שלוש הערות על השבוע הטכנולוגי

כנס נימבוס: מפגן כוח של התעשיה והתקשוב הממשלתי

אם מחפשים עדות לחזרה לשגרת עסקים לאחר המלחמה של השנתיים פלוס האחרונות, ניתן היה למצוא אותה השבוע במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בכנס נימבוס רובד חמש של אנשים ומחשבים, בשיתוף מינהל הרכש באגף החשב הכללי במשרד האוצר. כ-1,000 מקצוענים – מנמ"רים, מנכ"לים ומומחים – הצטופפו באולם כדי לשמוע שורה של הרצאות על ההתפתחויות האחרונות בפרויקט הענן הממשלתי. הכנס לווה בתערוכה עם שורה ארוכה של ביתנים, שבה הציגו חברות ה-IT את הפתרונות שלהן לפרויקט, ובמיוחד למכרז רובד חמש – בתצוגת פתרונות מרהיבה, שהייתה מפגן כוח מרשים של התעשיה.

גם בשנתיים פלוס הקשות שעברנו, ענף ה-IT, וההיי-טק בכלל, הראו את היציבות, שמאפיינת אותם גם בימי שגרה. למרות כל הקשיים, אתגרי כוח אדם והמצב הגיאו-פוליטי הלא פשוט, החברות, הגדולות והקטנות, המשיכו לעבוד. ההמשכיות לא הייתה רק בהיבט הארגוני פנימי שלהן, אלא גם החוצה – וזה בא לידי ביטוי במיוחד במגזר הציבורי-ממשלתי.

כנס נימבוס רובד חמש, השבוע. צילום: ניב קנטור

נימבוס הוא לא עוד פרויקט מחשוב, אלא מהפכה של ממש. כאן צריך לציין לטובה את הגופים הממשלתיים, שהניעו את התהליך ומובילים אותו: מינהל הרכש באגף החשב הכללי, שהוביל מכרז מהמורכבים ביותר, שהתמודדו בו ענקיות הענן הבינלאומיות, ומערך הדיגיטל הלאומי, שמוציא לפועל את המהלך, יחד עם אנשי המקצוע במשרדים השונים.

רובד חמש בנימבוס הוא למעשה זירת מסחר, שבה מציבות החברות הספקיות את הפתרונות שלהן, שמשרדי הממשלה בוחרים אותם לפי הצרכים שלהם. בכנס נמסר שבזירת המסחר נמצאים כיום כמה מאות פתרונות, ובקרוב יסתיים עוד סבב של רובד חמש, שיוסיף אליה כ-200 מוצרים.

הממשלה היא לקוח מרכזי של חברות ה-IT. לפי נתונים, המגזר הציבורי, שכולל את הממשלה, היווה ב-2025 כמעט רבע (23.4%) מכלל שוק ה-ICT הישראלי. אלא שהמעורבות הממשלתית בשוק זה גדולה הרבה יותר ממשקלה בו, ויש לכך לא מעט השלכות. זה נכון שבעתיים אם מסתכלים על השינויים שגרם מכרז נימבוס בשוק התשתיות. מאז שהחל המכרז, לא רק שתי ענקיות הענן שזכו בו, AWS וגוגל, מקימות בישראל דאטה סנטרים ענקיים, אלא הוא הניע גם יזמי נדל"ן וחברות היי-טק להקים כאן חוות שרתים, בהשקעות של מיליארדים.

רוכשים, פותחים וגם סוגרים

השבוע נתן האיחוד האירופי אור ירוק לאקזיט הגדול ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי: עסקת רכישת וויז על ידי גוגל תמורת סכום הענק של 32 מיליארד דולר. מדובר במכשול הגדול האחרון שהעסקה הזו הייתה צריכה לעבור. לאחר הידיעה על האישור האירופי, פרשנים בעלי גוון פוליטי מסוים מיהרו להאשים את אלה שהזהירו שענף ההיי-טק יקרוס בעקבות המלחמה. כמובן שזו אמת חלקית: הרכישה היא בתחום הסייבר, שבו ישראל דומיננטית, והייתה כזו עוד הרבה לפני המלחמה, בעוד שעדיין יש תחומים רבים בהיי-טק עם חברות מצוינות שמתקשות לגייס כספים בחו"ל.

שבוע מצוין לאסף רפפורט, ממייסדי ומנכ"ל וויז. צילום: עומר הכהן

ויש גם צד אחר: לצד השקעות ומיזוגים, יש חברות שסוגרות מרכזי פיתוח בישראל ומפטרות כאן עובדים. האחרונה שבהן היא רמיטי, שהודיעה על סגירת פעילות הפיתוח שלה בארץ מטעמי צמצום, ופיטרה כאן לא פחות מ-110 עובדים.

רמיטי מצטרפת לשורה של חברות היי-טק שביצעו מהלכים דומים באחרונה, או מתכוונות לבצע כאלה: אי-ביי, שדווח שהיא מתכננת לסגור את מרכז הפיתוח שלה בנתניה ולפטר את 200 העובדים שמועסקים בו; זיפ ריקרוטר, שסגרה את מרכז הפיתוח בתל אביב ופיטרה את עובדי הצוות המקומי, שעל פי הערכות מונה בין 65 ל-80 עובדים; Verily, יחידת הביו-טק של אלפבית-גוגל, שסגרה גם היא את פעילותה בארץ ופיטרה את 25 העובדים שהעסיקה כאן; סוני ביצעה קיצוצים גדולים במרכז הפיתוח שלה בישראל, כאשר לפי הדיווחים, מעל 100 עובדים פוטרו; ואינטל דיווחה על הפחתת כוח אדם של "כמה מאות" עובדים במרכזי המו"פ שלה בישראל, כחלק מקיצוצים.

אמנם, פעולות אלה לא משפיעות באופן דרמטי על הענף, אבל הן צריכות להדליק נורה אדומה בקרב מקבלי ההחלטות. בסופו של דבר, ענף ההיי-טק מבוסס ברובו על השקעות של קרנות ומשקיעים זרים. המלחמה גרמה לחלק מהם לשבת על הגדר או להוציא את ההשקעות מכאן. חברות שמחליטות לסגור פה מרכזי פיתוח עלולות, חלילה, לייצר תגובות שרשרת. זאת, בנוסף לנתונים ההולכים ומצטברים על גידול במספר הישראלים שעזבו את הארץ בשנתיים האחרונות, שחלקם הלא מבוטל אנשי היי-טק.

בצד החיובי, השבוע פרסמה קרן המטבע הבינלאומית דו"ח על המשק הישראלי. תעשיית ההיי-טק שלנו קיבלה ציון גבוה, והיא מוגדרת כמנוע צמיחה לטווח ארוך וכמפתח ליתרון התחרותי של ישראל. אולם, אנחנו מצויים בעיצומה של טלטלה טכנולוגית, עם קצב שינויים בלתי רגיל, ובשוק ההון בניו-יורק עדיין לא התאוששו מהמפולת במניות חברות התוכנה הגדולות בשבוע שעבר. המגמה השלילית שם הובילה לירידות חדות אף יותר בשערי המניות של חלק מחברות ה-IT שנסחרות בתל אביב. ההד החזק יותר הוא תוצאה של העובדה שמדובר כאן בשוק לא גדול.

כיצד הבינה המלאכותית תשפיע על ענף הדפוס?

הבינה המלאכותית משפיעה על תחומים רבים, וחדשות לבקרים אנחנו קוראים על תחזיות והערכות מה תהיינה ההשלכות של הטמעת כלי AI על תעשיות שונות. גם בתעשיית הדפוס עוקבים מקרוב אחר ההשפעה של המהפכה הטכנולוגית הזו. ליסה קרוס, האנליסטית הראשית של חברת המחקר אליאנס אינסייט, התייחסה לנושא בסקירת שוק שפרסמה במגזין הדפוס הבינלאומי פרינט.

לדבריה, "בשנה הקרובה, לבינה המלאכותית תהיה את אחת ההשפעות המשמעותיות ביותר על תעשיית הדפוס, כשהיא עוברת מניסויים לאינטגרציה תפעולית אמיתית". היא ציינה כי "אימוץ הבינה המלאכותית בתעשיית הדפוס מייצרת הזדמנות ליתרון תחרותי. רוב גדול של בתי הדפוס רואים בה כחיונית לשמירה על תחרותיות וכמניע להזדמנויות עסקיות חדשות, כאשר רבים מכירים בכך שכישלון באימוצה מהווה סיכון לטווח ארוך".

מהלך נרחב של פיטורים. וושינגטון פוסט. צילום: Sharaf Maksumov, ShutterStock

אלה בשורות טובות לתעשייה שמתמודדת כבר כמה עשורים עם הדיגיטציה, שיצרה מהפכה שלימה בשיטות ההדפסה הקונבנציונליות. אולם, בניגוד לתחזיות, הנתונים מראים שלא רק שלא חלה ירידה בהיקף ההדפסות, אלא יש מגמת עלייה. יוצאת מהכלל היא תעשיית העיתונות המודפסת, שהולכת ומצטמקת, ועיתונים רבים סופגים הפסדים קשים. באחרונה נחשפנו למהלכים קיצוניים שנקט המו"ל של הוושיגנטון פוסט, ג'ף בזוס, כאשר הודיע על סגירה של שורה של מדורים, פיטורי עיתונאים ופעולות רה ארגון שונות. התירוץ הוא ההפסדים של העיתון, אבל בפועל, פרשנים רמזו שהוא מנצל את המהלך לשינוי הכיוון הפוליטי של העיתון, כדי למצוא חן בעיני ידידו, נשיא ארצות הברית, דונלד טרמאפ, ששם את הוושינגטון פוסט על הכוונת כבר מזמן.