אריק שמידט, גוגל: "אני מודאג שלישראל, אומת הסטארט-אפ, קמו מתחרות"

לדברי שמידט, יו''ר תאגיד אלפבית, "ישראל היא ארץ קטנה יחסית, אבל יש לה הצלחה עצומה בחדשנות טכנולוגית"

אריק שמידט, יו''ר תאגיד אלפבית. צילום: תומר פולטין

"אני מודאג מכך שלישראל, המוכרת כאומת הסטארט-אפ, קמו מתחרות. יש כיום מדינות שיש בהן חברות סטארט-אפ לא מעטות – סין וכמה מדינות באירופה. לצד העובדה שאתם טובים – עליכם להתאמץ". כך אמר אריק שמידט, יו"ר תאגיד אלפבית (Alphabet), ובעבר מנכ"ל גוגל (Google).

שמידט היה אורח מרכז המו"פ של גוגל בישראל אמש (ג') ושוחח עם פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא להנדסה בגוגל וראש מרכז המו"פ של החברה בארץ, המונה יותר מ-500 מהנדסים וחוגג עשור להקמתו.

"בישראל יש הרבה פרויקטים מוצלחים", אמר שמידט. "הסטארט-אפים פה בשלים – אני רואה הרבה יוזמות, חלקן הפכו לחברות של מיליון דולר. אני לא רואה חברות שהן 'חד-קרן'. ישראל היא ארץ קטנה יחסית, אבל יש לה הצלחה עצומה בחדשנות טכנולוגית".

אריק שמידט, יו''ר תאגיד אלפבית ופרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא להנדסה בגוגל וראש מרכז המו''פ של החברה בארץ. צילום: תומר פולטין

אריק שמידט, יו"ר תאגיד אלפבית ופרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא להנדסה בגוגל וראש מרכז המו"פ של החברה בארץ. צילום: תומר פולטין

לדבריו, "בישראל – השילוב של אקדמיה וצבא יוצר אווירה טובה לחדשנות וליזמות". גם לגוגל בארץ יש הצלחות, על פי שמידט, "עושים פה דברים ממש יפים. בין השאר, נעשית עבודה טובה בתחום הענן, חלק מטכנולוגיית החיפוש פותחה בארץ".

כמו חבר אנושי

עתיד החיפוש של גוגל, על פי שמידט, "יהיה בשתי דרכים. האחת, חיפוש המתבסס על מכונות לומדות, אשר תאפשרנה לשפר את החיפוש ואת דירוג החיפוש. מדובר בהרבה ידע שהמכונות הלומדות 'תדענה' לטפל בו טוב יותר".

הדרך השניה, אמר, "קשורה למיזם בהובלה של לארי פייג', ממייסדי החברה, המכונה 'חיפוש מסייע', כלומר מעבר מחיפוש – להצעה. מדובר בטכנולוגיה בה יהיה מעין עוזר, שיציע הצעות ותשובות. היא תהיה אפליקציה קולית או טקסטואלית, שתלמד את ההיסטוריה של המשתמש, ועל בסיסה תוכל להציע הצעות בעלות ערך שייענו בחיוב. כך, למשל, לטובת תפעול של הבית החכם היא תהיה Google Home".

"יוטיוב (YouTube) תציע גם היא הצעות, המטרה היא לעשות הכל יותר חכם. ככל שתשתף את יוטיוב ביותר מידע, כך תקבל הצעות מדויקות יותר. כך, העוזר האישי יאמר לי 'אריק, אתה בישראל, אל תשכח הפעם לעשות כך וכך, מה שלא הספקת לעשות בביקור הקודם שלך פה'. קשה לקבוע את מסגרת הזמן עד שהמסייע יהיה פעיל, אבל אני מעריך כי בתוך חמש שנים רבות מהיכולות כבר יהיו ישימות. היעד הוא שהמסייע ייתן עצות טובות כמו חבר אנושי".

אריק שמידט, יו''ר תאגיד אלפבית, ובעבר מנכ''ל גוגל. צילום: תומר פולטין

אריק שמידט, יו"ר תאגיד אלפבית, ובעבר מנכ"ל גוגל. צילום: תומר פולטין

לשאלת פרופ' מטיאס על הפרסום, השיב שמידט כי העתיד טמון בשילוב של הפרסום עם המסייע האישי, והוא יהווה מנוע צמיחה עבור החברה בתחום. "לפני עשור פרסום ממוקד לא היה מפותח מספיק", אמר. "כיום הנושא בשל. יהיה חיבור של המסייע האישי עם פרסום מותאם אישית".

לימוד מבוסס מכונה, אמר שמידט, "הולך ומתפתח. הדבר נכון בשדות רבים, בין השאר ברפואה. חיבור מאגרי מידע בנושאים שונים, כגון טיפולים בחולי סרטן, בדיקות דם ועוד, עשויים להציל חיים ולשפר את איכות החיים של האנושות. כך, בתחום הרדיולוגיה, למשל, המידע שהרדיולוג יקבל יסייע לו באבחון ובטיפול טוב יותר. זה המקרה הקלאסי שבו מכונה לא תחליף את האדם".

"נגיע למצב בו המחשב ייעץ לרופא. זה ייעשה על ידי שיתוף של מאגרי Big Data בנושאים שונים, כמו מחלות, ממצאי בדיקות, נתוני גנום ועוד. אלגוריתמים ינתחו דפוסי ביקורים בבתי חולים ויתנו לצוות המטפל המלצות לפעולה בעקבות זיהוי ירידה בכמות ביקורים בבית חולים, או במחלקה מסויימת. גם החכמים שבקרב הפיזיקאים לא יכולים לדעת ולהבין את כל תחומי הפיזיקה. פה יבוא המחשב ויסייע להם בניתוח מבריק של נתונים, מגמות, דפוסים".

השלב הבא בפעילות של המכונות הלומדות, אמר שמידט, הוא הניתוח. כך, אמר, "המשחק הסיני "גו" (Go) הוא משחק קשה, רב מהלכים. בעתיד ניתן יהיה לנתח את המהלכים השונים וליצור להם תעדוף מבוסס 'אינטואיציה' – לעומת מהלכים אפשריים אחרים במשחק. יש פה מגמה של התקדמות, טכנולוגיות חדשות באות והן בעלות עוצמה, והן תשפענה על מגוון תחומים, כגון תחבורה ורפואה, עם גישות חדשות לפעולה".

פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא להנדסה בגוגל וראש מרכז המו''פ של החברה בארץ. צילום: תומר פולטין

פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא להנדסה בגוגל וראש מרכז המו"פ של החברה בארץ. צילום: תומר פולטין

לשאלה מה תהיה החברה הבאה הגדולה, אמר שמידט כי היא תתבסס על מיקור המונים ותיתן מענה לתחום כלשהו של שירותים שיסופקו בצורה טובה או יעילה או מהירה יותר. "הכלל הבסיסי הוא שאם יש לך מידע מבסיס נתונים ויש לך יעד, רעיון למימוש – אתה תשיג אותו. יש לקחת את הנתונים, להזינם במכונות – ולקבל משהו בעל תובנה, בעל ערך, משהו שניתן יהיה לעשות בתצורה קלה".

החשש מאובדן משרות

לשאלה של פרופ' מטיאס בדבר החשש מכך שמכונות יחליפו בעבודה בני אנוש, אמר שמידט כי "ההיסטוריה מוכיחה שיותר משרות נוצרו מאשר אבדו. אני טוען כי העולם יהיה חכם יותר, עם משרות חכמות יותר. המענה למשרות אלו טמון ביזמים צעירים. הם הדרך הטובה ביותר ליצור משרות. חברות גדולות לא מייצרות עבודה, אגב, גם לא ממשלות. היזמים בכל תעשיה, הם אלה היוצרים משרות".

"על כל חברה לשאול את עצמה: האם אנחנו מבינים את הסביבה העסקית בה אנו פועלים? האם אנו מבינים ומכירים את המתחרים? נדרש לבנות אווירה יצירתית, כזו המאפשרת ליצור שינוי. הייתי מאוד מופתע, לפני שנים, כאשר בגוגל נשכר לצוות מכירות מנתח מוח, לא כדי לנתח מוחות של עובדים. גויסו גם ספורטאים אולימפיים ומהנדסי טילים. הבנתי שהם אנשי מכירות טובים: הם אנשים המאמינים שמשהו יעבוד".

שמידט סיים בהתייחסו לתחום החינוך: "ברור שבישראל החינוך טוב יותר מזה שבארצות הברית. חשוב לחשוף את הסטודנטים באקדמיה ל-IT ולתחום מדעני המידע. יש כבר הוכחות בשטח שבעזרת טכניקות מסוימות, עם מכונות לומדות – ניתן לשנות את שיטות ההוראה ולהביא להצלחה טובה יותר של התלמידים".

"דרוש קשר בין האקדמיה והתעשייה. המודל הזה עובד בצורה טובה בארצות הברית. הרבה כסף הולך לאוניברסיטאות ומאפשר לאנשים לשאול שאלות. אני רק מודאג מזה שתוך כדי ההתקדמות הטכנולוגית, הקריאה אובדת – אנשים לא קוראים ספרים. אני אומר לכם – קיראו ספרים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים