דו"ח: גברים בהיי-טק משתכרים 44% יותר מנשים בהיי-טק

כך עולה מדו"ח של רשות החדשנות ● בשנת 2025 הועסקו בענף כ-135 אלף נשים, שהן רק כ-34% מהמועסקים בענף ● נשים מהוות כ-16% בלבד בדרגי הניהול וכ-11% ממנכ״לי הסטארט-אפים

פערים גדולים בשכר בין גברים לנשים בהיי-טק הישראלי.

אין חדש תחת השמש. גם בשנה שעברה נמשכה האפליה המגדרית בענף ההיי-טק בכל מה שקשור לתגמול נשים. דו"ח חדש של רשות החדשנות המתפרסם היום, מגלה, שגברים בהיי-טק משתכרים 44% יותר מנשים. לדעת עורכי הדו"ח, פערי השכר נובעים, בין היתר, משילוב של חסמים בקידום וניהול של נשים במוקדי ההחלטות.

הדו”ח מציין, כי על אף העובדה שההיי-טק נשען בעיקר על ההון האנושי, הנתונים מצביעים על כך, שפוטנציאל משמעותי של ההון האנושי הנשי אינו ממומש.

בשנת 2025 עסקו בענף כ-135 אלף נשים, שהן רק כ-34% מהמועסקים בענף. שיעור זה כמעט ולא השתנה בשלושת העשורים האחרונים. על אף גידול מהיר במספר המועסקים בענף, חלקן היחסי של הנשים נותר כמעט ללא שינוי. בין השנים 2015 עד 2025 גדל מספר הנשים המועסקות בהיי-טק בכ-61%, אך מספר הגברים גדל בקצב דומה, ולכן הפער היחסי לא הצטמצם. במקביל, לאחר עשור של עלייה הדרגתית נבלם הגידול בחלקן של הנשים המועסקות בהיי-טק מתוך כלל הנשים המועסקות במשק, ושיעור זה נותר ללא שינוי בשנים האחרונות.

הדו"ח מציין את העובדה הידועה, שלפיה הפערים בין גברים ונשים בהיי-טק נוצרים כבר במערכת החינוך – בחטיבות הביניים ובבתי הספר העל יסודיים. כך, למשל, בשנת 2024 רק 34.5% מהנבחנים בבגרות חמש יחידות במדעי המחשב היו תלמידות. למרות שמספרן גדל בכ-40% בין השנים 2017 עד 2021 – נרשמה מאז עצירה הן במספר הנבחנות והן בחלקן היחסי. זאת, על אף שבבחינת חמש יחידות במתמטיקה נרשם כמעט שוויון מגדרי. היחס בין מספר הנבחנים במדעי המחשב לבין מספר הנבחנים במתמטיקה ברמת חמש יחידות עומד על 72% בקרב תלמידים לעומת 41% בלבד בקרב תלמידות. בחינוך היהודי שיעור הבנים הניגשים לחמש יחידות מדעי המחשב גבוה פי 2.5 משיעור התלמידות בחינוך היהודי והערבי.

מה באקדמיה?

בשנת הלימודים 2024 עד 2025 הנשים היו כ-34% מהסטודנטים למקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות ובמכללות, לעומת כ-24% בלבד בתחילת העשור הקודם. מספר הסטודנטיות למקצועות ההיי-טק גדל ב-116% מאז 2010, בעיקר בזכות גידול חד במספר הלומדות מדעי המחשב, שמספרן גדל פי שלושה והגיע לכ-6,000 בשנת הלימודים 2024-2025.

עם זאת, במקצועות הנדסה מרכזיים שיעור הנשים עדיין נמוך משמעותית, כ-23% מהסטודנטים להנדסת חשמל וכ 18% בהנדסת מכונות. נתון מעניין נוסף: בגילאי 25-34 נשים מהוות קרוב ל-40% מהמועסקים בענף, שיעור גבוה יחסית לשאר קבוצות הגיל. עם זאת, רק כ-10% מכלל הנשים המועסקות בישראל בקבוצת גיל זו עובדות בהיי-טק, לעומת כ-15% מהגברים. עם העלייה בגיל, שיעור הנשים בענף יורד באופן עקבי. המשמעות היא, שגם אם הדור הצעיר מציג שיעור השתלבות גבוה יותר, אין ודאות שהדבר יתורגם לשינוי מבני ארוך טווח בענף.

בחלוקה למקצועות בענף עולה, כי בשנת 2025 הועסקו כ-55 אלף נשים בתפקידי מו״פ, שהן 28.4% מהמועסקים בתפקידים אלה. מספרן יותר מהוכפל בעשור, אך חלקן היחסי עלה באיטיות. בתפקידי ניהול מוצר נשים מהוות כ-31.8% מהמועסקים, ובתפקידי מטה שיעורן גבוה יותר, אך בדרגי הניהול הפערים חדים במיוחד. נשים מהוות כ-16% בלבד ממנהלי הפיתוח ופחות מ-11% ממנכ״לי הסטארט-אפים. גם בתחום היזמות וגיוסי ההון נמשכים פערים עמוקים: רק כ-8% מסבבי גיוס ההון בשנים האחרונות היו של חברות בניהול מנכ״ליות, ובמונחי הון מדובר בכ-4.6% בלבד מהסכומים שגויסו.

פערים חריפים במיוחד נרשמים בשילוב נשים מהחברה החרדית והערבית: כמעט 93% מהנשים המועסקות בהיי-טק הן יהודיות שאינן חרדיות. נשים חרדיות מהוות כ-5.5% מהמועסקות בענף ונשים ערביות פחות מ-2% בלבד. בעוד אחד מכל חמישה גברים יהודים מועסק בהיי-טק, רק אחת מכל 100 נשים ערביות משתלבת בענף. לאורך זמן ניתן לראות, שקצב הגידול בחלקן מכלל המועסקים בהיי-טק מהיר יחסית. שיעור החרדיות המועסקות בהיי-טק מכלל המועסקים בהיי-טק הוכפל מ-0.9% בשנת 2014 ל-1.8% בשנת 2025. שיעור הנשים הערביות המועסקות בהיי-טק מכלל המועסקים בענף שילש עצמו מ-0.2% בשנת 2014 ל-0.6% בשנת 2025. אף שמספר הנשים משתי קבוצות אלו גדל בקצב מהיר בעשור האחרון, חלקן היחסי נותר נמוך מאוד.

הדו”ח מציין פעולות שהרשות מבצעת כדי להתמודד עם הפערים האלו, בין היתר מיזם 50:50 TECH, המאגד למעלה מ-200 נציגים מהתעשייה, האקדמיה והמגזר הציבורי, לגיבוש צעדים מערכתיים לצמצום פערים מגדריים. זאת בנוסף למסלולי הכשרת מנכ"ליות בתחומי הדיפטק.

מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר בתגובה: "ההיי-טק הישראלי נשען על הון אנושי איכותי, כל עוד חלק משמעותי ממנו אינו ממומש במלואו, גם פוטנציאל הצמיחה והחדשנות של המשק נפגע. צמצום הפערים אינו רק יעד חברתי, אלא אינטרס כלכלי מובהק של מדינת ישראל".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים