דגדוגי דיגיטל

מושגים כמו טרנספורמציה, מהפכה או חדשנות דיגיטלית מבעבעים במסדרונות ההנהלות וגורמים לנו, אנשי הטכנולוגיה בארגון, לקוות שהפכנו להיות מצרך אופנתי מבוקש ● האמנם?

פלורה לוין, מנמ"רית פרוטארום. צילום: קובי קנטור

סוף סוף מתממש החלום הוורוד שלי כ-CIO בדימוס, וכולם מבינים שצריך להיות דיגיטליים.

מושגים כמו טרנספורמציה, מהפכה או חדשנות דיגיטלית מבעבעים במסדרונות ההנהלות וגורמים לנו, אנשי הטכנולוגיה בארגון, לקוות שהפכנו להיות מצרך אופנתי מבוקש.

האמנם? חשבתי לכתוב הקדמה מלומדת על המהפכה התעשייתית הרביעית ועל דרוויניזם דיגיטלי אבל אחר כך הבנתי שסקירת הסיבות והשיטות למהפיכה הדיגיטלית, כמוה ככתיבת אפיון בנוהל מפתח של מערכת מידע. עד שסיימת לכתוב את הספר, הלקוח חסר הסבלנות כבר "מזפזפ" לדבר הבא.
ומה בכל זאת? יש מרחק גדול בין הטבעיות שלנו כאנשים דיגיטליים, מחוברים 24/7 וצרכנים כפייתייים של מידע ושירותים אונליין, לבין מיצוי הטכנולוגיה בארגונים, ובמיוחד בארגונים ותיקים, למרות שגם הם "מורכבים מ-" ו-"מוכרים ל-" אותם אנשים דיגיטליים.

בפער הזה מתפתחות כפטריות אחרי הגשם מתודולוגיות וגישות לבצע את המהפכה הדיגיטלית. הדבר משול לפיל (ולא לבן), שאפשר להסתכל עליו מזוויות ראייה שונות.

פגשתי מנהלי IT שבוחנים מגוון טכנולוגיות חדשות בהישג יד, בנסיון לרתום אותן לטובת התייעלות תפעולית, או כל מטרה אחרת בארגון. אני מכירה יוזמות שבהן אנשי השיווק בארגונים בוחנים את זווית מסע הלקוח הישיר או העקיף B>B>C ומנסים למצוא דרכים לשדרג את חוויית הלקוח, ליצירת יתרון תחרותי, בכלים טכנולוגיים חדשים.

ההנהלה מסתכלת על פוטנציאל השינוי כהזדמנות לשנות את ליבת העשייה או את המודל העסקי – למשל למכור שעות מנוע טיסה, במקום מנוע ושירותי תחזוקה.


ככל שהארגון רחוק יותר ב-DNA הארגוני שלו ובליבת העשייה מטכנולוגיה, כך גדלות ההזדמנויות שבשינוי, כמו גם האיומים מצד המתחרים או הסכנה שבאיבוד פוקוס. כל ארגון, חסון ככל שיהיה, לא מוגן מהאיום הדיגיטלי.

הסטטיסטיקות מדברות על למעלה ממחצית חברות פורצ'ן 500 (Fortune 500) בשנת 2000, שחדלו מלהתקיים או נרכשו. ואם תבחרו במשקפיים הוורודים של ההזדמנויות – קחו את נטפליקס (Netflix), שלאחרונה "עשתה עלייה" גם לישראל. נטפליקס התחילה את דרכה לפני כ-20 שנה כספקית קלטות DVD ללקוחות בארצות הברית. היא ניצלה מחוסר רלוונטיות ועברה להיות ענקית גלובלית לאספקת תוכן בידורי מקוון, תוך המלצות על תכנים מותאמים והפקת תוכן מקורי, מבוססים על ניתוח שימושים.

בתור מלווה ותיקה של ארגונים בטרנספורמציה הדיגיטלית, לפעמים בכיסא הנהג ולפעמים באחד ממושבי הרכב – זיקקתי ארבע עצות למסע:

● פתגם יפני: "חזון ללא פעולה הוא חלום בהקיץ. פעולה ללא חזון הוא חלום בלהות"
העולם העסקי והטכנולוגי סביבנו משתנה וקצב השינוי מאיץ ומתגבר. בהתאמה, אנחנו מתכננים לתקופות קצרות יותר מבעבר ומנסים לקצר את מאמצי התכנון. בחרו לכם מתודולוגיית תכנון, התחילו ללקט וטפחו מאגר של רעיונות, מקוריים או מועתקים מארגונים אחרים. חלקם ייפסלו על הסף, עם אחרים תתחילו להתנסות במיני-פרויקטים, תוך כדי ביצוע שינויים והתאמות בתנועה. הכינו את עצמכם ואת הארגון שלא כל היוזמות יבשילו, אבל קבעו מנגנונים להגדרת הצלחה.

● האוורד ראף: "לא ירד גשם כאשר נוח בנה את התיבה"
גם אם אינכם בטוחים היכן כדאי להשקיע בתחום זה, בדקו את ערוצי התקשורת שלכם עם הלקוחות הפוטנציאלים והקיימים. השקעה בערוצים אלה תהא הימור די בטוח. לפעמים הפוקוס הוא על שדרוג התקשורת עם הלקוחות העקיפים (למשל הלקוחות של הלקוחות שלכם באמצעות טיפוח קהילות ידע). לפעמים הפוקוס יהיה על שכלול התקשורת הקיימת עם לקוחות פוטנציאליים באמצעות ערוצי תקשורת חדשים או מתן ערך על ידי כלים מתקדמים (למשל אפליקציית מחשבון ערך). תחשבו על הדוגמה הבאה – כלקוחות, אנחנו נחשפים למעלה מ-800 פעם בחודש לאתר של יאהו (Yahoo), בהסתכלות על מזג האויר, ביצועים פיננסיים או האזנה למוסיקה. זאת, לעומת פחות מ-100 חשיפות לדיסני (Disney).

● פרנק זאפה: "ללא סטייה מן הנורמה, ההתקדמות אינה אפשרית"
גם אם תחליטו שדיגיטל הוא היוזמה הכי חשובה שלכם, ארגונים נוטים להיות מרוכזים בתפעול השוטף וסדרי העדיפויות ייגזרו בהתאם. בנוסף, ובמיוחד בארגונים בעלי מורשת (legacy) של תהליכי עבודה ומערכות בשלות, אנחנו כבולים בתהליכי עבודה "מסורתיים" שאינם מתאימים להתנסות ביוזמות חדשות. כדי למקד מאמצי חדשנות, צריך להיערך ארגונית: עם אחראי מוגדר, צוות ייעודי והתאמת ציפיות לעבודה בקונספט MVP – minimal viable product – שמשמעותו לא לתכנן למשעי אלא לבצע פיתוח מתגלגל תוך כדי בקרה מתמדת על מידת ההתאמה.

● תומאס אדיסון: "לא נכשלתי; פשוט מצאתי 10,000 דרכים שלא עובדות"
ארגון דיגיטלי הוא ארגון בעל DNA מתאים: ארגון שמקטין את העבודה ב-Silo-ים; שמשתף פעולה ומידע בין היחידות ובין דרגות הניהול; שמטפח התנסות ביוזמות מתוך רעיונות של שותפים, עובדים ולקוחות; שמעודד שקיפות וקבלת החלטות על סמך מידע. יש ארגונים – צעירים יחסית – שנולדו כך ושמקפידים על תרבות שכזאת. אבל, ככל שהארגון ותיק יותר ו/או גלובלי יותר ו/או גדול יותר – כך גדל הצורך בשינוי תרבות ארגונית, בהטמעת תהליכי עבודה וכלים שתומכים בשיתוף מידע ונתונים, בשקיפות ובטיפוח חדשנות. זהו ציר שינוי נוסף שחשוב לבצע.

לסיכום – מוחמד עלי אמר כי "הדרך הטובה ביותר להפוך את החלומות שלך למציאותיים – היא להתעורר". נפלה בחלקנו הזכות להתנהל בתקופה מרתקת ולהנהיג שינויים דיגיטליים. הצטרפו למהפיכה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים