המבקר: מערכת החינוך לא הייתה ערוכה ללמידה מרחוק במלחמה

מערכת החינוך לא הייתה ערוכה לקיים שגרת לימודים מרחוק, באמצעים דיגיטליים, במלחמה. זאת, על אף שבעקבות הקורונה הכין משרד החינוך תוכנית ללמידה מרחוק, לרבות הגברת אוריינות המורים באמצעים הדיגיטליים ופיתוח כלים למימוש הלימודים שלא בכיתה, ונקט מהלכים לקידום הלמידה הדיגיטלית. בפועל, הלקחים לא יושמו, ובמרבית בתי הספר לא התקיימה שגרת לימודים לאחר פרוץ המלחמה. דברים אלה עולים מדו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שמתפרסם היום (ג').

הביקורת נעשתה בחודשים ינואר 2024 עד יוני 2025, ומטרתה הייתה לבדוק את היערכות מערכת החינוך לשעת חירום, והאם היא יכולה לעבור מיידית ללמידה מרחוק. הביקורת מתייחסת רק לבתי הספר שלא פונו מאזורי הלחימה.

מבקר המדינה הזכיר כי הוא המליץ למערכת החינוך כבר ב-2021 לטפל בכל היבטי הלמידה הדיגיטלית והמוכנות אליה: ציוד, תכנים, חיבור לרשת האינטרנט, סביבות למידה ועוד. משרד החינוך טען בעקבות אותו דו"ח שלקחיו הופקו, אלא שממצאי הדו"ח המתפרסם היום מראים שזאת לא המציאות. אנגלמן כתב כי "המשרד לא השלים את התהליך האסטרטגי שהחל בו ב-2021, תוצרים של התהליך לא הובאו לדיון ובחינה לפני הנהלת המשרד וממילא לא התקבלה החלטה אם לקדם את התהליך, לבצע שינויים והשלמות, או לא להמשיך בו".

חוסר באמצעים טכנולוגיים למימוש הלמידה מרחוק

כמו כן, המבקר גילה כי קיימים חוסרים באמצעים טכנולוגיים שיאפשרו לצוותי ההוראה לממש את הלמידה הדיגיטלית. זאת, למרות סקר שערך משרד החינוך ב-2023, שהצביע על אותם חוסרים. כ-23% מבתי הספר שהשיבו לסקר נמצאו ברמת הצטיידות נמוכה וכ-66% – ברמת הצטיידות בינונית.

מסקנה זו עלתה גם מסקר שערך המבקר בקרב מנהלי בתי ספר והורים לתלמידים. אנגלמן גם העיר על העדר הכשרת מורים מספקת, כאשר בתקופת הביקורת ולפניה, רק 15% מהמורים, לכל היותר, עברו הכשרה לאוריינות דיגיטלית.

ממצא אחר מצביע על כך שעל אף שבמשרד החינוך יש תקנים לרכזי מחשוב בבתי הספר, בשנת הלימודים תשפ"ד (2023-2024), כ-27% מהם לא איישו את התקן. מדובר במעל 5,000 בתי ספר ברחבי המדינה.

תגובת משרד החינוך

משרד החינוך מסר תגובה מפורטת לדו"ח, בה נכתב כי הוא "פועל לגיבוש אסטרטגיה כוללת לקידום הלמידה הדיגיטלית. במסגרת זו בכוונתנו להסדיר גם את מרכיב פיתוח ההון האנושי והכשרת צוותי ההוראה". המשרד ציין כי "בעקבות מלחמת חרבות ברזל ימונה פרויקטור ייעודי לנושא, והוא פועל לבניית מנגנוני מעקב, בקרה והערכה, שיכללו קביעת מטרות ויעדים".

על פי התגובה, "המשרד העביר את האחריות לרכישת ציוד התקשוב ואמצעי הקצה לבתי הספר. עליהם לקנות את הציוד הנדרש להם מהתקציב שמקצה להם המשרד בתוכנית גפ"ן או מתקציב שמקצה הרשות המקומית, ועל כן המשרד לא יערוך מיפויים נוספים בעתיד". מה שכן, משרד החינוך יערוך סקר הצטיידות חדש בבתי ספר שעבורם הוא כבר רכש ציוד תקשוב ומחשבים. "אנחנו משתפים פעולה עם עמותת מחשב לכל ילד לצורך השלמת פערים והעברת נתונים לגבי תלמידים שלא עמדו בקריטריונים לחלוקת המחשבים", נמסר.

למידה מרחוק? פחות בבית ספרנו. צילום: BigStock

עוד נכתב בתגובה כי "מאז שנה"ל התשפ"ה (2024-2025) הוגדל הגמול לרכזי התקשוב בחטיבות העליונות והומלץ למנהלים להקצות עבורם עד שעה וחצי נוספות. בכוונתנו לבצע הסדרה ועדכון של תפקיד רכז התקשוב גם בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. במטרה לאפשר לרכזי התקשוב להתמקד בפן הפדגוגי של התפקיד, הקצינו תקציב ייעודי לתמיכה טכנית לציוד קצה, ובחטיבות העליונות ניתן תקציב ייעודי להקצאת משרה של מתאם מחשוב, שתפקידו לתת מענה לצרכים הטכנולוגיים של בית הספר". כמו כן, על פי משרד החינוך, "אנחנו פועלים להגדלת מספר בתי הספר שבהם פועלים רכזי תקשוב".

"אנחנו פועלים רבות כדי להטמיע תוכן דיגיטלי במערכת החינוך, מתוך הכרה בחיוניותו לשיפור איכות ההוראה, לקידום שוויון הזדמנויות ולהיערכות למצבי חירום. בין היתר, אנחנו פועלים להגברת המודעות בקרב מנהלים ומורים לחשיבות שבשילוב התוכן הדיגיטלי, להרחבת ההיצע שלו, לרבות עבור אוכלוסיות שבהן קיים מחסור בתכנים כאלה, ולהנגשת התוכן באופן יעיל. כמו כן, אנחנו פועלים להרחבת המענים המותאמים לחברה החרדית ולמאפייניה", נמסר.

משרד החינוך ציין בנוסף כי "יחידות במטה פיתחו תוכניות שונות ללא גורם מתכלל, ובמסגרת הפקת הלקחים המשרדית מהמלחמה הועלה הצורך בתכלול ותיעדוף המיזמים. המשרד פועל להטמעת טרנספורמציה דיגיטלית מקיפה של מערכת החינוך, במטרה להפוך את הלמידה לאפקטיבית, מותאמת אישית ורלוונטית לאתגרי המאה ה-21".