משדרות תצא הבשורה? הפקולטה שרוצה להפריח את ההיי-טק בדרום

צריך להודות באמת העגומה: כמעט שאין היי-טק בדרום. מלבד פארק היי-טק בבאר שבע ועוד קצת פה ושם, הנגב צחיח גם כשזה נוגע לחברות טכנולוגיה. המצב החמיר אחרי האסון הנורא של ה-7 באוקטובר, כשתושבי הנגב המערבי היו צריכים להתפנות לאזורים אחרים בארץ.
צריך להודות בעוד אמת עגומה: אין מספיק עשייה כדי לקדם את ההיי-טק בדרום. בין אם נוח לה שההיי-טק יישאר בגוש דן ובאזור השרון ובין אם זה חלק מהטיפול הקלוקל הכללי שלה באזור הזה, המדינה לא משקיעה מספיק בתשתיות שיעודדו חברות היי-טק לעבור דרומה, שלא לדבר על חינוך טכנולוגי.

על רקע המצב הזה, ומצבו של הדרום אחרי הטבח הנורא בכלל, מחמם את הלב לדעת שיש מי שעושה. וב-"עושה" הכוונה היא לא רק לפתיחת סטארט-אפים וחברות היי-טק בנגב, או מעבר שלהם לשם מהמרכז, אלא גם ללימודי טכנולוגיה באקדמיה. לימודים שביכולתם להכשיר את הדור הבא של עובדי ההיי-טק, בתקווה שעד שהם יסיימו את התואר החברות יבואו דרומה, והם לא יצטרכו לעבור למרכז או לנסוע לשם בכל יום – בין אם בפקקים או בתחבורה הציבורית הלא ממש יעילה.

לימודים כאלה כבר קיימים באוניברסיטת בן גוריון ובמקומות אחרים, כולל במכללה האקדמית ספיר. אלא ששם, בעוטף עזה, החליטו ללכת צעד אחד קדימה ולפתוח פקולטה ראשונה מסוגה בדרום לטכנולוגיה. דיקנית הפקולטה החדשה היא ד"ר גייל גלבוע פרידמן – מדענית נתונים, שעבדה בעבר במעבדת המחקר של יבמ ובמרכז החדשנות של סיטי, ובשנים האחרונות שימשה חברת סגל באוניברסיטת רייכמן.

הפקולטה החדשה צפויה להיפתח באוקטובר, עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית החדשה. היא תאחד מחלקות שכבר קיימות במכללה האקדמית ספיר, כגון מדעי המחשב, ניהול תעשייתי, ולוגיסטיקה והנדסה, ותכלול גם מחלקות חדשות – הנדסת תעשייה וניהול, ומדעי נתונים ומדעי החיים (בכפוף לאישור המועצה להשכלה גבוהה). כרגע מדובר בלימודי תואר ראשון בלבד.

המכללה האקדמית ספיר. צילום: יח"צ

לדברי ד"ר גלבוע פרידמן, יש לאנשי הפקולטה החדשה "חזון חברתי-אזורי". אלה נקראות מילים גדולות, מפוצצות, שלעתים הן לא הרבה מעבר לזה. אולם, במקרה של הדרום אחרי ה-7 באוקטובר והצורך האדיר בכלל במדינה בעובדי היי-טק חדשים, נראה שהוא יהפוך למציאות שיכולה רק להיטיב עם הצעירים, החברות באזור והחברה הישראלית בכללותה.

במה אותו חזון בא לידי ביטוי?
"אנחנו עומדים על שלוש רגליים: פדגוגיה שתוביל צעירים מהנגב המערבי לתעשייה, מחקר, על ידי הקמת מכון מחקר יישומי, והיענות לאתגרים אזוריים, כולל תרומה לצמיחה באזור הנגב המערבי".

לדבריה, "העובדה שיש פקולטה חדשה מזניקה את היכולת של מכללת ספיר להתפתח בכיוון הטכנולוגי, שהוא העתיד, גם באקדמיה. מעבר לעיתוי הברור והחשיבות של חיזוק הנגב המערבי, פתיחת הפקולטה שלנו באה גם בעידן של הזדמנות פז, בדמות מהפכת ה-AI".

פקולטת הסטארט-אפ

ד"ר גלבוע פרידמן וצוותה מגדירים את הפקולטה החדשה כסטארט-אפ, עם קבלת החלטות בצורה מהירה ומחשבה כמו חברת צמיחה. "אני רואה את זה כחינוך כשירות (משחק מילים עם תוכנה כשירות, SaaS – י"ה). אנחנו מדברים עם התעשייה ולא עבורה. אנחנו שוברים את הראייה הדיכוטומית של התעשייה-אקדמיה", אמרה.

איך זה בא לידי ביטוי?
"הקמנו צוות חשיבה מהתעשייה, שהחברים בו הם לא רק מייעצים, אלא שותפים לדרך".

אבל כשהטכנולוגיה מתפתחת כל כך מהר ותואר אקדמי לוקח כמה שנים, איך אתם יכולים לדעת מה התעשייה תצטרך אחרי שהסטודנטים הראשונים שלכם יגמרו את הלימודים?
"זה נכון, ולכן אנחנו צריכים לשנות הוא המנגנון. אנחנו צריכים להיות גמישים, לחשוב בצורה מודולרית, איך אנחנו צומחים. ארגונים כיום קולטים עובדים כי יש להם תארים, ועדיין מלמדים אותם מחדש את מה שהם צריכים, במקום שהם ילמדו את זה עוד לפני כן, באקדמיה. צריך לוודא שזה נעשה בצורה הנכונה, כדי שיהיה טעם להשכלה הגבוהה גם בעידן ה-AI".

מה זה אומר?
"זה אומר שצריכים להיות שינוי והרבה יותר שיתוף פעולה, שילוב ידיים, של תעשיית ההיי-טק עם האקדמיה. התעשייה חייבת לשאול את עצמה שאלות חדשות: במקום את מי היא מקבלת ואת מי לא, היא צריכה לחשוב איך היא משתמשת באקדמיה, 'נדחפת' לתוכניות הלימודים ומעורבת בהשכלה הגבוהה מהיום הראשון. התעשייה מדברת בשפת הכישורים והאקדמיה בשפת הקורסים, ואנחנו חייבים לייצר שפה משותפת, כדי שהתעשייה והאקדמיה ישפיעו ביחד על החברה".

מה התפקיד של האקדמיה בכל זה? מה האחריות שלה?
"לאקדמיה יש אחריות ערכית כיום יותר מתמיד. היא צריכה ללמד את העובד העתידי בהיי-טק לא איך לכתוב את הקוד, אלא כיצד להביא את הקוד הנכון, לשאול את השאלה הנכונה ולהבין את המודל המנטלי שעומד מאחוריו. בנוסף, היא צריכה להקנות לו מיומנויות כגון עבודת צוות, חשיבה ויצירתיות. כיום, המחשבה בפקולטות למדעי המחשב ומתמטיקה היא שהכישורים האלה צרכים להילמד 'על הדרך'. זה לא נכון, זה צריך להיות גם וגם, ביחד עם הלימודים הקיימים כיום – וזה קשה. האקדמיה צריכה להקנות גם כישורי תכנות, אבל גם לאפשר לסטודנט להבין איך ה-AI עובדת ולרצות לנהל צוות. הבינה המלאכותית מצריכה מאתנו ללמוד יותר – ולא פחות".

"גם הדרום הוא חלק מאומת ההיי-טק"

"יש פער בין בוגר מכללה בפריפריה לבוגר אוניברסיטה במרכז הארץ, ויש פערי שכר בין עובדי היי-טק באזורים שונים. החוסן הכלכלי והחוסן הביטחוני קשורים ישירות זה לזה, וכמו שיש אפליה כלכלית, כך הייתה גם אפליה ביטחונית, ועוטף עזה סבל מירי רקטות יותר מ-20 שנה ואף אחד לא ממש עשה משהו – עד ה-7 באוקטובר. ברגע שנבין שהדרום הוא חלק אינטגרלי מהמדינה, כמו מרכז הארץ, יהיה כאן שינוי – כלכלי, ביטחוני ומבחינת ההון האנושי שיגיע לאזור. גם הדרום הוא חלק מאומת ההיי-טק", ציינה ד"ר גלבוע פרידמן.

"קיים פה עיוות שצריך לתקן אותו. הוא גורם לכך שתעשיית ההיי-טק מפספסת את האנשים הטובים וברוכי הכישרונות שיש בדרום. היא מפספסת עובדים מסורים, שיכולים להישאר הרבה זמן במקום העבודה שלהם, יודעים לנהל, מוכנים ל-AI ועוד. יש אוצרות בכל מקום בארץ", הוסיפה.

לסיכום היא אמרה כי "היעד שלנו הוא להצמיח את הטכנולוגיה בנגב המערבי, להיות מנוע צמיחה אזורי. הקמת מכון המחקר תוביל ליזמות, שתוביל לצמיחה כלכלית, למגנוט של אוכלוסייה חדשה ולמצוינות אזורית. אנחנו העורק הראשי הטבעי של צמיחה אזורית. יש כאן הזדמנות מדינית, לא פחות מזה, להסתכל על הפריפריה לא כפריפריה, אלא כעל חלק אינטגרלי מהמדינה".