נשים ומחשבים: הדס רייסבאום, נייס
מדור מיוחד על נשים בתפקידים שונים בתעשייה: מיהן? מה הביא אותן לעולם הטכנולוגיה? והאם הן חושבות שיש בענף אפליה? ● והפעם: הדס רייסבאום, סמנכ"לית מערכות מידע גלובלית בנייס
שם ותפקיד: הדס רייסבאום, סמנכ"לית מערכות מידע גלובלית בנייס (NiCE).
במסגרת תפקידי אני אחראית על כלל אסטרטגיית הטכנולוגיה בארגון – תשתיות, מערכות מידע, דאטה ו-AI. אני מובילה מחלקה גלובלית של כ-300 עובדים, האחראית ליישום פתרונות התומכים במימוש היעדים העסקיים של נייס.
לפני תפקידי הנוכחי שימשתי כסמנכ"לית IT בחברת טבע ובחברת לוג'יק, וכן כרמ"דית מערכות מידע בויזה כאל. בתחילת דרכי המקצועית עבדתי כמנהלת BI ומפתחת באינטל. לאורך הקריירה פעלתי בעולמות הטכנולוגיה, אך בחרתי במודע לנוע בין תעשיות ורטיקלים שונים. אני מאמינה שהובלת חדשנות אמיתית נוצרת דווקא במפגש בין עולמות – בחיכוך בין מודלים עסקיים ודרכי חשיבה שונות ובהבאת נקודות מבט עסקיות וטכנולוגיות מגוונות, מבלי להישאר באזור הנוחות.
השכלה ושירות צבאי: בעלת תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע ותואר שני במינהל עסקים, עם התמחות בשיווק בינלאומי ויזמות, מאוניברסיטת בן גוריון. בוגרת תכנית מנהלים ב-Yale University.
את דרכי המקצועית התחלתי בחיל האוויר, שם נחשפתי לראשונה לעולמות הפיתוח והמערכות בקנה מידה רחב. כבר אז הבנתי שטכנולוגיה היא הרבה מעבר למקצוע, היא שפה של השפעה, שמאפשרת לייצר שינוי אמיתי.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?
גדלתי בבית ששילב בין עשייה חברתית עמוקה לבין עולם מדעי-טכנולוגי – אמא שעוסקת בליווי ותמיכה במשפחות שכולות, ואבא כימאי וטכנולוג. השילוב הזה יצר אצלי סקרנות טבעית לעולמות מגוונים, אך גם משיכה ברורה למקצועות הריאליים – מתמטיקה, פיזיקה ומחשבים. השירות הצבאי חידד את הכיוון, ומשם הדרך ללימודים ולקריירה הייתה טבעית.
היום, כשאני מובילה בארגון כמו נייס שהואAI-First , אני פועלת בדיוק בנקודת המפגש בין טכנולוגיה לערך עסקי, במקום שבו AI הופכת ליכולת ארגונית אמיתית, המשולבת בתוך תהליכי הליבה של הארגון. מבחינתי, טכנולוגיה אינה רק כלי, אלא מנוע שמאפשר להטמיע חדשנות בקנה מידה רחב, לחבר בין דאטה, תהליכים ואנשים, ולהפוך אינטראקציות ותהליכים עסקיים לחכמים, מדידים ומבוססי תובנות.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק?
האתגר בעיניי אינו רק בדלת שנטרקת, אלא בכך שנשים רבות כלל אינן מגיעות אליה. הפער מתחיל הרבה לפני שוק העבודה: בבחירת מסלולי לימוד, בתחושת המסוגלות ובמחסור במודלים לחיקוי. לכן, האחריות שלנו כמובילות בתעשייה היא לא רק להצליח, אלא גם להיראות, להשפיע ולפתוח דלתות לאחרות. ככל שיותר נשים יגיעו לעמדות השפעה, השאלה הזו תהפוך לפחות רלוונטית.
האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה?
לא חוויתי אפליה בארגונים שבהם עבדתי, אולי גם משום שאני בוחרת לפעול בסביבות שמקדמות מקצועיות ושוויון, כמו נייס, שבה קיימת מחויבות ברורה להגדלת ייצוג הנשים. בישראל, כ-42% מעובדי נייס הן נשים, ובשכבת הניהול המקומית נשים מהוות כ-35%. אלה נתונים משמעותיים במיוחד בענף טכנולוגי, אך לצד זאת החברה ממשיכה להציב יעדים להרחבת הנוכחות הנשית, בעיקר בתפקידי פיתוח והובלה.
כחלק מהסתכלות ארוכת טווח, בתוכנית הג'וניורים של החברה 50% הן נשים – מתוך מטרה לבנות את הדור הבא של מנהיגות טכנולוגית. מי שמובילה בנייס את היעדים לקידום הגיוון המגדרי כחלק מאסטרטגיה ארגונית רחבה היא גם אישה – שירי נדר, סגנית נשיא בכירה וסמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית בנייס.
יחד עם זאת, סטריאוטיפים עדיין קיימים. באחת הפעמים, כשהגעתי עם בעלי לפגישה בבנק בנושא משכנתא, הבנקאי פנה אליו בלבד. עצרתי את השיחה והבהרתי: "אני הלקוחה, ההחלטות מתקבלות יחד, ואם אתה רוצה להתקדם – עליך לפנות גם אלי." זו אולי דוגמה קטנה, אך היא ממחישה עד כמה חשוב לא רק לזהות הטיות, אלא גם לבחור לא לקבל אותן כמובן מאליו, ולהגדיר מחדש את כללי המשחק.











תגובות
(0)