם אלו שבונים אותו מחדש דרך המעבדה, פס הייצור והמקלדת. הם מביאים איתם את היכולת לפעול תחת לחץ, את תחושת השליחות ואת היצירתיות הישראלית שפורצת שוב ושוב גבולות.

הקואליציה שמשנה את כללי המשחק

ההצלחה הזו אינה מתרחשת בחלל ריק. היא תוצאה של מודל עבודה ייחודי שנבנה כאן בנגב שיתוף פעולה הדוק בין המגזר הציבורי, הממשלתי והעסקי. אשכול רשויות הנגב המזרחי, בראשות ראש עיריית דימונה בני ביטון, שמוביל קואליציה אזורית רחבה יחד עם התעשייה האווירית, רשות החדשנות, משרד הביטחון ושותפים נוספים, במטרה להפוך את הנגב למרחב מוביל של חדשנות יישומית ותעשייה מתקדמת.

במקביל, מוקם במרחב הנגב המזרחי מתחם רחב היקף לניסויים, פיילוטים והדגמות טכנולוגיות, מרחב שאין לו אח ורע בישראל, שיאפשר לחברות לבחון ולפתח טכנולוגיות מתקדמות בתנאי שטח אמיתיים ועל פני אלפי דונמים.

העשייה שלנו אינה רק טכנולוגית, היא ערכית ובעלת יעד ברור: להפוך את הנגב המזרחי למוקד משיכה לחברות ולטכנולוגיות פורצות דרך, ולייצר בו תעסוקה איכותית שתהווה מנוע צמיחה אזורי ארוך טווח. כחלק מהחזון הזה, המרחב מקים בימים אלה מתחמי ניסוי והדגמה על פני מאות דונמים, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. זהו לא רק פרויקט תשתיתי, אלא לב פועם של חדשנות יישומית, כזה שיאפשר פיתוח והטמעה של פתרונות לתעשייה מתקדמת, אנרגיה ירוקה ומימן, מערכות כטב"ם לשימושים אזרחיים וביטחוניים, וטכנולוגיות נוספות שימשכו לנגב כישרונות, יזמים וחברות מהארץ ומהעולם.

עד סוף 2026 צפוי לקום גם המבנה החדש של מרכז החדשנות דרום, קמפוס חדשנות בהיקף של כ־5,000 מ"ר בנויים על פני 13 דונמים, שיאפשר להרחיב משמעותית את פעילות החדשנות ואת המחקר והפיתוח באזור. זה לא רק בניין; זו אמירה. אמירה שלפיה עתיד התעשייה הישראלית לא חייב להיכתב רק במרכז הארץ.

בוגרי תכנית ההאצה BoostCamp. צילום: רוסלן קמינקוביץ'

מובילים בפיתוח כלכלי־אזורי

בשעה שמדינות רבות בעולם עדיין מתאמצות לבנות מנועי חדשנות סביב מרכזי הכלכלה שלהן, בישראל כבר נבנית בשנים האחרונות תפיסה אחרת – תפיסה שמבקשת לייצר צמיחה דווקא מחוץ לאזורי הביקוש המסורתיים.

זהו תהליך ארוך ומתמשך, שבו מדינת ישראל, הרשויות המקומיות והמגזר העסקי פועלים יחד ליצירת תשתית אמיתית לחדשנות אזורית. לאורך השנים הוקמו חללי עבודה משותפים בפריפריה, תוכניות לעידוד יזמות וקהילות חדשנות מקומיות, ובהמשך גם רשת ארצית של מרכזי חדשנות בשיתוף משרדי ממשלה ורשות החדשנות. מרכז החדשנות דרום הוא חלק מאותו מהלך לאומי, שמבין כי חדשנות אינה יכולה להישאר נחלתם של אזורי המרכז בלבד.

בזמן שמדינות אחרות נאבקות לייצר מוקדי חדשנות חדשים, בישראל כבר מונחת תשתית משמעותית לפיתוח כלכלי־אזורי באמצעות טכנולוגיה, תעשייה ויזמות. יש בכך לא רק היגיון כלכלי, אלא גם אמירה ציונית עמוקה.

הכותב הוא מנכ"ל מרכז החדשנות דרום.

בוגרי תכנית ההאצה BoostCamp. רוסלן קמינקוביץ'

רוסלן קמינקוביץ'