"לא טוויטר עושה מהומות ולא פייסבוק מפילה משטרים – אלה האנשים"

הרשתות החברתיות אינן גורמות להפיכות, אלא האנשים, ותלוי אם אלו באמת יצאו לרחובות או יסתפקו בלייק, כך טוען ד"ר טל פבל - מומחה לאיומי אינטרנט וסייבר במזרח התיכון ובעולם הרחב ואחראי לימודי סייבר במכללה האקדמית תל אביב יפו - בעקבות גל ההפגנות באיראן

ד"ר טל פבל. צילום: יח"צ.

האם הרשתות החברתיות הן אלה שגורמות למהומות באיראן?
"כבעבר אנחנו רואים את החשיבות של הרשתות החברתיות בהפגנות באיראן. במהומות שעכשיו באות לידי ביטוי באיראן, הפעילות המקוונת במסגרת המחאה במדינה באה לידי ביטוי הן מבחינת השימוש בהן ליצירת אירועים והן מבחינת דיווח על האירועים בשטח. זאת בדומה לאירועים הקודמים, שבהם יצאו המונים לרחובות ערי איראן.

בימים האחרונים הופצו ברשתות החברתיות כרזות המודיעות על הפגנה ושביתה שאמורה להיות היום ברחבי איראן. הרשתות החברתיות הן המקום שבו באמת מדווחים על אירועים טרום היווצרותם, ולאחר שהאירועים קורים יש למפגינים את היכולת לדווח עליהם מהשטח עם תמונות, סרטונים וציוצים כתובים. כך לדוגמה הופץ סרטון שמראה לכאורה שוטרים יורים על מפגינים, סרטון אחר הראה מפגינים שהפכו ג'יפ של משמרות המהפכה שהיו בו עצורים".

הממשלה שולטת בתווך היא הרי יכולה להורות לספקיות האינטרנט לשתק את השירות?
"אני לא בטוח שאיראן, גם בהיותה מדינה איסלמית, רוצה לפעול ולהצטייר כמדינה שבמכה אחת הולכת וסוגרת את כל הרשתות החברתיות ואף את האינטרנט בצורה כוללת. היו דיווחים על הנחתת מהירות הגלישה וסגירה בכמה מקומות. אבל למרות זאת האינטרנט באיראן נותר פעיל. עם זאת, היו טענות שהיו הגבלות על טלגרם (Telegram).

האם שימוש במדיה החברתית נפוץ במדינה לצורך מחאה כנגד המשטר?
"זו לא הפעם הראשונה שרואים שימוש ברשתות החברתיות. ב-2009 ראינו את מה שהיה ב-2011 הניסיון ליצור מהפכה – אביב עמים ערבי באיראן – וכשיש בחירות, וכל פעם שיש אירועים, אנחנו רואים התגייסות של הרשתות החברתיות כדי לנסות להביא סוג של שינוי.

בד בבד אפשר גם להגיד שכל פעם שיש סוג של משבר, יש פעילות אינטנסיבית של הממשל להצר את צעדי המשתמשים, לעצור משתמשי אינטרנט, לסגור אתרים ואפליקציות ולהגביל את המהירות. לא כל אחד מהצדדים יכול לרשום הצלחה אבסולוטית של פעילות ללא הפרעות, אך מצד שני – למרות סגירה של הרשתות החברתיות והסלולר, תמיד תמצא דרך לעקוף את זה.

בשורה התחתונה באמצעות הרשתות החברתיות רואים את מי שנמצא שם – ביכולות להוות הד לדברים שקורים, בעיקר בטוויטר (Twitter), שמהווה זירה לדיבור מהשטח.

עם זאת כדאי להביא הסתייגות – אתה שומע וקורא את מי שנמצא שם, לא את מי שלא נמצא – אלו שמחוברים לרשתות דוברי אנגלית וגם משכילים דוברי פרסית. את החקלאים, העניים אתה לא בהכרח שומע, כי הם לא נמצאים בטוויטר. חשוב גם לזכור שנכון, ברשתות החברתיות שומעים קולות אחרים והטוויטר מביא את האנשים החוצה, אבל זה לא טוויטר שעושה הפגנות ומהומות ולא פייסבוק (Facebook) שמפיל משטרים. אלו האנשים שעושים זאת. אם הפעילות תהיה רק לשבת בבית, לעשות לייק, לשתף, מזה לא תצא מחאה".

הפעם יש סיכוי למהפכה?
"אי אפשר לדעת מאיפה זה יבוא, עד כמה החקלאים, העניים או כורי הפחם מעורבים בזה. אם הם מעורבים בהפגנות, והשיח לא בא לידי ביטוי, לא תשמע עליהם בטוויטר, למרות שבהכרזה שקראה להפגנות ושביתות היו מצוינים 4-5 אנשים שהצטיירו ככורים, פועלים עובדי תעשיה ועובדי כפיים".

היו דיווחים היום שהאיראנים מאשימים את סעודיה בהמרדה באמצעות הרשתות החברתיות – האמנם?
"האשימו את סעודיה, האשימו גם את ישראל. זה מאוד נוח לטעון שאלה ואלה אשמים ובוחשים, ועומדים מאחורי ההפגנות, אבל כמובן, שלעולם לא תדע מי עומד מאחורי הרשתות ואם יש גורם מדינתי כזה או אחר שבוחש בזה."

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים