מדוע מנהלים צריכים ללמוד על בינה מלאכותית?

פרופ' יצחק בן ישראל מלווה קורס חדש באוניברסיטת תל אביב, שמלמד מנהלים על AI ● בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים הוא מסביר על חשיבות התחום ואיך הוא מסייע למנהלים, ויש לו גם כמה מילים לומר על המצב

פרופ' יצחק בן ישראל בזמן הראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים.

הבינה המלאכותית נמצאת אתנו כבר כמה וכמה שנים, שלא לומר עשורים. אלא שבשלהי 2022 פרצה לחיינו הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), והיא חודרת בקצב מהיר לשוק הארגוני. זו אחת הסיבות שבלהב פיתוח מנהלים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ייפתח בחודש הבא קורס חדש, שילמד מנהלים את רזי הבינה המלאכותית. בפוקדאסט אנשים ומחשבים אירחתי את פרופ' יצחק בן ישראל, שבין יתר הכובעים שלו מלווה אקדמית ומקצועית את תוכנית הקורס. הוא מסביר בראיון על החשיבות של השימוש בבינה מלאכותית עבור מנהלים בארגונים.

מדוע דווקא עכשיו מנהלים צריכים ללמוד על בינה מלאכותית? הרי זה לא תחום חדש.
פרופ' בן ישראל: "אכן, זה תחום לא חדש, אבל הבעיה היא שהטכנולוגיות לא שוקטות על השמרים. הן צצות במהירות ומתפשטות כמו אש בשדה קוצים. זה משפיע, באופן ישיר או עקיף, על כל אחד מאיתנו, ועל אחת כמה וכמה על מנהלים. כך גם לגבי הבינה המלאכותית היוצרת. סם אלטמן, המייסד של OpenAI, היה אצלנו, באוניברסיטת תל אביב, בשנה שעברה, ואמר שה-ChatGPT יפגוש בקרוב כל אדם שיש לו טלפון. כך הוא ייווכח שהוא מקבל המון מידע, ויהיה לו קשה לדעת האם זה ממכונה או מומחה אנושי. זו הסיבה שמנהלים צריכים להיות חשופים גם לטכנולוגיה הזו".

מה כולל הקורס? מה מנהלים צריכים לדעת על בינה מלאכותית?
"אנחנו קוראים לקורס ABC. כלומר, נתחיל מהיסודות, ובהמשך הקורס נלמד על היתרונות שבשימוש בבינה מלאכותית. לדוגמה, נושא איסוף ואגירת המידע, שהם חלק מהביג דאטה, ועוד נושאים רבים, שהמשתתפים בקורס יגלו שהם משפיעים על חיי היום יום שלנו. למשל, כתיבת סיכומים בנושאים שונים (על ידי ה-GenAI – י"ק), שחוסכת זמן ומספקת ידע רחב יותר.

בסוף, המסר שנעביר למנהלים משתתפי הקורס הוא שאתה לא יכול לממש את תפקידך כמנהל, לקבל החלטות חשובות, מבלי להכיר את נושא ה-AI".

לגבי קהל היעד – המילה "מנהל" היא גנרית. למי אתם מכוונים?
"לא נמנע מכל מנהל שהוא לבוא ללמוד בקורס הזה, שהוא בן שמונה מפגשים, יתקיים פעם בשבוע ויימשך כחודשיים, בסך הכול מדובר ב-48 שעות הוראה. ילמדו בו מיטב המרצים מהאוניברסיטה, בשילוב של כל הפקולטות, כי זה תחום חוצה ארגון. לא נרד יותר מדי לפרטים טכנולוגיים, כי אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהמנהל שמגיע אלינו לא בוגר מדעים, וזה החלק הפחות מעניין אותו. הדגש יהיה יותר על שימושים ויישומים".

האם תלמדו גם על הסכנות שיש בשימוש ב-AI?
"ברור. נסביר שלבינה המלאכותית יש הרבה דברים טובים, אבל היא מביאה איתה גם סיכונים, בדרך השימוש בה ומהעובדים שמשתמשים בה. כמו כל טכנולוגיה, גם היא מנוצלת לדברים רעים, וצריך לדעת לעקוב ולהבחין. זוהי סיבה נוספת מדוע מנהלים צריכים ללמוד את התחום".

יש מבחנים? ציונים?
"לא. זה קורס העשרה, כמו רוב הקורסים שלנו, אבל התלמיד יוצא עם כל הידע שדרוש בנושא זה, לומד על הפוטנציאל בארגון שלו, מה הוא יכול לשפר, ובעיקר הוא לומד לדעת לשאול את השאלות הנכונות את אנשי המקצוע בארגון, כמו המנמ"ר או מנהל האבטחה".

נושא הסייבר הוא נושא שאתה מזוהה איתו. עד כמה הסייבר משמעותי במלחמה הזו?
"למתקפת סייבר יש כמה מניעים, שכל אחד מהם צריך לקבל טיפול אחר. אחת המטרות של התוקפים היא להגיע למאגרי המידע של הארגון, כדי לקחת את המידע ולעשות בו שימוש כלשהו. בחודשים מאז שפרצה המלחמה היו ניסיונות תקיפה רבים, לאו דווקא בהקשר שלה. זה קורה כל הזמן. ברור שגם לאיראן ולחמאס יש עניין לתקוף, אבל היכולות שלהם הרבה יותר קטנות, ולכן זה לא ממש הורגש.

הסיבה השנייה לתקיפת סייבר היא שיתוק מערכות פיזיות, שמבוקרות על ידי מחשבים. עוד סיבה היא הרצון להפיץ מידע שגוי, פייק ניוז – וזה גם נושא שמנהלים צריכים לדעת עליו.

הדבר החיובי בכל הסיפור הזה הוא שעל אף שיש עלייה בניסיונות התקיפה, לאויב יש כמעט אפס הצלחות. זה דבר מאוד חשוב, שצריך להבליט. ישראל לקחה את נושא הגנת הסייבר באופן הכי רחב והיא נחשבת למובילה בעולם בתחום, באים ללמוד מאיתנו".

מהצד השני, שמענו על הצלחות של תקיפות סייבר, גם בזמן המלחמה – למשל על מערכת הבריאות.
"אכן, ב(מתקפה על – י"ק) בית החולים בצפת נגנבו כמה תיקים רפואיים. היה נזק תודעתי, אבל לא נגרם כל נזק לחולים או לבית החולים, כארגון. הסכנה הייתה הרבה יותר גדולה – פגיעה במערכות קריטיות, וזה לא קרה, כי המערכות מוגנות היטב.

ברמה הלאומית, האזרח יודע שהוא מוגן. זה כמו כיפת ברזל, שאתה יכול לראות את היירוטים שלה, אבל אתה בטוח שלא תיפגע".

יש הרבה גופים שמחזיקים במידע הכי רגיש עלינו והם לא תמיד שומרים עליו.
"מאז ומתמיד ארגונים שמרו מידע עלינו, ותמיד הייתה סכנה. כיום זה יותר רגיש ונגיש. המדינה עושה את ההגנה החיצונית, אבל כדי שגופים יקבלו הגנה טובה יותר, הם צריכים להסכים שהמדינה תגן עליהם. לא ניתן לעשות את זה בכפייה, אלא אם כן מדובר בארגון שמהווה תשתית קריטית".

שאלה אחרונה: המלחמה משפיעה לרעה גם על ההיי-טק. האם אתה מעריך שהענף יחזור לצמוח?
"כולנו יודעים שדברים השתנו אחרי ה-7 באוקטובר. שום דבר לא יישאר אותו הדבר. האם ההיי-טק יחזור לצמיחה? האם באמת יהיה שינוי? התשובה לשאלה הזו תלויה במידה רבה באיזו ממשלה תהיה לנו".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים