תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » פודקאסט אנשים ומחשבים: למה גיוון תעסוקתי זה דבר חשוב?
גיוון תעסוקתי בהיי-טק: האתגר של המעסיקים, החסמים של המועמדים. צילום אילוסטרציה: BigStock

פודקאסט אנשים ומחשבים: למה גיוון תעסוקתי זה דבר חשוב?

אילו חסמים מונעים ממועמדים מאוכלוסיות מגוון להתקבל לעבודה בהיי-טק? למה כדאי להעסיק אותם? ואיך זה ששיעור הנשים בהיי-טק נמוך בהרבה מאשר באוכלוסייה? האזינו לפרק מיוחד בפודקאסט אנשים ומחשבים שעוסק בנושאים אלה

מאת 21 בדצמבר 2020, 14:50 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

נושא הגיוון התעסוקתי נמצא בשנים האחרונות על סדר היום בענף ההיי-טק. זה התחיל בחברות הרב לאומיות ובסטארט-אפים, וחדר גם לחברות הישראליות הוותיקות. הן מבינות את החשיבות שבהעסקת א.נשים מאוכלוסיות מגוונות – חרדים, ערבים, אנשים עם מוגבלות, להט"בים, בני 45 ומעלה וכדומה.

אנחנו, במערכת אנשים ומחשבים, מלווים ומעודדים את הנושא לאורך כל השנה – בכתבות שונות וכן במדורים כמו נשים ומחשבים ו-Divers-IT. לכן, היה זה אך טבעי שנקליט פרק בפודקאסט שלנו שעוסק בנושא. פרק שבסופו של דבר החלטנו לחלק אותו לשניים, כאשר באייטם זה מובא החלק הראשון שלו.

בחלק הזה של ההסכת אנשים ומחשבים השתתפו אביטל ינובסקי, שעוסקת מזה עשור בסיוע לאנשים שיש להם כישורים ויכולת להשתלב בענף ההיי-טק, אבל גם חסמים שמונעים מהם להביע את היכולות שלהם; וקרין ביבס, יועצת נגישות לעסקים, שהקימה סטארט-אפ שמציע טכנולוגיה למען כבדי הראייה – הוא מסייע לעסקים להתאים את אתר האינטרנט שלהם לאוכלוסיה זו (מה שגם מחויב על פי החוק).

ינובסקי סיפרה בראיון ליהודה קונפורטס ויניב הלפרין כי היא החלה לעסוק בסיוע לאוכלוסיות המגוון לאחר שנים רבות שבהן היא עבדה בחברות טכנולוגיות ובעצמה העסיקה עובדים משלל רקעים. "אני מסייעת לאנשים מהחברה הערבית, החברה החרדית, נשים, גברים – לכל מיש שיכול לעבוד בהיי-טק אבל יש לו חסמים שאפשר להתגבר עליהם", אמרה.

החסמים, לדבריה, הם מגוונים ואינם אחידים בכל האוכלוסיות: "זה יכול להיות שהמועמד סיים מוסד לימודים אקדמי שאינו נחשב, יכול להיות שיש לו תעודה אבל אין לו ידע, או כאלה שסובלים מחרדה חברתית ומאוד מתקשים להציג את הסיפור שלהם". ינובסקי מלווה את המועמד בכל שלבי הקבלה לעבודה – מאיתור מקום עבודה שמתאים לו, עבור בסיוע בכתיבת קורות חיים וכלה בהדרכה איך להציג בפני המעסיקים את עצמם ואת הסיפור שלהם.

אביטל ינובסקי. צילום: פלי הנמר

אביטל ינובסקי. צילום: פלי הנמר

שיעור הנשים בהיי-טק – נמוך יותר מאשר לפני 36 שנה

ינובסקי ציינה שלמרבה הצער, ב-36 שנותיה בהיי-טק חלק נסיגה בהיקף השילוב של נשים בהיי-טק. "כאשר התחלתי לעבוד בענף ב-1984 בכלל לא דיברו על גיוון תעסוקתי ואחוז הנשים היה גבוה יותר מאשר היום. בימינו הוא לא עולה על 25%, כשבפועל הן מהוות 51% מהאוכלוסיה". לגבי כל אוכלוסיות הגיוון, "מעט מאוד זה (תת הייצוג שלהם.ן – א"מ) אפליה והרבה יותר חסמים שלא מטופלים נכון". היא אמרה כי מהניסיון שלה, האחריות למצב העגום הזה נופלת על שני הצדדים – הן על הנשים והן על המעסיקים.

ככלל, אמרה, "מועמדים שאינם באים מאוכלוסיות מגוון הם בעלי סיכוי טוב יותר להיקלט במקום העבודה מאשר כאלה שכן, והם צריכים לעבוד יותר קשה". סיבה נוספת היא התרבות הקיימת בענף של "חבר מביא חבר", שמקובלת על המעסיקים כי אין להם זמן להתמודד עם הבחירה הנכונה של המועמד המתאים ואם עובד של החברה ממליץ על מועמד מסוים, כדאי להקשיב לו. "לבני אוכלוסיות המגוון אין הרבה חברים שיכולים להמליץ עליהם", ציינה.

אלא שלדברי ינובסקי יש מקום לאופטימיות – בשנים האחרונות מתחולל שינוי בתפיסה של המעסיקים את אוכלוסיות המגוון ובהיקף המשולבים מקרבן בחברות היי-טק.

איך מיישמים את חוק הנגישות ולא מאבדים לקוחות רבים?

ביבס היא יועצת נגישות לעסקים באמצעות חברה שהקימה, ביבס פרויקטים, ובעלת הסטאראט-אפ רידיק. היא הציגה בראיון תמונת מצב עגומה בכל מה שקשור ליישום חוק הנגישות ודיברה על האופן שבו נפגעת מכך אוכלוסיית כבדי הראייה. "יש אמנם חוק ויש לו תקנות של נגישות וזה מאוד קריטי, במיוחד בתקופת הקורונה", אמרה ביבס. "אלא שבגלל ההיקף הגדול של בתי עסק, האכיפה הועברה לרשויות המקומיות, ויוצא מצב שפקחי הרשויות לא מגיעים לכל בעלי העסקים".

בנוסף, לדבריה, גם חלק גדול מהעסקים שכבר מיישמים את החוק לא עושים זאת על הצד הטוב ביותר, ועל אף שהם משלמים על כך לא מעט כסף, הם נתבעים כי לא עמדו בכל תנאי החוק, בגלל חוסר ידיעה – שהיא, אמרה, עיקר הבעיה בנושא.

באשר לחברות המספקות פתרונות לנגישות היא אמרה כי "הן עושות זאת מתוך ראייה של אנשים רואים, ללא מודעות לצרכים של כבדי הראייה. כך יוצא שאדם עיוור לא יכול לנצל אפליקציות או אתרים שמאפשרים לבצע פעולות, כי הוא לא רואה את הכפתור המתאים, משום שאף אחד לא טרח להסביר לבעל העסק שזה (להנגיש את אותו הכפתור – א"מ) נחוץ".

קרין ביבס, מייסדת ומנהלת ביבס פרויקטים, ומייסדת רידיק. צילום: מדיה דום

קרין ביבס, מייסדת ומנהלת ביבס פרויקטים, ומייסדת רידיק. צילום: מדיה דום

במסגרת הסטארט-אפ שלה, ביבס יזמה פיתוח של מנוע חיפוש שממפה ומסביר לכל בעל עסק מה דרוש שיעשה כדי לעמוד בתנאי החוק, ובעיקר כיצד ההשקעה המתאימה תחשוף אותו למאות אלפי לקוחות שכיום לא יכולים להיעזר בשירותיו, בגלל העדר נגישות מספיקה.

ביבס הקימה את המיזם שלה במסגרת הפעילות של פרזנטנס – עמותה שמסייעת ליזמים בפריפריה הגיאוגרפית-חברתית. "הייתי האישה היחידה שסיימה את המחזור עם מיזם וזו הייתה גאווה עבורי", אמרה. בהמשך היא חברה לאגודת העיוורים, שבירכה על הרעיון ומשתפת אתה פעולה כדי להוציא לפועל את המיזם ולהתחיל לשווק אותו לבעלי העסקים.

לסיום, יש לביבס טיפ חשוב לבעלי העסקים: לפנות ליועצי נגישות מוסמכים, שרשומים ברשומות הרשמיות, ולא לנסות לחסוך כסף – חיסכון, עם או בלי מירכאות, שבסופו של דבר לא מביא את התוצאה הרצויה.

פודקאסט אנשים ומחשבים: למה גיוון תעסוקתי זה דבר חשוב? Reviewed by on . נושא הגיוון התעסוקתי נמצא בשנים האחרונות על סדר היום בענף ההיי-טק. זה התחיל בחברות הרב לאומיות ובסטארט-אפים, וחדר גם לחברות הישראליות הוותיקות. הן מבינות את החש נושא הגיוון התעסוקתי נמצא בשנים האחרונות על סדר היום בענף ההיי-טק. זה התחיל בחברות הרב לאומיות ובסטארט-אפים, וחדר גם לחברות הישראליות הוותיקות. הן מבינות את החש Rating: 0

הגיבו