כמה רישיונות ניתנו לשיווק פגסוס בחו"ל? במשרד הביטחון לא מוסרים

במשרד הביטחון טוענים שהם "שמים דגש על שמירה ומניעת פגיעה בזכויות אדם - גם בסייבר", אולם מסרבים לציין איך ומה חלקה של הפעילות מול NSO - החברה המדוברת ביותר בהקשר זה

נתבעת בצרפת על ידי פלסטיני

פגסוס, הרוגלה של NSO, מעוררת באחרונה עניין רב בקרב אזרחי ישראל, בעיקר לאחר התחקיר של כלכליסט שלפיו המשטרה עוקבת אחרי אזרחים ישראלים באמצעותה. בנוסף, רבים הישראלים שמתעניינים ברוגלה רבת היכולות גם עקב התחקיר הבינלאומי הענק שפורסם מוקדם יותר השנה, שלפיו NSO מוכרת את פגסוס לגורמים שונים – למדינות ידידותיות לישראל אבל גם למשטרים שמפרים זכויות אדם. תחקיר זה היה בין הגורמים שהביאו את ממשל ביידן להכריז של NSO כחברה שפוגעת בביטחון הלאומי של ארצות הברית.

כל עסקה של חברה ישראלית לשיווק של כלי סייבר בחו"ל חייבת לעבור את הבחינה של אפ"י – האגף לייצוא של משרד הביטחון – ולקבל ממנו רישוי. לכן, כל העסקאות שביצעה NSO בחו"ל עברו את האישור שלו. היום (ב') פרסם משרד הביטחון נתונים אודות הייצוא הביטחוני של ישראל – כמה בקשות לשיווק מוצרים ביטחוניים ישראליים אושרו, כמה הותלו או בוטלו וכדומה.

עם פרסום הנתונים, מערכת אנשים ומחשבים שאלה את משרד הביטחון את השאלות הבאות: כמה מתוך הבקשות שהוגשו, וכמה מאלה שבוטלו והותלו, הן למוצרי סייבר? כמה למוצרים טכנולוגיים בכלל? וכמה בקשות הגישה NSO, כמה מהן אושרו וכמה הותלו או בוטלו, אם בכלל? התגובה של משרד הביטחון הייתה: "אין באפשרותנו להוסיף מעבר למה שפורסם בהודעה".

בכל זאת, התייחסות לתחום הסייבר

שתי פסקאות בהודעה מתייחסות לתחום הסייבר – האחת במרומז, או לפחות ניתן להסיק ממנה שבמשרד הביטחון מתכוונים גם למוצרים בתחום זה, והשנייה ישירות. בפסקה הראשונה מביניהן צוין כי "מעל 3,600 רישיונות שיווק וייצוא ביטחוניים הותלו, בוטלו ונגרעו באופן יזום בעקבות שינויים שחלו במדינות היעד, בהיבטים של זכויות אדם ויציבות פוליטית. גורמי המקצוע במשרד הביטחון ובמשרד החוץ מבצעים כל העת הערכות מצב מדיניות ואסטרטגיות, ומתאימים את מדיניות הייצוא הביטחוני להתפתחויות ולאירועים במדינות השונות". כאמור, בתחקיר על NSO, ובכתבות נוספות באמצעי תקשורת שונים, פורסם שהיא שיווקה את פגסוס גם למדינות שמפירות זכויות אדם.

בפסקה השנייה נכתב כי "בתחום הסייבר, משרד הביטחון פועל, בשיתוף משרד החוץ, להדק את הפיקוח על יצואני סייבר, ובין השאר פרסם נוסח מעודכן ל-'הצהרת משתמש סופי', שעליה נדרשת לחתום כל מדינה כתנאי למתן רישיונות לייצוא מערכות סייבר איסופי ו/או מערכות מודיעין". מערכת אנשים ומחשבים ביקשה פירוט על הפסקה הזאת: מה זה אומר בדיוק? איך תהדקו? כיצד אתם פועלים? – וקיבלה את אותו הסירוב להגיב.

"מקשיחים את הפיקוח, בדגש על יצוא מערכות מודיעין וסייבר"

ככלל, במשרד הביטחון ציינו שב-2021 הוגשו אליו כ-18 אלף בקשות לרישיונות שיווק (של מוצרים ביטחוניים – י"ה) לכ-190 מדינות, וכ-5,300 בקשות לרישיונות יצוא לכ-130 מדינות טופלו במהלך השנה".

נתונים נוספים מעלים שכ-1,700 יצואנים רשומים כיום במרשם הייצוא הביטחוני וכ-11 אלף מוצרים פעילים רשומים באפ"י.

לטענת המשרד, הוא המשיך בשנה החולפת "לקדם את השלבים הבאים ברפורמה להקלת הנטל הרגולטורי על הייצואנים, בעיקר במוצרים בלתי מסווגים למדינות מותרות. ההקלות יובאו במהלך 2022 לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת".

ראשת אפ"י במשרד הביטחון, רחלי חן, אמרה כי "2021 חייבה את השותפים למלאכת הפיקוח על הייצוא הביטחוני לשינויים והתאמות במדיניות הפיקוח, ואף להקשחתו, בדגש על ייצוא מערכות מודיעין וסייבר. נמשיך לשים דגש על שמירה ומניעת פגיעה בזכויות אדם, בהסתכלות רחבה על אמצעי לחימה – ואף בסייבר. התחרות הגוברת בשווקי הייצוא הביטחוני בעולם מחייבת אותנו לפשט ולקצר תהליכים, ולמצוא את האיזון הנכון בין הצורך בייצוא ביטחוני לצורך בפיקוח יעיל ואפקטיבי – משיקולים אסטרטגיים, מדיניים וכלכליים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים