קיטון בפתיחת חב' פרסום ורשתות חברתיות – הגורם לירידה ביזמות בארץ

כך על פי תוצאות מחקר חדש של Start-Up Nation Policy Institute ורשות החדשנות, אשר בדק את הירידה בכמות הסטארט-אפים בישראל ● הדו"ח מצביע על מגמה מדאיגה של ירידה ביזמות גם בתחומים נוספים

מדוע היא נמצאת במגמת ירידה? היזמות הישראלית. אילוסטרציה.

מחקר חדש של SNPI (ר"ת Start-Up Nation Policy Institute) ורשות החדשנות, אשר בדק את הירידה בכמות הסטארט-אפים בישראל קובע: 70% מהירידה במספר הסטארט-אפים בישראל נובעת מקיטון בפתיחת חברות בתחומי הפרסום והרשתות החברתיות.

מדי שנה, מאז שנת 2016, נפתחים בישראל פחות ופחות סטארט-אפים, והנושא מהווה סמן לדאגה בענף ההיי-טק. המחקר החדש שמתפרסם היום (ה') מוצא כי המגמה הזו, שאינה ייחודית לישראל,

מתרכזת בעיקר בתחום הפרסום והרשתות החברתיות, והמקור העיקרי שלה הוא שינויים טכנולוגיים גלובליים ו"מגמות" בשוק החדשנות העולמי.

הדו"ח מצביע על מגמה מדאיגה של ירידה ביזמות גם בתחומים נוספים, הנובעת מריבוי האפשרויות העומדות בפני יזמים פוטנציאליים, ועל הקושי להתחרות על כוח אדם עם החברות הגדולות והרב-לאומיות.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: חנה טייב

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "סטארט-אפים הינם מקור קריטי לחדשנות פורצת דרך בסיכון גבוה. אנו מייחסים חשיבות רבה לאיזון בין חברות צומחות ושלמות לבין הצורך של האב החדשנות הישראלי להמשיך להתגוון באמצעות מיזמים חדשים, שיביאו לפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחומים חדשים. מחובתנו להמשיך לעקוב כל העת אחר מגמות אלה, ולהמשיך ולחזק את הנבטת החברות במגוון רחב של תחומים מתפתחים, על מנת לאפשר לתעשייה להמשיך להתפתח לטובת הכלכלה הישראלית".

מנכ"ל מכון המדיניות SNPI, אורי גבאי: "הממצאים העולים ממחקר זה מצביעים על כך שהירידה המתמשכת במספר הסטארט-פים משלבת שתי מגמות – ירידה ביזמות הנובעת מהתבגרות האקוסיסטם ותחרות עזה על מקורות, ובעיקר על הון אנושי; ומגמה עולמית של שינוי בסקטורים ה'חמים', שהובילה לירידה במספר החברות החדשות בסקטור הפרסום והרשתות החברתיות. אנו במכון המדיניות SNPI נמשיך לעקוב אחר המגמות בתחום, ובהתאם נבחן המלצות שתשקפנה את הצעדים הנדרשים לטובת המשך פיתוח החדשנות הישראלית".

אורי גבאי, מנכ"ל מכון המדיניות SNPI.

אורי גבאי, מנכ"ל מכון המדיניות SNPI. צילום: באדיבות SNC

ההיסטוריה של היזמות בארץ ומדוע היא תקועה

על פי נתוני פלטפורמת איתור החדשנות Start-Up Nation Finder, כאמור, ניכרת ירידה ממוצעת של כ-14% בפתיחת סטארט-אפים חדשים מדי שנה, מאז 2016. במקביל, נתוני רשות החדשנות מלמדים כי מגמה זו החלה כבר שנתיים קודם לכן. בחינת הנתון העולמי בפתיחת סטארט-אפים מצביעה על מגמה דומה של ירידה ממוצעת שנתית של 17% מאז 2016.

בין השנים 2014-2020 לבדן נכנסו לישראל כ-200 תאגידים רב-לאומיים חדשים, וביחד עם חברות הצמיחה ישנה תחרות גוברת על משאבי כוח האדם, המצויים במחסור ואשר נחוצים להקמה של חברות הזנק. התוצאה הייתה שהחברות הגדולות והצומחות משכו יזמים פוטנציאליים לתפקידי ניהול בשכר גבוה, בתנאים נוחים ובסיכון נמוך, והורידו את המוטיבציה להקמת מיזמים חדשים.

העלייה בשכר השפיעה גם היא על עלויות הקמת חברות הזנק חדשות, שכן בשלבי ההקמה, ההוצאה המרכזית של סטארט-אפ טיפוסי היא על עובדי מחקר ופיתוח בעלי כישורים טכניים גבוהים במיוחד, ואלה בדיוק העובדים ששכרם עלה בצורה החדה ביותר בשנים האחרונות.

מגמה נוספת שזיהו החוקרים היא שעיקר הירידה בהקמת חברות הזנק מתרכזת בתחום של Social Media & Advertising. הירידה בהיקף החברות החדשות המוקמות בסקטור זה ניכרת החל בשנה הראשונה במחקר (2014). כאשר משווים את ההפרש במספר הסטארט-אפים שנפתחו בשנת 2019 לאלה שנפתחו בשנת 2014 (200), נראה כי הירידה בסקטור זה מהווה כ-70% מכלל הירידה באותן השנים.

המחקר בחן גם טענה על פיה הצמצום במספר הסטארט-אפים החדשים נובע משיפור ביכולת של משקיעים לזהות חברות מוצלחות על פני חברות פחות מוצלחות. טענה זו נבחנה באמצעות מדד שבדק את אחוז החברות בכל שנתון שהצליחו לגייס השקעת Seed ומעלה תוך פרק זמן נתון. הנתונים לא מצביעים על עלייה באיכות הסטארט-אפים שהוקמו בשנים האחרונות, ולכן לא נמצאו סימוכין לטענה של השתכללות ביכולת המשקיעים לזהות הצלחה בשלב מוקדם.

יש מקום לדאגה אך טרם נחצה הרף הדורש התערבות ממשלתית חריגה

החוקרים סבורים כי מגמת הירידה ביזמות במגוון ענפים בהחלט צריכה להדאיג את מקבלי ההחלטות, בעוד שההתאמות הענפיות בשוק אינן מהוות מקור לדאגה. משך הזמן הקצר יחסית, הפיגור בקבלת הנתונים המלאים ומגיפת הקורונה מקשים על ההבחנה בין הסיבות לירידה.

אמנם הממשלה שואפת להגדיל משמעותית את מספר עובדי ההיי-טק, ומספר גדול של סטארט-אפים חדשים מדי שנה מגדיל את הסיכוי לצמיחתה של שכבה גדולה יותר של חברות טכנולוגיה ישראליות מבוססות, אך לדברי החוקרים לא ברור האם קיים מספר אופטימלי ואיזון נכון בין עידוד צמיחה לעידוד התחרות על המשאבים, ולכן לא נחצה הרף הדורש התערבות ממשלתית. עם זאת בהחלט נדרש המשך מחקר ומעקב אחר הירידה במוטיבציה ליזמות ובפגיעה אפשרית בסקטורים נוספים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים