"המעבר לטכנולוגיות AI מחייב סנכרון בין משרדי הממשלה"

מנמ"רים במגזרי הממשלה והשירות הציבורי סיכמו באחרונה תובנות ולקחים מהיישום של טכנולוגיות בינה מלאכותית בארגונים שלהם בפאנל "אתגרי GENAI במגזר הממשלתי-ציבורי", בהנחיית נילי שטיין, מנהלת ה-CoE דאטה ו-AI במערך הדיגיטל הלאומי. הפאנל התקיים במסגרת כנס GenAI for All של אנשים ומחשבים, שנערך לאחרונה באולם איסט בתל אביב, בהשתתפות מומחים ואנשי מקצוע בתחום ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך, ציינה במפגש כי "אני נפגשת עם הרבה יזמים הפעילים בעולמות של טכנולוגיות בינה מלאכותית, והמטרה היא להכיר את החזית של הטכנולוגיות והאפשרויות שהן יכולות להציע לתהליכי למידה ואדמיניסטרציה. אבל החובה שלנו היא לא לבצע רק שיתופי פעולה עם ספקים חיצוניים, אלא להביא לשיתופי פעולה בתוך המשרד, וגם עם משרדי ממשלה אחרים וגופים ציבוריים – דוגמת רשות החדשנות. זה גם יאפשר לנו ללמוד אחד מהניסיון של השני ולשתף מידע, אבל בנוסף זה גם יאפשר לנו למקסם את המשאבים והתקציבים שאנו משקיעים בטכנולוגיה החדשה".

המשתתפים הנוספים בפאנל "אתגרי GENAI במגזר הממשלתי-ציבורי". במרכז: המנחה, נילי שטיין, מנהלת ה-CoE דאטה ו-AI במערך הדיגיטל הלאומי; ד"ר אופיר פינטו, סמנכ"ל תכנון ומחקר בשירות התעסוקה; שושי בן אהרון, מנמ"רית משרד הרווחה; ברק שוקרון, מנהל מערך הדאטה במשרד הבריאות; ו-ליונל עמר, מנהל אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ברשות המיסים. צילום: ניב קנטור

"לפנות זמן יקר של מקבלי קהל בשירות התעסוקה בעזרת סוכני AI"

ד"ר אופיר פינטו, סמנכ"ל תכנון ומחקר בשירות התעסוקה, סיפר במפגש: "אנו מייצרים פרופילים של מקבלי שירות על ידי שירות התעסוקה. יש אוכלוסיות שהן בעלות אוריינות טכנולוגית גבוהה יותר – מה שמאפשר להתאים להן שירות אונליין או דיגיטל. אוכלוסיות אחרות הן בעלות אוריינות טכנולוגית יותר נמוכה, מה שדורש לספק להן שירותים פיזיים. האסטרטגיה שלנו היא לפנות זמן יקר של מקבלי הקהל בשירות התעסוקה באמצעות שימוש באייג'נטים מבוססי AI. אלו מאפשרים לפנות זמני אוויר ומסך יקרים לטובת הציבור שזקוק לשירות הפיזי".

שושי בן אהרון, מנמ"רית משרד הרווחה, הוסיפה כי "עובדים סוציאליים לא יוחלפו על ידי בינה מלאכותית, אלא הם יעברו תהליך של העצמה באמצעות ה-AI, שתשמש להם ככלי עזר. אבל הדרך להגיע לשם היא קודם כול באמצעות הגדרה אתית של גבולות גזרת השימוש בבינה מלאכותית. צריך לקבל החלטות לגבי היכן משלבים אותה והיכן לא, וזו צריכה להיות מדיניות גורפת עבור כלל משרדי הממשלה. בסוף, בקצה יש לנו אוכלוסיות מוחלשות שמצפות לטיפול שלנו, מקבלי השירות מצפים לקבל שירות מותאם אישית, ובינה מלאכותית תעזור לאנשים שלנו בשטח לתת שירות טוב יותר לציבור".

ברק שוקרון, מנהל מערך הדאטה במשרד הבריאות, סיפר בפאנל כי "מראש, הגישה במשרד הייתה שלא כל הידע מצוי אצלנו בבית, ומנכ"ל משרד הבריאות מינה ועדת מומחים ייעודית לעולם הבינה המלאכותית, ופורום ליישום של הטכנולוגיה".

לדבריו, "אנחנו, כמשרד ממשלתי וכגורם רגולטורי, נדרשים לא רק ליישם את הטכנולוגיה אלא גם להסדיר את השימוש בה, שיהיה נכון ותואם דרישות של אבטחת מידע ופרטיות. כאשר הטכנולוגיה החדשה תפגוש את המטופל בקצה היא צריכה להיות מאוד מדויקת והרבה פחות יצירתית. זו הסיבה שהדגש כרגע הוא יותר על שילוב הטכנולוגיה באזורים האופרטיביים-מנהלתיים של המערכת, ופחות באזורים הטיפוליים".

ליונל עמר, מנהל אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ברשות המיסים, ציין כי "הדרך לאזן בין בסיסי נתונים חסויים והשימוש בבינה מלאכותית יוצרת היא באמצעות בחירה קפדנית של תרחישים ספציפיים בהם יש מינימום חשיפה של מידע מסווג לטכנולוגיה החדשה. אנחנו משלבים AI בתהליכים שלנו, אבל אלו יהיו על פי רוב תהליכים פנימיים, כדי למנוע זליגה של מידע רגיש". 

הוא המשיך והדגים: "כך לדוגמה, ישנו כבר תהליך של החזר מס מבוסס AI לסכום של עד 200 שקלים, אבל לא מעבר לכך, וזאת כדי שנוכל מצד אחד להתנסות ביישומים מציאותיים של הטכנולוגיה, אך מצד שני תהיה לנו שליטה על מידע ותהליכים בסכומים משמעותיים יותר. דוגמה נוספת היא בתחומים כמו חקירות, שם בחרנו גם כן תרחישים מאוד ספציפיים לשלב בהם את הבינה המלאכותית, וזה יהיה על פי רוב בתור כלי סיוע לחוקרים שלנו".