תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » נתניהו והפייק ניוז: ידע או לא ידע?
ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: רומן ינושבסקי, BigStock

נתניהו והפייק ניוז: ידע או לא ידע?

העובדה שקבוצות שונות מפיצות פייק ניוז - את זה אנחנו כבר יודעים ● כך גם דונלד טראמפ, שמאשים את התקשורת בהפצת ידיעות כוזבות נגדו אבל לא מהסס להשתמש באותו הנשק ● עכשיו תורו של ראש הממשלה להוכיח בבית המשפט שלא עשה זאת ● טור דעה

מאת 16 בספטמבר 2018, 12:34 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

אם יימצאו שני הנתבעים אחראים, יצטרך בית המשפט ללחוץ על פייסבוק למנוע הפצת פייק ניוז על ידי ראש ממשלת ישראל. העיוות מובנה בסיטואציה והוא לחלוטין רב רובדי ומורכב, ובעיקר - כזה שמותיר אותנו, המשתמשים, לתהות בזמנים טרופים אלה: למי ולמה עוד אפשר להאמין ומי ישמור עלינו מכל הפייק ניוז הזה?

באחרונה התבשרנו שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ופייסבוק עומדים בפני תביעה בגין הפצת פייק ניוז. זאת אומרת, נתניהו על שהפיץ לכאורה חדשות בדויות והרשת החברתית – על שלא הסירה את הפוסט.

מדובר בתביעה שעניינה פוסט שפורסם בחשבון הפייסבוק של ראש הממשלה – הדמות הפוליטית הבכירה בארץ. הוא שיתף ידיעה מישראל היום, שטוענת ששר החוץ של איראן, מוחמד זריף, התפאר על קשרים עם המיליארדר ג'ורג' סורוס, שנוא נפשו של נתניהו. ידיעה שעל פניו התגלתה כלא נכונה, אך שבכל זאת נשארה על כנה כפוסט בפייסבוק, שגם הרשת החברתית עצמה לא ההינה להסיר.

לפיכך, התביעה שהוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי עו"ד שחר בן מאיר מייחסת הן לנתניהו והן לפייסבוק הפצת חדשות מזויפות.

בעידן הנוכחי, רשתות חברתיות ענקיות כמו פייסבוק וטוויטר, או חברות טכנולוגיה דומיננטיות כמו גוגל, שאחראית על מנוע החיפוש השולט וכן על יוטיוב, נמצאות בעין הציבורית (גם) בנושא הפייק ניוז. החברות הללו ננזפות ונחקרות שתי וערב באופן נוקב במיוחד בכל הקשור לתופעה המסוכנת ובגין החשד שהן לא עושות מספיק כדי למגר אותה.

הדברים התגלגלו לדאגה מובהקת וגורפת אחרי פיצוצה של פרשיית קיימברידג' אנליטיקה, שבמסגרתה הסתבר שפרטיהם של עשרות מיליונים מתוך יותר משני מיליארדי משתמשי פייסבוק עברו לידיים של חברת מחקר פוליטי. זו עשתה במידע שימוש מניפולטיבי לצורך מיקוד פרסום, שמטרתו הטיית דעת בבחירות ארצות הברית לנשיאות לטובת דונלד טראמפ ובמשאל הברקזיט. פייסבוק, טוויטר וגוגל התייצבו פיזית מול המחוקקים בארצות הברית ובבריטניה או הגיבו במסמכים רשמיים, וענו על שאלתם איך בכוונתן למגר את התופעה המטרידה. הנושא עדיין בכותרות, כשהחברות מספקות שלל הבטחות מעורפלות משהו, שהשורה התחתונה שלהן היא: נשמור יותר על ניקיון התכנים על הפלטפורמות שלנו. איך? הן לא ממש מפרטות.

נדב איל הוכיח שהידיעה לא נכונה – נתניהו ופייסבוק השאירו את הפוסט

את הכתבה המסוימת על סורוס שיתף הדף של נתניהו ב-3 בספטמבר והיא עדיין נמצאת באוויר, על אף שנדב איל, עורך חדשות החוץ של חדשות 10, הוכיח כי מדובר בידיעה שאין לה כל בסיס מציאותי. איל בחר לפרסם סדרת ציוצים בטוויטר ובה הציג את הטעויות שמהן נבע הפרסום השקרי. הוא טען שכתוצאה מתרגום שגוי, שפורסם במקור בהודעה בפורום רוטר, הגיע ישראל היום לפרטים המוטעים, שכללו דיווח ששר החוץ של איראן אישר שיתוף פעולה של ממשלתו עם הקרנות של סורוס. איל בדק את הדברים והראה כי המשטר באיראן לא אישר מעולם שהוא עובד עם הטייקון היהודי-הונגרי-אמריקני.

ופייסבוק? היא קיבלה דיווחים רבים על המידע הכוזב. קיבלה ובחרה לדלג הלאה.

הנה בא לו קייס סטאדי קלאסי לסוגיית הפצת פייק ניוז ולבחינת הבטחותיהם של פייסבוק ושל קברניטה, מארק צוקרברג. כך, למשל, הוא הבטיח בעדותו בסנאט כי ישמור על ניקיון הפלטפורמה וטוהרה. באותה העדות, בתשובה לשאלה של אחד הסנאטורים, הצביע צוקרברג על חוסר יכולתה של פייסבוק לזהות ולהיאבק במאמצי הדיסאינפורמציה הרוסיים כעל אחת מ-"חרטותיו הגדולות ביותר", והוסיף ש-"אחד מסדרי העדיפויות הראשונים שלי ב-2018 יהיה לתקן זאת".

לא מקרה חד פעמי

הפעם, המבחן שעמד בפני פייסבוק הוא לא רוסי כי אם ישראלי. ולא סתם ישראלי, אלא כזה שמקורו בבית יוצר פרובלמטי משהו עבור הענקית, שמעוניינת ככל הנראה לשמור על יחסים תקינים עם ממשלים מסוימים, ולא להסתבך בהאשמות סטייל טראמפ ביחס לא אוהד מספיק לראש ממשלת ישראל.

תאמרו: מקרה חד פעמי. אז זהו שלא. נתניהו כבר הסתבך בפרשיה דומה-שונה באפריל האחרון. ראש הממשלה בחר אז לשתף ידיעה של ערוץ 7, שבה נכתב כי אוהדי קבוצת הכדורגל בני סכנין ביזו את זכר ההרוגים באסון השיטפון בערבה ושרקו בוז בזמן דקת דומיה לזכרם. "בושה וחרפה", כתב נתניהו בפוסט המדובר. "אני מצפה מכל מנהיגי הציבור, יהודים ולא יהודים כאחד, לגנות בכל תוקף התנהגות מבישה זו". גם כאן, בירורים שונים, כולל עדויות מהמגרש וצילומי וידיאו מהאירוע, הוכיחו שלא היה ולא נברא.

התקשורת עסקה בפרסום והציגה תגובות מימין ומשמאל. הפרסום של נתניהו ליבה, כצפוי, יצרים, ויש להניח שגם גרר שלל דיווחים לאכסניה מפרסמת התוכן הכוזב – פייסבוק. אבל הפוסט נשאר באוויר והוסר בשקט ובלי הסברים רק חמישה ימים מאוחר יותר – מספיק זמן בכדי שהמסר השגוי, שלא לומר מסית ומעוות, כבר ייטמע בלבבות.

התובע במקרה הנוכחי לא מחפש פיצוי כספי מהנתבעים אלא דורש צו הצהרתי וצו עשה, שמשמעם לחייב את פייסבוק למחוק את הפוסט ולהבהיר באיזה הליך היא נוקטת על מנת למנוע הפצת פייק ניוז בדף של ראש הממשלה.

אם יימצאו שני הנתבעים אחראים, יצטרך בית המשפט ללחוץ על פייסבוק למנוע הפצת פייק ניוז על ידי ראש ממשלת ישראל. כן, העיוות מובנה בסיטואציה והוא לחלוטין רב רובדי ומורכב, ובעיקר – כזה שמותיר אותנו, המשתמשים, לתהות בזמנים טרופים אלה: למי ולמה עוד אפשר להאמין ומי ישמור עלינו מכל הפייק ניוז הזה?

נתניהו והפייק ניוז: ידע או לא ידע? Reviewed by on . באחרונה התבשרנו שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ופייסבוק עומדים בפני תביעה בגין הפצת פייק ניוז. זאת אומרת, נתניהו על שהפיץ לכאורה חדשות בדויות והרשת החברתית - על של באחרונה התבשרנו שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ופייסבוק עומדים בפני תביעה בגין הפצת פייק ניוז. זאת אומרת, נתניהו על שהפיץ לכאורה חדשות בדויות והרשת החברתית - על של Rating: 0

הגיבו