ספקי IT מכל הגדלים זועמים על מכרז המיחשוב הממשלתי: "זו בושה. הפכו את המנמ"ר לפקיד"

תעריפי הממשלה אינם ריאליים, אמר ל-DailyMaily מנכ"ל ספקית IT גדולה במשק, "הממשלה רוצה לתחר אותנו עם חברות כוח אדם וניקיון" ● מנהל בית תוכנה בינוני: "אין חיה כזו. הממשלה לא שמעה על מיתון? למה אני צריך מחזור של 25 מיליון שקלים כדי לספק שירות טוב?" ● משרד האוצר: "בניהול הליך מכרז שמורה בידינו האפשרות לבצע שינויים או עדכונים ככל שיידרש"

המכרז הענק שפרסמה הממשלה לאספקת שירותי מיחשוב מעורר תסיסה וזעם רב בקרב כלל חברות בענף ה-IT. לאחר פרסום המכרז באתר המכרזים הממשלתי, פנו חברות רבות לגורמים באוצר, כמו גם לאנשים ומחשבים, בטענה, כי תעריפיו אינם ריאליים, וכי הוא יביא לעוד אבטלה בענף. מנגד, ספקיות IT בינוניות וקטנות טוענות, כי המכרז חסום בפניהן. זאת, בשל תנאי הסף המגבילים שלו, המונעים מאותן ספקיות להתמודד במכרז.

"התעריפים במכרז אינם ריאליים", אמר לאנשים ומחשבים מנכ"ל חברת IT גדולה מאוד במשק. "המכרז שפרסמה הממשלה הוא בושה וחרפה למדינת ישראל. מבחינתן של החברות הגדולות שכבר עובדות עם הממשלה, המכרז הוא בגדר בלתי אפשרי".

לדבריו, "מטרת המכרז הזה היא להוכיח קבל עם ועדה שהממשלה חזקה יותר מהספקים, וכי היא תוריד להם תעריפים, ואז 'נראה אותם, איך הם יסתדרו'". אותו מנכ"ל הוסיף, כי "הממשלה רוצה לתחר אותנו עם חברות נקיון ושירותי כוח אדם. הפכו את המנמ"רים לפקידים, ובנוסף – היא מנסה להיכנס לכיס שלנו, ולקבוע כמה בדיוק נרוויח. הממשלה שכחה שאנו מעסיקים עובדים. האם היא רוצה שנעלה להם את השכר על חשבון הקטנת הרווחיות שלנו? האם זה מה שהמדינה צריכה בימים אלה?".

אותו מנכ"ל אמר, כי על הספקים למצוא כל דרך חוקית – מבלי לשתף פעולה ביניהם, שכן הדבר מנוגד לחוק – כדי לטרפד את המכרז הזה. הוא הזהיר, כי הממשלה מנצלת את המצב הנוכחי כדי ללחוץ על הספקים, "אבל יום לאחר שהמיתון יסתיים, כל החברות הגדולות יברחו ממנה ולא יעבדו יותר עם הממשלה". הוא סיים בציינו, כי "מישהו שם לא מבין שהזמנים השתנו. נתח השוק של עבודה עם הממשלה אינו קריטי אצל החברות הגדולות. לכן, לאף אחת מהן לא יקרה כלום אם היא לא תעבוד בכלל עם הממשלה".

גורמים בשוק ה-IT הבינוני והקטן, שפרטיהם שמורים במערכת, הצביעו על כך שאחד מתנאי הסף של המכרז הוא שרשאיות להשתתף בו חברות המונות לכל הפחות 75 עובדים, ובנוסף, מחזור ההכנסות שלהם בשלוש השנים האחרונות עמד, מדי שנה, על 25 מיליון שקלים לפחות. חלופה לתנאי סף זה היא שכמה חברות יכולות להתאגד במשותף ולהתמודד, בתנאי שמספר העובדים שלהן אינו פחות מ-25 ושיש להן מחזור מכירות שנתי של יותר מ-10 מיליוני שקלים. בתגובה לתנאי סף זה אמר לאנשים ומחשבים אחד ממנהלי חברות התוכנה העובד עם הממשלה כבר כמה שנים, כי "אין חיה כזו. מה, הממשלה לא שמעה על המיתון שיש במשק?"

"נראה, כי המכרז נתפר עבור שש או שבע חברות גדולות בענף", אמר ספק אחר לאנשים ומחשבים, "והוא מביא בפועל להשלכה החוצה של עשרות חברות קטנות ובינוניות. מדובר בחברות שכבר עובדות עם הממשלה שנים רבות. הן מעסיקות במצטבר מאות עובדים". אותו גורם הוסיף, כי "אני בספק אם העובדים הללו יוכלו להיקלט באותן חברות גדולות. סביר להניח, כי הם ייאלצו להיפלט החוצה, לשוק מחפשי העבודה".

"דרישת הסף הזו במכרז היא חסרת הגיון: בשלוש השנים האחרונות היו עליות וירידות גם בעסקיהן של חברות קטנות ובינוניות", ציין יועץ ציחשוב ותיק העובד מול הממשלה שנים רבות, "פרויקטים רבים נעצרו, הואטו או נסגרו. אותן חברות לא יכולות בשום מצב לעמוד באותם תנאי סף, ונגזר עליהן שלא להתמודד במכרז, ובכך תימנע מהם פרנסה עתידית. דרישות הסף הללו פשוט אינן סבירות".

בוועידת SMB של אנשים ומחשבים, שהתקיימה לפני כחודשיים, אמר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, כי "האיגוד מצפה בכיליון עיניים למכרז, בתקווה שהממשלה תפתח הפעם את השערים גם בפני בתי תוכנה וחברות קטנות ובינוניות". בימים אלה, עם פרסום המכרז, העביר לין את הטיפול בהתנגדות לתנאי המכרז ללשכה המשפטית באיגוד. זאת, כדי לבחון את ההשלכות שיש למגבלת היקף העובדים על פעילות חברי הלשכה, שמאגדת בתי תוכנה רבים ממגזר ה-SMB.

מכרז מסגרת
המכרז החדש שפורסם בשבוע שעבר הוא מכרז מסגרת, אשר בסופו יבחרו בין חמישה לעשרה ספקים בכל אחד מששת האשכולות שנכללים בו. זהו השינוי המרכזי שהממשלה עשתה במכרז, שבו היא איגדה לראשונה תחת מכרז-גג אחד, שישה מכרזים שונים המטפלים באספקת כוח אדם במקצועות השונים: מערכות מידע, מפתחי תוכנה, טכנולוגיה ותשתיות, תמיכה ותפעול, ERP, ותומכי יחידות מיחשוב.

בענף ה-IT בארץ הייתה ציפייה דרוכה לגבי גובה התעריפים שהממשלה תפרסם במכרז זה. גורמים בענף שקראו את המכרז לפרטיו, אמרו, כי הממשלה השאירה על כנה את התעריפים מהמכרז של 2003, כלומר בחישוב האינפלציות השנתיות, המשמעות היא צמצום התעריפים ב-20%.

סיבה נוספת לחוסר שביעות רצון בענף מהמכרז, היא בשל קיצוץ משמעותי בתעריפים של מיישמי סאפ. אמנם, מדובר על קבוצה קטנה יחסית של אנשים העובדים בפרויקט מרכבה, אולם הם מהווים את הגרעין הוותיק והקשה של אנשי המקצוע, ומרבית הידע מצוי בקרבם. על פי המכרז, התעריף למיישמים אלה יעמוד מעתה על 200 שקלים לשעה במקום 400 שקלים לשעה, כפי שהיה עד כה. "מאחר שמדובר באנשי מקצוע, אני לא רואה אותם ממשיכים לעבוד במחצית מהתעריף הנוכחי", אמר יועץ סאפ בכיר המעורה ומכיר את השוק. זאת ועוד, ציין אותו יועץ, "המכרז החדש יקשה מאוד על חברות גדולות, דוגמת נס, מטריקס, EDS ואחרות – לעמוד בתעריפים כאלו, לאחר שעד כה הם הורגלו לשלם תעריפים כפולים לאנשיהם".

שינוי נוסף שנערך במכרז, הוא ביטול מוחלט של שיטת "Cost Plus", אשר הייתה נהוגה במשך עשור שנים ויותר. בעקבות השינוי הזה, עובדים של חברות שלא יזכו במכרז, יצטרכו לעבור לעבוד אצל אחת החברות על פי שיטת התימחור השעתית. מומחים הטילו ספק אם שינוי זה יצלח, שכן הגרעין הקשה של העובדים, רואים עצמם עובדי מדינה לכל דבר.

ההערכה בקרב גורמים בענף, היא שיהיה גל גדול של רכישות: חברות ה-IT הגדולות צפויות לרכוש חברות קטנות ובינוניות. כך, בתוך כמה שנים תיעלמנה מהנוף עשרות חברות השמה קטנות ובינוניות.

תגובת האוצר
ממשרד האוצר נמסר בתגובה, כי "ועדת המכרזים אינה נוהגת להתייחס לפניות של גורמים שונים בעיצומו של המכרז. עם זאת, יצויין, כי במסגרת ההליך שהחל בשבוע שעבר, אנו מאפשרים לספקים להעביר אלינו שאלות ובקשות להבהרות באשר לפרטי המכרז. אלו, כמובן, נענות על ידינו. ככלל, בניהול הליך מכרז, שמורה בידינו האפשרות לבצע שינויים או עדכונים ככל שיידרש".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים