"המטרה: לייצר יציבות, מידע וטכנולוגיה שתעזור"

"העולם העסקי מתמודד כיום עם משברים, מצב ביטחוני משתנה, עליית תשומות ומשבר בכוח האדם. כל אלה מציבים בפניו אתגרים ומביאים לאי ודאות מסוימת. המטרה היא לייצר יציבות, מידע, טכנולוגיה שתעזור", כך אמר יוסי עפרוני, מנכ"ל גיב סולושנס.

עפרוני דיבר בכנס תעשייה 4.0 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון בהנחיית אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.

גיב סולושנס מספקת ומטמיעה פתרונות לניהול חכם עבור ארגונים עתירי תשתיות ונכסים. היא מציעה פתרונות לניהול עיר חכמה, קמפוסים, נדל"ן, אנרגיה, בריאות ועוד, שמאפשרים לארגונים לשפר תהליכים עסקיים ולצמצם סיכונים והוצאות. "אנחנו מאפשרים את אותה יציבות", אמר עפרוני. "הפתרונות שלנו מתחברים לנס, SCADA, בינה עסקית, IoT ו-AI, כדי לאפשר לארגונים לקבל את ההחלטה המושכלת".

"מערכת חכמה מורכבת מהרבה מאוד חיישנים ומכילה מידע שתלוי בהרבה אנשים שעובדים ופעילים. המידע צריך להיות משולב מכל המערכות. זה דורש סנכרון מידע, ניתוח שלו ועוד. אנחנו יודעים לחבר את המידע מכל המקורות והמערכות, ולתת ללקוחות כלים פרו-אקטיביים. המערכות שלנו יכולות לזהות חריגות, ולהסביר מי האנשים בארגון שיכולים לטפל בזה ויכולים לתת את הפתרון", ציין.

עפרוני אמר כי "המערכת שלנו שונה כי היא גמישה מאוד, מאפשרת להתחבר למערכות אחרות בקלות, מורידה עלויות ותומכת בצמיחה העתידית".

"השלב הבא הוא APM – ניתוח המידע שקיים בארגון מול ציודים מקבילים בעולם וזיהוי, על ידי AI, איך אפשר לייעל ולשפר. זה תהליך של הערכה, ניתוח, ניטור ופעולה, שמביא לאופטימיזציה של עלויות", הוסיף עפרוני.

הוא הסביר גם על הרחפנים הרובוטים שגיב מספקת: "הרחפנים הללו יכולים לבצע סקירה הנדסית ולזהות סדקים של מילימטרים, בעיות קורוזיה וכן הלאה, באמצעות AI. הם יכולים להיצמד לצנרת ולזהות בעיות ודברים שצריכים לפתור במקומות שקשה להגיע אליהם. הכול מתועד במערכת המידע, מוצג בתלת ממד ומאפשר מעקב שגרתי".

נועם טוויג, מנכ"ל מטיקס. צילום: עמית אלפונטה

דובר נוסף באירוע היה נועם טוויג, מנכ"ל מטיקס. החברה פיתחה פלטפורמה שמתחברת לקווי הייצור, אוספת מהם המון דאטה, ומתחברת לתהליכים שקורים ברצפת הייצור, כמו ניהול העבודה ופתרון בעיות.

בתחילת הרצאתו טוויג שאל: "למה כל כך קשה להטמיע טכנולוגיה? הטכנולוגיה קיימת ובשלה, אבל הטמעתה לא תמיד מצליחה". התשובה, לדבריו, נעוצה בכך שהטרנספורמציה הדיגיטלית היא בעצם לא דיגטלית, אלא אנושית. הוא ציטט מחקר של מק'ינזי שלפיו 70% מפרויקטי הטרנספורמציה הדיגיטלית לא מצליחים ולא מביאים את התוצאה הרצויה. "זאת תוצאה של דברים שקשורים לאנשים – האם היו מעורבים, עד כמה נוהל השינוי בצורה נכונה ואפקטיבית, ועוד", אמר.

"הסיפור הוא לא טכנולוגיה", ציין טוויג. "יכולה להיות טכנולוגיה מדהימה, אבל אם לא נשנה את ההרגלים שלנו – לא נוכל להשתמש בה בצורה הטובה ביותר. זהו האתגר הגדול שמפעלים צריכים להתמודד איתו – לא רק טכנולוגיה, אלא גם שינוי הרגלים".

"מטיקס משקיעה הרבה מאמצים ומשאבים בטכנולוגיה עצמה, אבל בעיקר בחיבור שלה ליום יום של הלקוחות, ולעיסוק של המפעילים והמנהלים ברצפת הייצור", סיים.