"למשטרה יש כלים טכנולוגיים טובים – שעלולים להוות סכנה ממשית"

"יש לנו משטרה טובה, ובה שוטרים טובים ומוסריים. אין לי מאבק נגד המשטרה, אלא נגד תופעות פסולות בה. למשטרה יש כלים טכנולוגיים טובים, מתקדמים ומתוחכמים. אבל כאשר כלים אלה נמצאים בידיים הלא נכונות, וראיתי זאת לא אחת במהלך שירותי – הם עלולים להוות סכנה ממשית".

הדובר את הדברים הללו הוא לא נציג של ארגון שדוגל בשמירה על זכויות אדם, או עורך דין שמגן עליו, אלא הוא קצין בכיר מאוד במשטרה, שאמר: "המעמד לא פשוט לי. אני משרת במשטרה כבר 27 שנים, אני קצין מודיעין בהכשרתי בצבא, וזה רוב עיסוקי במשטרה, כך שאני יודע על מה אני מדבר".

המקום: ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. המועד: נובמבר 2018. הדובר: תנ"צ גיא ניר.

תנ"צ ניר שימש בשורת תפקידים מרשימה בטרם נכנס לעימות אינסופי עם כמה מבכירי המשטרה. הוא היה נציג משטרת ישראל באמריקה הלטינית, ראש מפלג מודיעין ובילוש ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), ראש מחלקת תיאום מבצעי משולב באגף חקירות ומודיעין, מפקד יחידת אתג"ר בלהב 433 (היחידה האחראית ללחימה בגנבות כלי רכב) וראש חטיבת המודיעין של המשטרה.

ב-2016 נחשף כי בכירים במשטרה סיכלו את מינויו של תא"ל (מיל') גל הירש לתפקיד מפכ"ל המשטרה. תנ"צ ניר פנה אל מבקר המדינה והגיש לו חומר בעניין התנהלותם הפסולה, לדעתו, בעניין של בכירי אגף חקירות ומודיעין. לאחר תלונתו של ניר פרסם המבקר דו"ח ביקורת על שיטת המינויים של מפכ"ל המשטרה דאז, רוני אלשיך. במאי 2017, כשנה וחצי לאחר שהוצא לחופשה כפויה, הוגשה נגד ניר קובלנה משמעתית, שבה הוא הואשם ב-"התנהגות שאינה הולמת שוטר". ניר טען שהקובלנה נגדו תפורה בתפרים גסים ובאה לעולם בשל מלחמתו נגד השחיתות באגף. יש לציין שביום ו' האחרון פרסמה איילה חסון בחדשות 13 מידע שלפיו המשטרה ביצעה לכאורה האזנות סתר להירש.

בנובמבר 2018 השתתף ניר בדיון של ועדת הפנים של הכנסת בנושא שימוש פסול שעושים בכירים באגף החקירות והמודיעין במידע ובחומרי חקירה רדומים. הרקע לדיון: ביטול המינוי של הירש כמפכ"ל המשטרה המיועד.

תנ"צ גיא ניר. צילום: Ziv2003, מתוך ויקיפדיה

האם תנ"צ ניר רמז על שימוש פסול של המשטרה בפגסוס כבר ב-2018?

"אנשי מודיעין וחקירות, אשר מחזיקים, בדרך כלל, במחשכים, מידע רב על אישי ציבור, הופכים להיות בעלי כוח מסוכנים, והכוח הוא דבר שעלול להשחית – כאשר זה נעשה בלא רסן ובלא פיקוח נאות. הם מסוכנים ואני התרשמתי בעצמי, כבר ב-2014, או ב-2015, איך יוצרים סוג של מאזן אימה", אמר תנ"צ ניר לחברי הוועדה. "…שליפה ופרסום של פרט מידע, ושימוש בהם בזמן ובצורה מסוימים, עלולים להביא את המצב לבלתי הפיך". תנ"צ ניר הביא כמה דוגמאות לפעילויות החורגות מהמטרה המקורית שלהן, ביניהן – צווים למחקר תקשורת, משמע לביצוע מיפוי תקשורתי והאזנה כנגד חשוד. צווים אלה, הסביר, ניתנים באישור בית משפט, בלא שזה יידע את זהות החשוד, או תפקידו, או הרקע להאזנה המסיבית, שמותרת למשך חמש שנים לאחור.

האם בדבריו, תנ"צ ניר רמז אף לשימוש פסול של המשטרה ברוגלת פגסוס של NSO הישראלית – אין לדעת. כך או כך, ללא קשר, החודש ביטלה המשטרה את ההליך המשמעתי נגדו.

התחקיר מעורר הסערה

דבריו של ניר מקבלים משנה תוקף לנוכח התחקיר שפורסם בשבוע שעבר בכלכליסט וכתבות ההמשך שפורסמו אחריו. על פי התחקיר, שוטרים, או האקרים בשירות המשטרה, חדרו באמצעות פגסוס למכשירים של אזרחים שונים, בהם מובילי מחאת בלפור, עוזר בכיר לפוליטיקאי ופעיל חברתי שחיפש יחסי מין עם גברים באפליקציית גריינדר בעודו נשוי לאישה. במקרים מסוימים, נכתב, החדירות בוצעו ללא צו של בית המשפט, שמתחייב בחוק. המשטרה הכחישה בתחילה את ממצאי התחקיר אולם כמה שעות לאחר מכן טען המפכ"ל, קובי שבתאי, שאם היו מקרים של פריצות למכשירים בניגוד לחוק באמצעות פגסוס – הדבר יטופל.

בעקבות התחקיר החל מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בבדיקת הממצאים שעלו ממנו והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הקים צוות בדיקה בנושא. אלא שמנדלבליט הסמיך את הצוות לבדוק את הפעילות ב-2020 וב-2021 בלבד, וניקה את המשטרה, בטענה שאם בוצעו פריצות – הן לא תוצאה של מדיניות מערכתית.

שרת הפנים, איילת שקד. צילום: חן גלילי (ארכיון)

היום (א') פורסם בכלכליסט שהמשטרה פרצה לטלפונים הסלולריים של שלושה ראשי ערים, ובעקבות כך עצרה אותם. החקירות נגדם הסתיימו בלא כלום. שרת הפנים, איילת שקד, צייצה בעקבות זאת בחשבון הטוויטר שלה כי "‏אם זה נכון, מדובר במהלך מסוכן לדמוקרטיה הישראלית. את הכלים האלה אסור להפעיל על אזרחים נורמטיביים שאין ראייה ממשית שקושרת אותם לביצוע פשע חמור. הם נועדו למלחמה בארגוני פשע. היועץ המשפטי צריך לפרסם את דו"ח הבדיקה בהקדם (ולחקור את מה שקרה – י"ה) מיום כניסת הכלים האלה לשימוש" .