הגולם קם על יוצרו: האם עוצמת השקל תכריע את היי-טק הישראלי?

בעוד שהצרכן הישראלי מביט בסיפוק על שער החליפין ומפנטז על חופשה זולה יותר ביוון, או על סלולארי במחיר שפוי, בקומות הגבוהות של מגדלי המשרדים בתל אביב ובחללי העבודה המשותפים בהרצליה – נורות האזהרה מהבהבות באדום בוהק.

התחזקות השקל אל מול הדולר אולי מרגישה כמו התעצמות של הכלכלה הישראלית (ובמובנים רבים היא אכן כזאת), אך עבור מגזרים ועסקים רבים במשק הישראלי מדובר בהידוק של טבעת חנק המקשה עליהם להמשיך ולתפקד, בעיקר עבור ניצני ההמשך של תעשיית ההיי-טק הישראלית: הסטארט-אפים.

פגיעה ביציבות הסטארט-אפ הישראלי היא פגיעה ישירה בעתיד המשק כולו

המודל העסקי של סטארט-אפ בשלבי צמיחה הוא פשוט ונטול רחמים: חברה מגייסת הון בדולרים, שמיועד להריץ אותה על "מסלול ההמראה" (Runway) של שנתיים עד שלוש. בתקופה הזו הסטארט-אפ צריך להראות צמיחה, עמידה ביעדים טכנולוגיים או פריצה שיווקית שתאפשר לו לגייס את הסבב הבא. אלא שבעוד שההכנסות (אם ישנן), וההון המושקע הם דולריים, ההוצאות של הסטארט-אפ הישראלי הן שקליות – כאשר כ-80% מהן מופנות לכוח אדם.

הכל משולם בשקל

משכורות, שכירות, ארנונה ועוד – הכל משולם בשקל. בכך נוצר מצב שחברה שגייסה לפי שער של 3.8 שקל לדולר, ותכננה את תקציבה לשלוש שנים, מגלה פתאום שהכסף שלה שווה הרבה פחות ובמונחי כוח קנייה שקלי ה-Runway שלה התכווץ בחצי שנה ויותר. "הדלק" שהיה אמור להספיק ל-36 חודשים ייגמר אחרי 30, כאשר הממוצע אליו אנחנו חשופים מדבר על צמצום של שליש מחיי הסטארט-אפ.

אל תטעו, חצי שנה בחיים של סטארט-אפ היא לא "סטיית תקן", היא ההבדל בין הנפקה או רכישה לבין סגירת דלתות וייבוש זרעי ההמשך של תעשיית היי-טק הישראלית. חצי שנה היא זמן קריטי שבו חברות משלימות פיתוח, סוגרות חוזים אסטרטגיים ומוכיחות צמיחה במדדי ה-ARR. אולם, כששער החליפין 'אוכל' את חודשי הפעילות הללו, הלחץ מתחיל לתת את אותותיו. היזמים נאלצים לצאת לסבב גיוס מוקדם מהצפוי – כשהם בעמדת נחיתות מול המשקיעים ועוד לפני שהספיקו להציג תוצאות בשטח.

ברגע שלוקחים מסטארט-אפ את אחד המשאבים הכי חשובים לו (אם לא החשוב ביותר) – הזמן! – אתה מוביל לסבבי גיוס בשווי נמוך (Down Rounds) במקרה הטוב, או לצמצומים כואבים כדי "למתוח" את הזמן שנותר, במקרה הרע.

כן, שקל חזק הוא עדות לחוסן הכלכלה הישראלית. הוא אמור למתן את האינפלציה ולהוזיל את סל הצריכה של כולנו. אבל בראייה מאקרו-כלכלית ארוכת טווח, אנחנו עלולים לשלם פה מחיר כבד מהרווח. ההיי-טק הישראלי אינו "עוד מגזר" – הוא מנוע הצמיחה המרכזי בישראל, האחראי על נתח אדיר מהכנסות המדינה. פגיעה ביציבות הסטארט-אפ הישראלי היא פגיעה ישירה בעתיד המשק כולו.

אם לא יימצא איזון, אם השקל ימשיך לדהור קדימה ללא רסן, הוא יהפוך לגולם שיקום על יוצרו ויגרום לכולנו לגלות שאולי קנינו מוצרי צריכה בזול, אבל שילמנו ביוקר רב מאוד במקום העוצמתי ביותר של מדינת ישראל.

הכותב הוא משנה למנכ"ל חברת FAI, המעניקה שירותי ניהול כספים במיקור חוץ (CFO-as-a-Service) לסטארט-אפים וחברות בצמיחה