תפסיקו לבנות פיצ'רים – ותתחילו לבנות קטגוריות

המרוץ של תעשיית ההיי-טק כבר אינו מתנהל סביב השאלה מי יפתח את הפיצ'ר הבא, אלא מי יגדיר את השוק הבא. בעידן הבינה המלאכותית, הערך האמיתי נוצר לא רק משיפור מוצרים קיימים, אלא מיצירת קטגוריות חדשות – כאלה שלקוחות כלל לא ידעו שהם צריכים עד שהוצגו בפניהם. 

לישראל יש יתרון מוכח בדיוק בנקודה הזו – לאורך השנים חברות ישראליות לא רק השתלבו בשווקים קיימים, אלא סייעו ליצור חדשים. תשלומים דיגיטליים, מניעת הונאות ותשתיות ציות הן דוגמאות לתחומים שבהם החדשנות המקומית הקדימה את הביקוש. פעמים רבות הצורך להתמודד עם אתגרי ביטחון, סייבר והונאות אילץ יזמים ומהנדסים לפתור בעיות שהעולם העסקי עדיין לא ידע להגדיר.

בעידן הבינה המלאכותית שבו השוק משנה צורה וזז מהר, יצירת קטגוריה חדשה הופכת לאתגר גדול יותר, אבל זה דווקא יוצר יתרון נוסף ליזמים הישראלים – שטובים בלזוז מהר ולשמור על גמישות

כך למשל, וויז (Wiz) לא הסתפקה בפיתוח עוד כלי לאבטחת ענן, אלא שינתה את הדרך שבה ארגונים מנהלים סיכוני ענן; ולמשל BioCatch הפכה את הביומטריה ההתנהגותית מחידוש טכנולוגי לכלי עבודה מרכזי עבור בנקים ברחבי העולם. ההצלחה שלהן לא נבעה רק מטכנולוגיה טובה יותר, אלא מהיכולת להגדיר מחדש את הבעיה ואת הדרך לפתור אותה.

אילו קטגוריות חדשות עדיין ממתינות למי שיגדיר אותן ראשון?

היתרון הזה הופך משמעותי במיוחד על רקע התחזיות לשוק הפינטק. לפי מקינזי, הענף צפוי לצמוח מהכנסות של כ-650 מיליארד דולר ב-2025 לכמעט שני טריליון דולר עד 2030, כאשר הבינה המלאכותית תהיה מנוע הצמיחה המרכזי. במציאות הזו, השאלה החשובה אינה כיצד להתחרות בשחקנים הקיימים, אלא אילו קטגוריות חדשות עדיין ממתינות למי שיגדיר אותן ראשון.

בעידן הבינה המלאכותית שבו השוק משנה צורה וזז מהר, יצירת קטגוריה חדשה הופכת לאתגר גדול יותר, אבל זה דווקא יוצר יתרון נוסף ליזמים הישראלים – שטובים בלזוז מהר ולשמור על גמישות. 

גם כללי המשחק של גיוסי ההון משתנים. בעוד שההשקעות בשלבים מוקדמים נעשו זהירות יותר, חלק גדל והולך מהכסף זורם למספר מצומצם של עסקאות ענק. דווקא כאן בולט יתרונה של ישראל: יעילות הון. יותר ויותר חברות מקומיות מצליחות להגיע להכנסות משמעותיות עם צוותים קטנים, משום שה-AI אינה תוספת למוצר – אלא התשתית שעליה הוא נבנה. 

במציאות הזו, לא תמיד נדרש גיוס של מאות מיליוני דולרים; לעיתים די בגיוס של כ-10 מיליון דולר וביכולת ביצוע גבוהה כדי לבנות קטגוריה חדשה לפני המתחרים. 

אלא שיצירת קטגוריה אינה נשענת רק על טכנולוגיה. היא דורשת הבנה עמוקה של האופן שבו ארגוני אנטרפרייז מקבלים החלטות – החל ממחזורי רכש ורגולציה ועד אינטגרציה עם מערכות מורכבות. 

כאן בא לידי ביטוי הערך של שותפים אסטרטגיים גלובליים. חברות שמצליחות ליצור קטגוריה חדשה הן לא בהכרח אלה שמחזיקות בטכנולוגיה המתקדמת ביותר, אלא אלה שמבינות כיצד ארגוני אנטרפרייז חושבים, רוכשים ומטמיעים חדשנות. שותף גלובלי מביא איתו הרבה יותר מהון – הוא פותח דלתות ללקוחות, לשווקים ולניסיון מצטבר בקנה מידה עולמי. 

בסופו של דבר, עידן הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק. המנצחים לא יהיו החברות שיוסיפו עוד פיצ'ר למוצר קיים, אלא אלה שיגרמו לשוק להבין שהוא זקוק לפתרון חדש לחלוטין. המרוץ האמיתי כבר אינו על בניית המוצר הבא – אלא על בניית הקטגוריה הבאה.

הכותבת, לילך דנביץ', דירקטורית אסטרטגיה ושותפויות ב-NTT Israel, תשתתף בפאנל Building the Next Global Tech Champions from Israel בכנס FinTech Junction – לפרטים והרשמה היכנסו לקישור הזה