בשעות הפנאי – ובעבודה: תחביבים שמנכ"לים בהיי-טק אוהבים במיוחד
מקלידים ועד סיינפלד: מנכ"לים בענף חושפים את תחומי העניין שמחזיקים אותם רגועים, ממוקדים ובשיא היכולת, ואת התובנות שהם לוקחים מהאהבות שלהם
הם רגילים לקבל החלטות במיליונים, ללהטט בין משקיעים, לקוחות ועובדים, ולהיות אלה שכולם שואלים אותם "מה עכשיו?". אבל מחוץ לשעות העבודה, ולפעמים גם ברגעים השקטים (המעטים) שבמהלכן, מתגלה צד אחר לגמרי של המנכ"ליות והמנכ"לים של ההיי-טק: התחביבים שלהם.ן.
אותם תחביבים, כך מסתבר, הם הרבה יותר מהסחת דעת: הם עוגן, מקור לאנרגיה ולעתים גם מגרש האימונים הכי אפקטיבי למי שמובילים אחרים. בכתבה הזו ביקשנו ממנכ"לים ומנכ"ליות לחשוף את התחביבים שלהם, שמעשירים אותם ומשאירים אותם שפויים בתקופה הלחוצה שבה כולנו נמצאים.
שגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי: מוזיקה
"אני מנגן מגיל 5. התחלתי בפסנתר, ובהמשך למדתי לנגן גם על גיטרה בס, קרן יער וכלי נגינה נוספים. כיום אני חבר בלהקת הקאברים Jeff & The Others, ומנגן בה בקלידים.
המוזיקה מלווה אותי לאורך השנים ומהווה עבורי מצד אחד מקור ענק להנאה, ולצד זאת היא מביאה איתה מרחב של למידה והתפתחות, שאני ממשיך לגלות בכל פעם מחדש.
בגיל 16 כבר לימדתי פסנתר וחסכתי במשך שנה כדי לרכוש את הקלידים הראשונים שלי. זו הייתה בעצם המשכורת הראשונה שלי אי פעם. החוויה הזו עיצבה אותי, וגרמה לי לאמץ את ההתמדה והנחישות להמשך הדרך.
תובנה מחיי המוזיקליים היא שהכלים החשובים ביותר בניהול הם הקשבה, התמדה ודיוק, לא תלויים בתפקיד או בתחום, אלא נבנים לאורך זמן – דרך התנסות, משמעת והרבה תשומת לב לפרטים הקטנים. בדיוק כמו בנגינה בהרכב. נגינה בלהקה היא גם שיעור מתמשך בעבודת צוות – אתה חייב להיות במיטבך, אבל תמיד תוך הבנה שהתוצר הקבוצתי חשוב מההצלחה האישית. זו לא תחרות, אלא הרמוניה. הצוות צריך לנצח, לא כל אחד בנפרד".
קרן שם טוב סגל, מנכ"לית מיינדספייס ישראל: כדורעף
"הכדורעף הוא חלק בלתי נפרד מחיי. שיחקתי בקבוצה תחרותית כבר מגיל צעיר, ומאז למדתי את ערכו של משחק קבוצתי אמיתי. גם כיום, הצבת מטרות ושאיפה להישגים, בצירוף חוסן מנטלי ומשמעת עצמית, מלווים אותי בזירה העסקית והניהולית.

קרן שם טוב סגל, מנכ"לית מיינדספייס ישראל, במשחק. צילום: באדיבות המצולמת
בזכות האהבה שלי לכדורעף, גם מחוץ למגרש אני מצליחה לדעת מתי להרים לאחרים להנחתה, איך לשחק יחד מתוך אמון, וכיצד כל אחת ואחד בקבוצה חיוני.ת לניצחון. החיים הספורטיביים לימדו אותי להישאר דרוכה, מלאת אמביציה ולקרוא את המגרש. וכמובן, גם לדעת לחייך כשהכדור נופל".
אורי סגל, מנכ"ל Cyvore: סיינפלד
"אני נחשב לאספן הגדול בעולם של פריטי הסדרה, עם מאות פריטים נדירים שממלאים את משרדי – מתסריטים חתומים ועד לחולצה המקורית של ה-Soup Natzi, שמוצגת במוזאון אנו (לשעבר בית התפוצות – י"ה). עבורי, סיינפלד היא לא רק תחביב, אלא כלי מחשבתי.

אורי סגל, מנכ"ל Cyvore, עם קריימר המקורי. צילום: באדיבות המצולם
הסדרה עוסקת בפרטים הקטנים, בדיוק כמו בסייבר. בסופו של דבר, היכולת לשים לב ל-'שטויות' היא מה שמייצר פתרונות גדולים. הגישה שלי, כמנהל, מערבבת הומור, דיוק וקשב. התובנה שלמדתי מהסדרה והתחביב שלי סביבה היא שניהול טוב לא נמדד רק בטכנולוגיה, אלא גם ביכולת לראות את האנשים, הרגעים הקטנים והחיבורים שביניהם".
ד"ר בלה ברדה ברקת, יזמת: ציור
"ציור היה חלום ישן, שקט ורחוק שלי, שתמיד חיכה לרגע הנכון. בסוף הבנתי שאין רגע כזה, אז פשוט התחלתי. גיליתי שציור הוא תהליך איטי ומדויק, שכבה אחר שכבה, בלי קיצורי דרך. גם בניהול וגם בחיים, לא הכול קורה מיד. לפעמים הדרך הנכונה היא פשוט להניח לדברים להבשיל בקצב שלהם, בלי לפחד מהשקט שבאמצע. יש ערך בשהייה, יש עומק בסבלנות ויש חוכמה בלסמוך על תהליך גם כשהתוצאה עוד רחוקה. לפעמים, דווקא כשמאטים רואים הכי ברור".

ד"ר בלה ברדה ברקת עם ציור שציירה. צילום: באדיבות המצולמת
רן נאור, מנכ"ל אורטק דיפנס סיסטמס: אופנועים.
"אני רוכב על אופנוע כבד. זה לא סתם כלי תחבורה, זו חוויה שמתחברת אצלי ישירות לנפש.
החיבור התחיל ברגע לא צפוי, באמצע מערכה צבאית, כשתוך כדי אירוע ראיתי שיירת אופנועים של המשטרה מבצעת חסימות ומיד הבנתי: אני הולך לקנות אחד כזה. מאז, האופנוע הוא חלק ממני. רכבתי על כלים דו גלגליים בילדות, אבל האופנוע הכבד הוא משהו אחר. הוא נותן לי תחושת חופש, שליטה ועצמאות. בסופי שבוע אני יוצא לרכיבות, שמשחררות לי את המחשבות, מרוקנות את הרעש וממלאות את המצברים. זה מסייע לי באופן שוטף, כמנהל, להגיע רענן וחד, ולהיות אפקטיבי ובאווירה טובה עם עובדי החברה.

רן נאור, מנכ"ל אורטק דיפנס סיסטמס, והאופנוע שלו. צילום: באדיבות המצולם
כשאני נוסע לחו"ל, אני כמעט תמיד שוכר אופנוע. זו הדרך שלי לטייל, לגעת ולהתחבר. האופנוע לא שואל שאלות, לא מציב דרישות – רק מחכה שאעלה עליו.
ברגעים הקשים בעסק או בחיים אני יודע – יש לי לאן לברוח, על מנת להחזיר לי שקט פנימי ואיזון. האופנוע שם בשבילי. תמיד.
מכל זה, התובנה שניתן לקחת גם לעבודה היא שלעתים, רגע של שקט למען עצמך יכול לשנות עבורך את היום, ובכך להשפיע על החלטות משמעותיות גם בהיבט המקצועי. הרכיבה מלמדת איפה לשחרר ואיפה לקחת שליטה. בסיבובים ועיקולים צריך לקחת שליטה באופן מובנה ובשטח מישורי אפשר לשחרר – וכך גם בעבודה".
אלעד שולמן, מנכ"ל ומייסד שותף של לאסו: כדורגל
"אני אוהב כדורגל, ונמצא במגרשים מגיל 4. ירשתי את זה מאבא שלי והורשתי את זה לבני. אני אוהד של מכבי תל אביב, ושם למדתי את המשפט: 'להיות מכבי תל אביב זה להיות הכי גדול, הכי יפה, הכי מצליח'. את המשפט הזה אמר אבי כהן ז"ל, הכדורגלן הראשון ששיחק באנגליה (בליברפול – י"ה), שאבי שיחק אתו בילדים של מכבי. מכבי זה חינוך למצוינות ולהיות ווינר, וזה מלווה אותי לאורך כל החיים, ובפרט בקריירה. הערכים האלה – תחרותיות, מצוינות, משמעת קבוצתית ונחישות – הם הבסיס גם לאספקט הניהולי שלי. אני מאמין שארגון מצליח הוא כמו קבוצה על המגרש: כל אחד יודע את מקומו, כל אחד תורם למטרה משותפת ויש שדרה ניהולית, שיודעת להציב חזון, להנהיג ולעזור לכל אחד להשתפר כל הזמן.

אלעד שולמן, מנכ"ל ומייסד שותף של לאסו, אמנם לא בבלומפילד, אבל באצטדיון הרב יותר גדול – הקמפ נואו. צילום: באדיבות המצולם
אני אוהב תחרות, ומאוד אוהב לנצח, כי ניצחון הוא תוצאה של תהליך נכון: הצבת מטרות ברורה, תיאום בין צוותי, עמידה בלחצים, ועבודה קשה. אני משתדל להחדיר את הרוח הזו גם לארגון שלי – הגם שיש בו לא מעט אוהדי הפועל, כי אני מאמין שתרבות של מצוינות היא מנוע הצמיחה החזק ביותר של כל צוות".











תגובות
(0)