למכירה בטלגרם: סרטונים ממחלקת יולדות בהודו

הגנת הפרטיות ואבטחת מידע הולכות ונהיות קשות ככל שמצלמות האבטחה הפכו לנפוצות. וגם הפעם – עוד יום, עוד חשיפה של פרשת פשיעת סייבר נרחבת: סרטוני מצלמות אבטחה, שנקצרו מבית חולים ליולדות בהודו, נמכרו בטלגרם, כך לפי משטרת מדינת גוג'אראט. זהות בית החולים והעיר בה בית החולים ממוקם לא נחשפו.

מוקדם יותר השנה, למשטרת מדינת גוג'אראט נודע מהתקשורת על סרטונים שהועלו ליוטיוב – חלקם הראו נשים בהריון עוברות בדיקות רפואיות ומקבלות זריקות לישבן – בבית חולים ליולדות. הסרטונים כללו קישור שהפנה את הצופים לערוצי טלגרם, כדי שירכשו סרטונים ארוכים יותר.

מנהל בית החולים אמר כי המצלמות הותקנו למען בטיחות הרופאים. מומחים הוסיפו כי אף אישה מהמצולמות לא הגישה תלונה במשטרה.

לפי המשטרה, "החקירה חשפה פרשת פשיעת סייבר עצומה. קטעי וידיאו רגישים של לפחות 50,000 מצלמות אבטחה, מכל רחבי המדינה – נגנבו על ידי האקרים ונמכרו באינטרנט".

Inside India's Largest CCTV Breach: Maternity Hospital Videos Sold On Telegram https://t.co/0pXhBZic0V #computerforensics

— compu4n6 (@compu4n6) November 18, 2025

"אם הן מותקנות או מנוהלות בצורה לקויה – עלולות לסכן את הפרטיות"

כמו במקומות רבים בעולם, ולונדון בירת בריטניה בראשם, מצלמות אבטחה הפכו לנפוצות. בהודו, במיוחד באזורים עירוניים. המצלמות מותקנות בקניונים, משרדים, בתי חולים, בתי ספר, קומפלקסים פרטיים ובבתים פרטיים.

"למרות שמצלמות אבטחה משפרות את ההגנה, אם הן מותקנות או מנוהלות בצורה לקויה – הן עלולות לסכן את הפרטיות", ציינו מומחים. הם הוסיפו כי "פעמים רבות, בהודו, המצלמות מטופלות על ידי צוותים נעדרי הכשרה באבטחת סייבר". וכן עדכנו כי "חלק מדגמי המצלמות המיוצרים מקומית – ניתנים לניצול בקלות".

ב-2024, הממשל הפדרלי בהודו הנחה את המדינות שבשטחו שלא לרכוש מצלמות אבטחה מספקים שיש להם "היסטוריה של פרצות אבטחה ונתונים". הממשל גם הוציא כללים חדשים לשיפור אבטחת הסייבר של מצלמות האבטחה. למרות זאת, התופעה של פריצה אליהן – נמשכה.

מושכות האקרים. מצלמות אבטחה. צילום: ShutterStock

משטרת גוג'אראט מסרה כי הרשת שהם חשפו "בסופו של דבר נמצאה פזורה ברחבי המדינה". ההאקרים, לפי המשטרה, "פרצו למערכות האבטחה – או למערכות מצלמות האבטחה – של בתי חולים, בתי ספר, מכללות, משרדי תאגידים ואפילו חדרי שינה של אנשים פרטיים בכמה מדינות".

מומחים הוסיפו כי הסרטונים נמכרו ב-800-2,000 רופי – סכום שווה ערך לעשרות שקלים בלבד.

המשטרה הגישה תביעה כלפי שמונה מהמעורבים בפרשה, בגין הפרת פרטיות של מטופלת, פרסום חומר מגונה, צפייה וטרור סייבר. בנוסף היא פנתה לטלגרם ו-ליוטיוב, והסרטונים הוסרו.

השמונה נעצרו במהלך השנה, מאז פברואר. עורך דינם של שלושה מהנאשמים הכחיש את ההאשמות, ואמר כי "הם אינם האקרים או פושעי סייבר. מישהו אחר ביצע את הפריצה".

חוקר פשיעת סייבר הודי בשם ריטש בהאטיה, הזהיר כי "מצלמות אבטחה ורשתות ביתיות מוגנות בצורה חלשה ולכן, הן מטרות קלות. יש לאבטח אותן כראוי. מערכות מעקב אלחוטיות עוזרות לך לגשת לצילומים מרחוק. ברגע שמערכת מחוברת לאינטרנט, קל להאקרים לפענח את כתובת ה-IP והסיסמה המוגדרת כברירת מחדל. כשהם נכנסים למערכת, הם יכולים לראות או להקליט קטעים חיים, להוריד אותם או אפילו לכבות את המערכת".