"המשטרה חרגה מסמכותה – הפעילה רוגלות ומעקב בדיגיטל באופן אסור"

"משטרת ישראל ביצעה פעולות אסורות: היא עקבה וריגלה בדיגיטל תוך פגיעה בזכויות הפרט, ועשתה זאת בחוסר סמכות או תוך חריגה מסמכות. נטל כבד מונח על כתפי המשטרה, הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות – ועליהם לפעול באופן משמעותי, תכליתי ומהיר לתיקון הליקויים", כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

בדו"ח המתפרסם היום (ג') בנושא "שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה – האזנות סתר ונתוני תקשורת", קובע המבקר כי "המשטרה מתמודדת עם שינויים והתפתחויות טכנולוגיות המנוצלות על ידי מחוללי פשיעה. עם זאת’ השימוש בכלים טכנולוגיים שונים צריך להיות מוגבל וכפוף לדינים ולנורמות".

המשטרה משתמשת בכלים טכנולוגיים לקבלת נתוני תקשורת החל מ-2009, ולהאזנות סתר מ-2011 לפחות. ב-2017 גיבשה המשטרה כיווני פעולה חדשים וחיזקה דרמטית את היכולות הטכנולוגיות שלה, ומאז חל גידול חד, של מאות אחוזים, בהיקף האזנות הסתר שהיא מבצעת.

מעט רקע: ב-2020 החליט המבקר לערוך ב-2022 ביקורת בנושא שימוש המשטרה בכלים טכנולוגיים. באותה השנה התפרסמו בכלכליסט כתבות ולפיהן המשטרה משתמשת בכלי שחורג מהמותר לפי חוק האזנות סתר (על פי הדיווח זה היה סייפן – גרסה משונמכת של פגסוס מבית NSO). או אז, המבקר פתח בביקורת בנושא. הייעוץ המשפטי לממשלה הקים צוות לבדיקת הטענות בראשות המשנה דאז ליועמ"שית, עו"ד עמית מררי, ובאוגוסט 2022 הוא פרסם דו"ח. הצוות קבע שלא נמצאה אינדיקציה שהמשטרה התקינה את הכלי בטלפונים בלא היתר כדין, למעט בארבעה מקרים. כמו כן, הוא מצא חריגות בשימוש בכלים, המאפשרות לקבל סוגי תוצרים אסורים.

עו"ד עמית מררי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. צילום: דברות משרד המשפטים

ב-2023 הקימה הממשלה ועדת בדיקה עם סמכויות של ועדת חקירה, על מנת "לבדוק את התנהלות המשטרה, הפרקליטות, היועמ"שית והמחלקה לחקירות שוטרים – לגבי מעקב בכלי הסייבר פגסוס". עבודת הוועדה טרם הסתיימה. בהמשך קרא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא.

"פוטנציאל לפגיעה יסודית בזכויות הפרט"

על פי מבקר המדינה, "בעשור האחרון המשטרה רכשה ופיתחה בעבודתה שורה ארוכה של כלים טכנולוגיים בעלי יכולות חדשניות ומהפכניות, ובעלי פוטנציאל פגיעה בזכויות הפרט ובזכות לפרטיות. השימוש בכלים אלה במשך השנים נשען על תשתית חקיקתית ישנה ובלתי מתאימה". הוא כתב כי "שימוש המשטרה בכלי האזנות הסתר מגלם פוטנציאל לפגיעה יסודית בזכויות הפרט. הייעוץ המשפטי לממשלה היה צריך לבחון את היכולות וההשלכות של השימוש בכלים אלה".

המשטרה השתמשה מאות פעמים בכלי, מבלי שעבר אישור משפטי

"מ-2016 השתמשה המשטרה בכלי טכנולוגי מסוים מאות פעמים בלי שהשימוש בו הוסדר בחקיקה, או שנבחן ואושר משפטית", ציין המבקר. "כך, במשך שנים הפעילה המשטרה כלי האזנת סתר שהיועצת המשפטית קבעה בדיעבד, לאחר פרוץ פרשת פגסוס, שיכולות מסוימות שלו חורגות מסמכות המשטרה ואסורות".

ממצאים חמורים נגד משטרת ישראל. צילום: ShutterStock

"היה ליקוי מערכתי ויסודי בהליכי הבחינה והאישור שהתקיימו לפני השימוש בשורה ארוכה של כלים טכנולוגיים, ומתווים בעלי יכולות עוצמתיות ופוטנציאל פגיעה נרחב בזכויות הפרט. הליכי הבחינה המשפטית של הכלים הטכנולוגיים והאישור לשימוש בהם היו לקויים, חסרים ובלתי סדורים", ציין אנגלמן.

היכן "המשטרה עלולה להטעות את בית המשפט?"

בפרק הדן בביצוע האזנות סתר כתב המבקר כי "מחד, אין בפני בית המשפט בקשה ובה מרוכזים כל יעדי ההאזנה בראש טופס הבקשה – חשודים ומואזנים. מאידך גיסא, הבקשות היו נרחבות מדי ולא שיקפו את הצורך הענייני והברור בהאזנת הסתר. המשטרה עלולה להטעות את בית המשפט בשל דרך מילוי הבקשות. הבקשות לא ענו על השאלות: למי ולמה צריך להאזין והאם העבירות מצדיקות את ההאזנה?"

עוד קבע המבקר כי "המשטרה הגישה לבתי המשפט במשך השנים בקשות לקבלת צווים חריגים לביצוע האזנות סתר בלי ליישם תבחינים חשובים שקבע הייעוץ המשפטי… חטיבת הסייבר במשטרה מנהלת את המידע על ההתקנות באופן ידני, שאינו מאפשר מעקב וקבלת תמונה כוללת ומתכללת… ההסדרה המשפטית של התקנת כלי המעקב – חלקית ולקויה. חטיבת הסייבר קבעה הנחיות סותרות… שלושה משישה כלים טכנולוגיים שבהם נעשה שימוש לא הוסדרו בהנחיות משך שנים".

אנגלמן כתב בנוסף כי "אותרו מקרים שבהם המשטרה ביצעה התקנות אסורות או ספק חוקיות… או ביצעה התקנה אסורה בחוסר סמכות או תוך חריגה מסמכות. נאספו סוגי מידע שחל איסור משפטי לאסוף אותם. המשטרה השתמשה בכלים טכנולוגיים המאפשרים ביצוע פעולות אקטיביות ויצירת מידע יש מאין. הפעולות אסורות".

בסעיף הדן בהפקת תוצרי האזנת סתר נכתב כי "למערכת המרכזית לניהול הפקה במשטרה אין ממשק לקליטת פלטי תוצרי האזנה. חלק מהעבודה נעשה באופן ידני. התנהלות זו מגבילה את יכולת הפיקוח והבקרה על ההפקה, את ניהול שרשרת הראיות בפרשיות המודיעין ובתיקי החקירה, ואת היכולת לתחקר ולהפיק לקחים מאירועים שבהם עולה חשש שנעשתה פעולה אסורה".

ליקויים במתן אישור לקבלת נתוני תקשורת

המבקר חשף פערים הנוגעים למתן ההיתרים המינהליים על ידי הקצינים המוסמכים, ופערי דיווח על ההיתרים שנתנו. לפי הממצאים, קצינים אישרו לקבל נתוני תקשורת בעל פה ובאופן גורף, נערכו בקרות ספורות על עשרות אלפי היתרים שניתנו ויש חסר משמעותי בהכשרת הקצינים המוסמכים לתת היתרים.. כמו כן, נמצאו ליקויים רבים, חלקם מהותיים, בתחומים כגון אי הזנת היתרי האזנות סתר קודמים, צווי האזנת סתר הוצאו שלא לצורך ואין תיעוד לתחקור של נתוני תקשורת".

לפי המבקר, "במאות בקרות שנעשו במהלך השנים על פעילות המשטרה בשימוש בנתוני תקשורת וביצוע האזנות סתר עלו ליקויים רבים, חלקם מהותיים, הנוגעים בשלבי העבודה השונים לאיסוף מידע, להפקתו ולתיעודו. שלא בהתאם לנהלים, חטיבת הסייבר לא קיימה במשך השנים בקרות מעקב כדי לוודא שהליקויים והממצאים תוקנו. בבקרה אחת עלה שכלל הליקויים, למעט אחד – לא תוקנו. כמו כן, יש חוסר בבקרות אבטחת מידע על מאגרי מידע בחטיבת הסייבר. באחת הבקרות התכלה שצריך להסיר או לשנות הרשאות לכ-30% ממורשי הגישה".

"הביקורת העלתה עשרות רבות של ממצאי ביקורת יסודיים ומשמעותיים בעבודת המשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה", ציין אנגלמן. הוא קבע כי "יש כשלים ופערים מערכתיים: היעדר הסדרה חקיקתית ומשפטית, ליקויים בתהליכי קידום החקיקה, פרקטיקות עבודה שמעוררות קשיים במשטרה, קשיים בממשקי העבודה בין המשטרה למשרד המשפטים, וחולשה מקצועית בתחומי הטכנולוגיה והמשפט".

"תיקון הליקויים ישרת את המשטרה ומשרד המשפטים ומעל הכול – את אזרחי ישראל", סיכם אנגלמן.

התגובות

מהייעוץ המשפטי לממשלה נמסר כי "בוצעו כמה פעולות משמעותיות לשיפור יכולות הליווי המשפטי, הפיקוח והבקרה על השימוש של גופי ממשל, לרבות המשטרה, בכלים טכנולוגיים. צוות הררי גיבש שורת המלצות הנוגעות להיבטי אישור כלים טכנולוגיים. כמו כן, נעשו פיקוח ובקרה על השימוש בכלים בפועל, הועמק הידע הטכנולוגי במשרד המשפטים, נערכו תיקוני חקיקה ובוצעו התאמות בכלים הטכנולוגיים הקיימים. מלאכת ליווי הפקת הלקחים ויישום המלצות הדו"ח עדיין לא תמה".

המשטרה מסרה בתגובה כי "קיימת הכרה שעל המשטרה לעמוד כל העת על המשמר בהקפדה על זכויות הפרט. כך גם בתחום הסייבר. בשנים האחרונות המשטרה נקטה מגוון פעולות לתיקון עבודתה, לעדכונה ולשיפורה בכלים הטכנולוגיים". היא ציינה ש-"ההמלצות המקצועיות של צוות מררי יושמו, למעט שתיים. הורחב מערך הייעוץ המשפטי והודק הקשר למול המשטרה. בוצע מיסוד להליכי רכש ופיתוח של כלים טכנולוגיים. אישור השימוש בכלים טכנולוגיים מועבר לבחינת נציגי היועץ המשפטי של המשטרה, בצירוף חוות דעת טכנולוגית ומשפטית. חל שיפור בהליכי הבקרה על הפעלת הכלים. המשטרה הרחיבה את היקפי הפירוט ותדירות הדיווח ליועץ המשפטי".

על פי התגובה, "נוהל עבודה משותף למשטרה ולמשרד המשפטים ביחס להליך הפיקוח והדיווח נמצא בהליכי כתיבה".