"תחום הביקורת הפנימית התקדם בארץ, בין היתר בזכות הטכנולוגיה"
"הטכנולוגיה תרמה להתקדמות של הנושא בארץ יותר מאשר בעולם", אמר רו"ח דורון רונן, נשיא ויו"ר הוועדה המקצועית של לשכת המבקרים הפנימיים, IIA ישראל
"נושא הביקורת הפנימית התקדם מאוד בארץ, יותר מאשר במדינות אחרות בעולם. זה קרה בין היתר בזכות הטכנולוגיה והתרומה שלה למקצוע", כך אמר היום (ה') רו"ח דורון רונן, נשיא ויו"ר הוועדה המקצועית של לשכת המבקרים הפנימיים, IIA ישראל. רונן דיבר בכנס השנתי של הלשכה, שנערך באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים.
לדברי רונן, "תכלית הביקורת הפנימית היא תרומה לארגון, שיפור יכולתו ליצור ושימור הערך – לא רק כספי, אלא כארגון שנותן שירות לציבור. המבקרים הפנימיים צריכים לזהות את הערך הזה ולעזור לארגון להשתפר".
בדבריו הוא סקר את פעילות הלשכה, כמו גם את החידושים במקצוע הביקורת הפנימית. "המבקרים הפנימיים כבר לא מתייחסים בעיקר להיבט הפיננסי בפעילות הארגון, אלא מבצעים גם ביקורות ניהולית ותפעולית, כמו גם על ה-IT וניהול הסיכונים של הארגון. המבקר הפנימי של היום הוא יועץ אסטרטגי לארגון", אמר.
צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין
"תהליך הביקורת הפנימית כולל ממשל ופיקוח, ניהול פונקציית הביקורת הפנימית וביצועה", ציין רונן. "הנושאים החדשים, שנכנסו באחרונה לתקנים הבינלאומיים, הם אסטרטגיה ומדידת הביצועים של הארגון. הם מתבססים על ההנחה שיש עניין לציבור בביקורת פנימית – בין אם זה לציבור הכללי בארגונים רלוונטיים, ובין אם לציבור העובדים והמנהלים בארגון".
"הנושא השני הוא אתיקה ומקצועיות. המבקרים הפנימיים צריכים להפגין אומץ מקצועי, לכתוב את כל מה שהם חושבים לנכון, אבל צריכה להיות להם גם ספקנות מקצועית", הוסיף. "ההתפתחות השלישית היא בעולמות הממשל והפיקוח על פונקציית הביקורת הפנימית. יש דברים חיוניים שהמבקרים הפנימיים צריכים לקבל מהארגון כדי שהם יבצעו את עבודתם על הצד הטוב ביותר: למשל, הסמכה מטעם הדירקטוריון ושמירה על מעמדו של המבקר הפנימי כבלתי תלוי. בארצות הברית, קרוב ל-50% מהמבקרים הפנימיים כפופים לסמנכ"ל הכספים, וזה לא תקין. זה לא המצב בארץ".
הפעילויות הבולטות של לשכת המבקרים הפנימיים
מדבריו של רונן עולה כי לשכת המבקרים הפנימיים עושה לאורך השנה פעילויות רבות למען אנשי המקצוע החברים בה. בין היתר, הלשכה קיימה בשנה האחרונה 19 השתלמויות למבקרים פנימיים, כמו גם קורסים, סדנאות, ערבי עיון, מפגשי פורומים שהיא הקימה ושותפויות עם מוסדות אקדמיים. בנוסף, הוועדה המקצועית של הלשכה פרסמה קווים מנחים כיצד לבצע את הביקורת הפנימית מבלי לעבור על תקנות הגנת הפרטיות, לרבות תיקון 13 החדש.
בשנה האחרונה קיבלה לשכת המבקרים הפנימיים בישראל הוקרה מהלשכה העולמית, הקימה פורום שעוסק בעתיד המקצוע, כדי לראות איך נערכים אליו, ויש בה ועדות להגנת החברים, לחופש המידע ולמענה לשאלות מקצועיות. אחת מהן עוסקת בעמותות שמבקשות מארגונים לקבל את דו"חות הביקורת שלהם. "זה יוצר בעיה למבקרים הפנימיים, כי הם לא מבקרים של גופים ציבוריים, אלא פנימיים. עצם זה שהארגון מעביר את דו"חות הביקורת הפנימית גורם לחוסר שיתוף פעולה ומעלה שאלות מה לכתוב בדו"חות, ועוד יותר מה לא לכתוב", אמר רונן.
הלשכה אף מקיימת קשרים עם רגולטורים רלוונטיים ולשכות אחיות, ומשתפת פעולה עם איגוד הדירקטורים ועם משרד מבקר המדינה. המבקר, מתניהו אנגלמן, אף השתתף בכנס היום. בנוסף, ציין רונן, "הגשנו למשרד המשפטים רשימה של נושאים שיש לתקן בחוק הביקורת הפנימית, שנחקק לפני 33 שנים, בהם הגדרה מי יכול להיות מבקר פנימי, חידוד הרקע וההשכלה הנדרשים למבקרים הפנימיים והגדרה של הביקורת שעליהם לעשות. בחוק לא מצוין שמדובר בביקורת פנימית. אמנם, באחרונה הוציאה יחידת ההסדרה של הביקורת הפנימית במשרד המשפטים הבהרה בנושא, אבל הוא עדיין לא מעוגן בחוק. ההבהרה אמנם מיועדת לגופי הממשלה, אבל היא תשפיע גם על ארגונים אחרים".

רו"ח דורון רוזנבלום, סגן וממלא מקום נשיא, ויו"ר ועדת הכנסים, הלימודים וההשתלמויות בלשכת המבקרים הפנימיים, IIA ישראל. צילום: ניב קנטור
הכנס נפתח בדברים של רו"ח דורון רוזנבלום, סגן וממלא מקום נשיא, ויו"ר ועדת הכנסים, הלימודים וההשתלמויות בלשכת המבקרים הפנימיים, IIA ישראל. רוזנבלום הודה למשתתפים הרבים שהגיעו לאירוע, ובהם למבקר המדינה, וציין את חשיבותו של מקצוע הביקורת הפנימית.
"המבקר הפנימי נדרש להיות מיומן בכלי AI"
דוברת נוספת באירוע הייתה רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת בשטרק את שטרק רואי חשבון ולשעבר נשיאת לשכת רואי החשבון בישראל. היא אמרה כי "המבקר הפנימי נדרש כיום להיות בעל הרבה מאוד מיומנויות, כישורים וידע טכנולוגי, בכלל זה בכלי בינה מלאכותית. עליו להבין את הטכנולוגיות שבהן החברה משתמשת".
לדבריה, "המבקר הפנימי צריך לכלול בדו"חות שלו פרק טכנולוגי, במסגרת המלצותיו לדירקטוריון ולהנהלה. במסגרת הדו"ח, עליו להתייחס לתהליכים טכנולוגיים שנעשו בחברה, ולליקויים שדורשים תיקון. הטכנולוגיה משמשת ככלי מרכזי, שמסייע להשגת תוצאות עסקיות, ולכן, על נושאים אלה לא להישאר רק באגפי המחשוב, אלא לאפשר לדירקטוריון ולהנהלה לקבל החלטות מקצועיות".

רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת בשטרק את שטרק רואי חשבון ולשעבר נשיאת לשכת רואי החשבון בישראל. צילום: ניב קנטור
"האמון בין המבקר הפנימי לחברה נוצר על בסיס שיח ותקשורת, על מנת שהוא יוכל להבין את הארגון ויעדיו. על הביקורת הפנימית להתמקד בליבת הארגון, במטרה לבנות נכסים מקצועיים. מנגד, על הדירקטוריון וההנהלה להבין את חשיבות הביקורת הפנימית, ולהקצות תקציב ראוי לעבודת הביקורת המורכבת. שכר של 200 שקלים בממוצע לשעת ביקורת לא משקף את מלוא המורכבות והיקף היכולות הנדרשות מהמבקר הפנימי", אמרה רו"ח שטרק.
היא סיימה בהמלצה למבקרים הפנימיים: "להפוך את דו"ח הביקורת לחוויה, שמאפשרת הן יכולת התבוננות פנימית על תהליכים בארגון, והן קבלת השראה לרעיונות חדשים לקידום ופיתוח, שמייצרים ערך ורווחיות לארגונים. על המסרים המרכזיים של ממצאי דו"ח הביקורת להיות מובנים, כדי לייצר חיבור והבנה, ולאפשר 'להעיף' את הארגון קדימה".











תגובות
(0)