אתגרי התקשוב של משרדי הממשלה

עיון בהצעת תקציב המדינה מעלה את האתגרים הטכנולוגיים בפניהם עומדים המשרדים השונים ● האם הם יממשו אותם? מבחן התוצאה הוא שיקבע

האם תקציב משרד המדע והטכנולוגיה יגדל? השר החדש דורש שכן. אילוסטרציה: BigStock

הכנסת מקיימת היום (ד') דיון לאישור תקציב המדינה בקריאה קרשונה. היקפו הכולל של התקציב הוא 421,502,410 שקלים, והוא כולל גם הקצאת משאבים לפרויקטי תקשוב במשרדי הממשלה, במסגרת הפעולות השוטפות של המשרדים והמדיניות של רשות התקשוב הלאומית.

אין ספק כי הצורך בהקצת משאבים לשימוש בטכנולוגיה במשרדי הממשלה חיוני, שכן כרגיל, היא מסייעת למימוש פרויקטים שהם ליבת העשייה של כל אחד מהם.

משרד האוצר, שהיה במשך שנים העוגן המרכזי של התקשוב הממשלתי ועסק בתוכניות רוחביות, יקצה לתחום חלקים שונים מהתקציב הכולל שלו (2.26 מיליארד שקלים). המשרד צפוי להעלות את תקציב רשות המסים, לטובת שע"מ, היחידה שמבצעת את הגבייה והתשלומים למדינה באמצעים הטכנולוגיים, למשל באינטרנט. זהו אחד הגופים שמיישמים בפועל את המשמעות של ממשל זמין, המאפשר לאזרחים לשלם תשלומים ממשלתיים, למשל מע"מ או קנסות, לבצע תיאומי מס ועוד מבלי להגיע פיזית למשרדים.

היקף התשלומים גדל משנה לשנה והוא חצה מזמן את סף מיליארד השקלים. הנחת היסוד היא שככל שפלטפורמות המחשוב והתקשורת של משרדי הממשלה ישתכללו, כך ניתן יהיה להעלות לאתריה עוד ועוד שירותים שיקלו מעט על האזרחים ובנוסף יעשירו את קופת המדינה.

סעיף אחר בתקציב האוצר מתייחס להעברת התקשוב הממשלתי ממנו למשרד ראש הממשלה. המהפך הזה נעשה ערב סיום כהונתה של הממשלה הקודמת, מתוך ראייה שיש להקים מערך אחד שכולל מספר זרועות: התקשוב הממשלתי, ממשל זמין, ישראל דיגיטלית, המטה הקיברנטי והרשות הביומטרית. בינתיים, בעקבות המו"מ הקואליציוני, עברה יחידת ישראל דיגיטלית למשרדה של השרה גילה גמליאל. ארבע הזרועות שהוכפפו למשרד ראש הממשלה תוקצבו מראש עוד בכנסת הקודמת, כך שסביר להניח שראשי יחידות אלה יהיו פטורים הפעם ממרדף אחרי תקציבים.

עם זאת, התקציבים שניתנו להם מיועדים לתפעול שוטף ואף פעם אינם מספיקים. האתגרים של התקשוב הממשלה, ברמה רוחבית, עוסקים בשיפור וחידוש הפלטפורמה הדיגיטלית של משרדי הממשלה, שתאיץ את מימוש היעד של ישראל דיגיטלית, נגישה ומאפשרת לכל אזרח במדינה. זאת, בנוסף לפרויקטי תשתית כמו הענן הממשלתי, פרויקטי אבטחה ועוד. כל הדברים האלה עולים כסף – והרבה.

תקציב, טכנולוגיה וביטחון

התקציב הגדול ביותר, כידוע, הוא זה של משרד הביטחון – 64 מיליארד שקלים. יעדי התקציב של מערכת הביטחון – מוכנות, התעצמות, התייעלות וביטחון שוטף – מושתתים בין היתר על שילוב הטכנולוגיה בפעילויות השונות של צה"ל. התקשוב הצבאי צבר תאוצה בשנים האחרונות, לאחר שהוכח בכמה מבצעים אחרונים, ובמיוחד בצוק איתן, שהוא לא רק מסייע לכוחות הלוחמים, אלא הוא המאפשר והמניע תהליכים בשדה הקרב – הדיגיטלי והפיזי כאחד.

זאת, בנוסף לפרויקטי רוחב תשתיתיים כמו המעבר לנגב, פרויקט ה-ERP הכלל צה"לי ופיתוחים בתחום הקשר. נושא כאוב, שעולה בכל הצעת תקציב ומופיע בה גם הפעם, הוא התדרים.

הטכנולוגיה לוקחת חלק בולט גם בתקציב החינוך, המסתכם ב-39 מיליארד שקלים. מגמות התקשוב בחינוך עלו בשבועות האחרונים לכותרות בעקבות הרפורמות עליהן הכריז השר החדש, נפתלי בנט. הרפורמה המרכזית היא תגבור לימודי חמש יחידות במתמטיקה, שיש לה משמעות תקציבית רחבה ביותר. היא אמנם עדיין לא מופיעה בספר התקציב, אבל עלותה תתגלה בהמשך.

מעבר לזה, מערכת החינוך נמצאת בעיצומו של מחשוב בתי ספר וכיתות, כמו גם השקעה במורים למדעים ובמחשבים למורים. חלק מהתקציב צבוע מראש מתקציבים קודמים ואחרים יצטרכו לבוא ממשאבי המחשוב של המשרד.

גם תקציבי ההשכלה הגבוהה יופנו בחלקם לקידום מגמות מחשוב והנדסה, ולמחשוב מערכי הלימוד. האתגר של שר החינוך הוא להגדיל משמעותית את משקלם של לומדי מדעי המחשב וההנדסה מקרב הסטודנטים.

מה עם משרד הבריאות?

שר הבריאות החדש, יעקב ליצמן, מתחיל את הקדנציה שלו עם תקציב של 30.5 מיליארד שקלים. בשנים האחרונות נעשו מהלכי תקשוב לא מעטים במשרד זה, שעיקרם הגברת השימוש במערכות מידע ומחשוב שונות בטיפול בחולים ומניעת מחלות, הרחבה ניכרת של נגישות למידע רפואי עבור המטופלים, בעיקר ממכשירים ניידים, רפואה מרחוק, פרויקטי רוחב בבתי החולים והגברת השקיפות. ליצמן יצטרך להמשיך את המומנטום הזה ולהקצות לכך משאבים שלעולם חסרים במערכת הבריאות.

היבט חשוב נוסף בהצעת התקציב הוא זה של משרד הפנים, שמתקצב את הרשויות המקומיות. גם בתקציב זה אין בשורה מהפכנית, שמשדרגת את מעמד השלטון המקומי אל מול הממשלה מהפן המחשובי. זאת, על אף שהרשויות המקומיות מהוות החזית הראשונה שבה יש לאזרח ממשק עם הרשויות השלטוניות, אבל אינן מתוקצבות בהתאם.

אחרון חביב הוא משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. למרות החשיבות הרבה שלו, תקציבו הוא בין הנמוכים ועומד על פחות מחצי מיליארד שקלים. היעדים של המשרד, כולל בתחום הטכנולוגי, לא יכולים להתקיים עם תקציב כל כך נמוך. יש לקוות שהשר החדש, אופיר אקוניס, יוכל לגייס משאבים נוספים ולממש את המטרות של משרד זה, שהן חלק מהמטרות של ישראל דיגיטלית ותחזוקת ישראל כאומת הסטארט-אפים.

השורה התחתונה: הכנסת עומדת לאשר, כרגע בקריאה ראשונה, את התקציב, שבעזרתו יוכלו השרים והמשרדים לממש את היעדים שלהם, כאשר חלק מהמשאבים ילך לתקשוב ולטכנולוגיה. המבחן יהיה, כרגיל מבחן התוצאה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים