המבקר: ישראל לא ערוכה להתמודד עם מבצעי ההשפעה של האויבים

ישראל לא ערוכה להתמודד עם מבצעי ההשפעה-תודעה שמדינות עוינות, ובהן איראן, עורכות על ישראל. זאת, על אף שהנושא מוכר לדרג המדיני ולמערכת הביטחון כבר כעשור. את הדברים הללו קובע מבקר המדינה היוצא, מתניהו אנגלמן, בדו"ח שפרסם היום (ג'). אנגלמן סיים רשמית את תפקידו ביום א' האחרון, וזהו אחד הדו"חות האחרונים שלו.

לדברי אנגלמן, על אף התקופה הארוכה שבה הנושא ידוע לרשויות, "אין מדיניות לאומית בנושא ואין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות הבין ארגונית עם האיום. בהיעדר דירקטיבה והכוונה סדורה, אין הלימה בין האיום והתעצמותו לבין המענה הממשלתי שניתן לו, והטיפול הממשלתי באיום זה לוקה בחסר".

המטרות: להסית, לערער אמון במערכת ולזרוע דמורליזציה

מתקפות השפעה-תודעה הן קמפיינים שבהם גורמים, בדרך כלל האקרים שלוחי מדינות, מתחזים ברשתות החברתיות ומפעילים בוטים, וכך הם מפיצים מסרים שמטרתם להעמיק את השסע הקיים בחברה, לזרוע בהלה ולהנדס את תפיסת המציאות של הציבור. הנושא עלה לכותרות במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016, ומאז בוצעו קמפיינים שכאלה בשלל אירועים, לרבות מערכות בחירות.

הדו"ח מציין כי מאז פרוץ המלחמה בעזה התגברו קמפייני ההשפעה-תודעה של איראן נגד הציבור הישראלי. אלה בלטו גם במלחמות האחרונות בין שתי המדינות, שבהן איראן ניסתה, באמצעות קמפיינים כאלה, לזרוע דמורליזציה בציבור הישראלי. בנוסף, בוצעו מבצעי השפעה-תודעה שנועדו להסית את דעת הקהל העולמית נגד ישראל, בין היתר באמצעות אלפי מסרים ופרופילים מזויפים ברשת החברתית X.

המבקר ציין שקמפיין ההשפעה-תודעה האיראני החל כבר בימים הראשונים שאחרי ה-7 באוקטובר, וכלל הפצת תמונות מעזה תחת הכותרת "ג'נוסייד" והטמעת נרטיבים שנועדו להרחיב את השיח האנטי ישראלי ברשת. עוד הוא כתב שב-2024 שלח החיזבאללה כחמישה מיליון מסרונים לאזרחי ישראל ובהם הוראות שקריות להיכנס למרחבים מוגנים, במטרה לעורר בהלה.

לדבריו, סכנת ההשפעה של קמפיינים כאלה על החברה הישראלית משמעותית במיוחד, על רקע הצריכה הגדולה של מדיה חברתית בישראל. אנגלמן הציג נתון שלפיו 58% מהישראלים מתעדכנים בחדשות באמצעות הרשתות החברתיות.

החשש: השפעה שלילית על הבחירות

אנגלמן כתב כי "אני מבקש להרים דגל: הותרת הפערים בתחום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי ללא מענה מותירה את הציבור הישראלי חשוף, ומחייבת פעולה לאומית נחרצת".

המבקר הזהיר שהסכנה עלולה לגבור לקראת הבחירות, עד כדי חשש להטלת ספק בתוצאותיהן ואף לשיבושן. לדבריו, "כניסתם של כלי AI מאפשרת לגורמים עוינים לייצר ולהפיץ זהויות פיקטיביות ותוכן מזויף ברמת אמינות גבוהה, בהיקפי ענק ובמהירות הבזק. ללא היערכות ממשלתית מיידית וסדורה, הניסיונות להתערב בשיח הפנים מדינתי עלולים אף להוביל לפגיעה בריבונות המדינה ולערעור אמון הציבור בהליך הדמוקרטי".

לדבריו, הסכנה גדולה במיוחד בשנת בחירות, שבה גורמים עוינים יכולים, באמצעות כלי בינה מלאכותית, ליצור, ולהפיץ במהירות ובעלות נמוכה, טקסטים, תמונות וסרטונים אמינים לכאורה, ואלפי זהויות פיקטיביות שיפיצו ויהדהדו את המסרים הכוזבים.

דוגמאות מתוך הדו"ח למבצעי השפעה-תודעה. צילום: דו"ח מבקר המדינה

האזהרות לא תורגמו למעשים

הדו"ח מראה, כאמור, כי אין התמודדות רצינית עם האיום שנשקף מהקמפיינים האלה כבר תקופה ארוכה: עוד ב-2017 הזהיר המטה לביטחון לאומי כי ישראל מהווה יעד להשפעה זרה מצד מדינות וגורמים עוינים, והחל בבדיקת הפערים בתחום. ב-2018 השלים מערך הסייבר הלאומי עבודת מטה, שקבעה כי המענה הלאומי להשפעות זרות לוקה בחסר ושיש לגבש מדיניות בתחום האכיפה והסיכול של השפעה זרה במרחב הדיגיטלי.

המועצה לביטחון לאומי התריעה על הטיפול הלא מספק בנושא ב-2022, וסוכם כי היא תנסח המלצות לדרג המדיני – אולם הנושא לא קודם מעבר לכך. ב-2024 הציג מערך הסייבר הלאומי לראש הממשלה, בנימין נתניהו, את איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי, ובהתאם להנחייתו הוכנה תוכנית פעולה בין משרדית. אולם, נכון למועד הביקורת, יולי ,2025 התוכנית לא נדונה על ידי ראש הממשלה או מי מטעמו, ולכן לא יצאה אל הפועל.

אנגלמן ציין שנכון למרץ 2026, כתשע שנים לאחר זיהוי האיום, עדיין אין מדיניות לאומית להתמודדות עם הנושא, אין גוף ממשלתי מתכלל ואין התאמה בין חומרת האיום למענה הממשלתי – או, יותר נכון, להיעדרו.

גם הפלטפורמות לא נותנות מענה

הדו"ח מתייחס גם לאחריותן של הרשתות החברתיות להסרת תכנים. מנתוני משרד המשפטים עולה כי בין השנים 2021 ל-2024 חל גידול חד במספר הבקשות שהועברו מגופי הביטחון וממשרדי הממשלה למחלקת הסייבר בפרקליטות להסרת תכנים במסלול הוולונטרי – מכ-8,600 ליותר מ-106 אלף (!). זאת, בעיקר בתקופת המלחמה בעזה. כחמישית מהפניות האלה לא נענו.

המבקר מדגיש שאין נתונים כמה מהבקשות האלה קשורים לקמפיינים של השפעה זרה, ולכן לא ניתן להעריך את מידת שיתוף הפעולה של הפלטפורמות בתחום זה. בנוסף, הוא מציין שהניסיונות להסדיר את פעילות הרשתות החברתיות באמצעות רגולציה לא מתקדמים כבר שנים.

מה המבקר ממליץ?

ההמלצה המרכזית של מבקר המדינה היא שהגיעה העת להקים בישראל גורם ממשלתי אחד שיהיה אחראי לריכוז הטיפול במבצעי השפעה זרה במרחב הדיגיטלי, יגבש מדיניות לאומית ויוביל את כלל הגופים המעורבים בהתמודדות עם האיום.

אנגלמן קורא למועצה לביטחון לאומי להמשיך להציף את הנושא בפני ראש הממשלה, ולקדם דיוני ממשלה והחלטות שיניעו את הטיפול באיום. עוד הוא ממליץ שהשב"כ ימשיך לשפר את יכולות האיתור של ניסיונות השפעה זרה ברשת, ובמקביל יגביר את שיתוף הפעולה עם ארגוני החברה האזרחית שעוסקים בתחום. אנגלמן ממליץ לשב"כ להקים ערוץ תקשורת ישיר בינו לבין אותם ארגונים.

המבקר ממליץ בנוסף שמחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה תאסוף נתונים מפורטים על ניסיונות ההשפעה הזרה, תעקוב אחר הבקשות להסרת תכנים ותנתח את הסיבות לכך שחלק מהם לא מוסרים. בנוסף, הוא קורא לשלב במערכת החינוך תוכניות לחיזוק החשיבה הביקורתית והאוריינות הדיגיטלית, כחלק מתוכנית הלימודים.