השופט משה גל: "למרות הקשיים ל-'נט-המשפט' יתרונות עצומים – והיא תחזיר את ההשקעה בה"

"מערכת 'נט-המשפט' היא מערכת מורכבת, שמחייבת מיומנויות גבוהות, הכשרות והדרכות ומשך הסתגלות רב. למרות זאת, זו מערכת שתוכננה לטווח ארוך והיא בעלת יתרונות רבים, שתחזיר את ההשקעה הרבה שהושקעה בה", אמר בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים השופט המחוזי משה גל, מנהל בתי המשפט.

לדבריו, "הקושי להפנים את מהותו של השינוי הוא מתחום הפסיכולוגיה. כל שינוי הוא דרמטי לאדם, גם אם הוא שינוי טוב, והחרדה משינוי מובנת. העלאת המערכת והתגובות לה מזכירה לי את החשש משינוי במעבר מכתיבת פרוטוקולים ביד להדפסה, ולאחר מכן במעבר ממכונות כתיבה למעבדי תמלילים בשנות ה-80'. משך ההטמעה בהיבט הארגוני הוא כשנה, וברור שבפרק זמן זה, יש התמקדות בתקלות. נדרש לעשות תיאום ציפיות, הכשרות והדרכות ואת אלה אנו עושים".

מערכת "נט-המשפט", לניהול ממוחשב של התיקים המתנהלים בבתי המשפט – עלתה לאוויר עד כה ב-80% מבתי המשפט בארץ. השופט גל מתחייב בראיון, כי "עד יוני השנה היא תושלם ותעלה בכל 40 בתי המשפט בארץ". פרויקט "נט-המשפט" החל לפני יותר מעשור, כפרויקט במ"ה, וזכתה בו אז EDS ישראל, ובשלב מסוים הועבר הפרויקט ללא מכרז לנס טכנולוגיות, טלדור ויבמ (IBM). מאז התחלתו הושקעו בו, להערכת גורמים המקורבים לפרויקט, כחצי מיליארד שקלים, סכום הכולל את תחזוקת שתי המערכות – הישנה והחדשה במקביל, וכן את הפרויקט הנוכחי, שעלותו עומדת על מעט יותר מ-100 מיליון שקלים.

המערכת, שפיתוחה החל ב-2003, מחליפה בהדרגה את מערכות המידע הנוכחיות. "היא מבוססת על תיק אלקטרוני ללא נייר, המזמן לכל משתמש בה את המשימות המוטלות עליו, באמצעות סל העבודה הממוחשב", אמר השופט גל, "המערכת מטפלת בכל מחזור החיים של התיק – החל מפתיחתו, דרך קביעת הדיונים וניהולם, זימונים והמצאות, בקשות והחלטות, פרוטוקולים ומוצגים, גזרי ופסקי דין, אגרות וקנסות ועד לסגירת התיק או הערעור. המערכת נגישה לכלל המשתמשים המשתלבים בתהליך העבודה באמצעות מאגר נתונים משותף, ומאפשרת שקיפות, נגישות וזמינות". הוא ציין, כי עם סיומה, יהיו למערכת קרוב ל-5,000 משתמשים פנימיים: שופטים, עוזרים משפטיים, מזכירות קלדניות ועובדי מטה.

השופט גל אמר עוד בראיון, כי "כיום רואים יותר את קשיי ההטמעה התרבותיים-ארגוניים, ולא את היתרונות העצומים. הטכנולוגיה אינה מהווה בעיה, רק התרבות הארגונית. החלטנו בעבר לעצור כל שינוי שאינו קריטי מבחינה מיחשובית, כדי למנוע עוד שינויים הכרוכים בהדרכות נוספות. יתרונות המערכת, הם, לדוגמה, חוסר הצורך להגיע פיסית לבית משפט כדי להגיש מסמך; היכולת שלנו להקל עומסים במזכירות אחת, ולנתב העבודה למזכירות אחרת, כך שהמיקום הגיאוגרפי כבר אינו פקטור. בנוסף, יש לי אפשרות לראות תמונת מצב ארצית, לנשיאי המחוזות, תמונת מצב במחוזותיהם, לכל אחד מהשופטים – לדעת את מצבו. נט-המשפט מספקת ראייה מערכתית כוללת, שלא הייתה בעבר. היא תשמש למשך דור, ואין לי ספק שתביא עימה התייעלות רבה".

מה לגבי DRP?
"ברור שהכנסת מערכת מיחשוב מעלה את הסכנה בעת הפסקת חשמל. שקלנו בזמנו הקמת DRP, אלא שוויתרנו, לצערי, בשל מצוקה תקציבית. הכוונה היא להשתלב בתכנית ה-DRP הכוללת של הממשלה, כשזו תיושם. כעת אנו עורכים גיבוי קר של הנתונים".

מתי יטופל במערכת תת-האתר של עורכי הדין?
"אמנם האתר עובד, אך הוא אינו בסדר וטעון שיפור. בתיאום לשכת עורכי הדין, נטפל בנושא במחצית השנייה של השנה. מתוך 50,000 עורכי דין בארץ, ישתמשו במערכת כ-20,000 מהם, עם כרטיסים חכמים".

"אנו נמצאים בפתחו של עידן חדש", סיכם השופט גל, "נדרשת מעט סבלנות, עקב מהות ומורכבות השינוי, אולם המערכת תפעל באמות מידה גבוהות, על פני שנים רבות. הטמעת מערכת חדשה בסביבה מורכבת ודינמית היא דבר שדורש משאבים רבים, אורך רוח ובעיקר סבלנות".

1.2 מיליון תיקים

בהיבט הטכנולוגי, המערכת מבוססת על כלי מיקרוסופט (Microsoft) וארכיטקטורת Smart Client מרובת שכבות. מרכז המיחשוב של "נט-המשפט" כולל כ-400 שרתים. לדברי רביד שמואלי – מנמ"ר מערכת בתי המשפט, וירדן ירדני – מנהל פרויקט "נט-המשפט", בהיבט השו"ב מוטמעות כיום שתי מערכות: MOM – שרת הניהול של מיקרוסופט, וטיבולי (Tivoli) של יבמ. בעתיד, ציינו השניים, הם יבחנו הקמת מערכת שו"ב תפעולי, שתתממשק למערכת ותסייע להנהלת בתי המשפט בתחום. מערכת נוספת שתוטמע בעתיד, לדבריהם, היא מערכת BI.

המערכת מטפלת כבר כיום ב-1.2 מיליון תיקים, ומדי יום נפתחים 3,000 תיקים חדשים. חצי מיליון מסמכים נצפים באמצעותה מדי יום, עם זמן תגובה של פחות מרבע שנייה. היא מטפלת מדי יום במיליוני שאילתות ופעולות. 100,000 מסמכים מוזנים למערכת מדי יום, 8,000 דיונים נקבעים, 14,000 החלטות נחתמות, ו-30,000 המצאות (זימונים) נשלחות באמצעותה.

בנט-המשפט הוטמעה מערכת BPM של 2K, כלי דוקומנטום לניהול תוכן, כלי אוליב לארכוב אוטומטי ולחיפוש מסמכים סרוקים. מערך האיחסון, אמרו ירדני ושמואלי, מחולק לשניים: מערך SAN לבסיסי נתונים של מיקרוסופט ויבמ, ומערך NAS לטיפול במסמכים, מבוסס נט-אפ (NetApp). כן ישנם ממשקים בין שתי הסביבות. כלל מערכי האחסון מכיל 100 טרה-בייטים ובסוף התהליך, המערכת תטפל ב-150-200 טרה-בייטים.