הרקמ"ה הרפואית החדשה של בתי החולים הממשלתיים

משרד הבריאות משלים בימים אלו את הטעמת פרויקט הרוחב של יצירת רשומה קלינית ממוחשבת (רקמ"ה) בבית החולים ברזילי שבאשקלון ● כיצד מבצעים טרנספורמציה דיגיטלית לצד מענה לאתגרי הקורונה השוטפים?

מיכל מרכוס, מנהלת פיתוח ותפעול יישומים קליניים בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים של משרד הבריאות.

מגפת הקורונה העמידה את המרכזים הרפואיים הממשלתיים, כמו גם את כל מערכת הבריאות, בפני אתגרים חדשים, שלא היו בטרם פרצה. האתגר שראשי מערכת הבריאות הציבו בפני מערך התקשוב והדיגיטל הוא לתת מענה, מצד אחד לכל מה שדרוש כדי להתמודד עם הקורונה, אבל מצד שני להמשיך בפרויקטי רוחב ותשתית, עם כל הקשיים הכרוכים בכך. 

אחד הפרויקטים הגדולים והרוחביים שמבצעת חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים של משרד הבריאות, הוא פרויקט רקמ"ה: רשומה קלינית ממוחשבת (המוכרת יותר לציבור בשם הגנרי שלה 'תיק רפואי ממוחשב') אחוד במערכת הבריאות. בימים אלו מתבצע שלב ההטמעה בבית החולים ברזילי באשקלון. 

פרויקט רקמ"ה, שהחל ב 2019, הינו החלפת מערכות קליניות שונות ששירתו את המרכזים לניהול התיק (ולעתים מחשוב עבודה ידנית שבוצעה בחלק מהמחלקות). הוא כולל חיבור כל הצוותים של המרכז הרפואי על אותה פלטפורמה אחודה – עובדה שמשפרת את הטיפול במטופלים בכל מרכז, מייצרת רצף מידע – וכן סנכרון מידע ממכשור רפואי לתוכנה כבר בשלב ההפעלה, דבר המאפשר בקרה אחר הטיפול.

זהו אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שנערכים במערכת הבריאות, שבסופו יש בכל מרכז רפואי תיק רפואי ממוחשב אחיד. הפרויקט מבוצע בשמונה מרכזים רפואיים ומושקעים בו עשרות מיליוני שקלים. משך הפרויקט בכל מרכז רפואי אורך כשנה.

"הפרויקט משקף שינוי משמעותי בעבודת הצוותים הרפואיים"

לדברי מיכל מרכוס, מנהלת פיתוח ותפעול יישומים קליניים בחטיבה, מדובר בפרויקט אסטרטגי ביותר המייצר קפיצת מדרגה בניהול הפעילות הקלינית במרכזים. לדבריה, הוא גם מהווה תשתית נתונים למחקרים, מדדי איכות, מערכות שליטה ומערכות מומחה שלא יכולות להתקיים ללא תיק קליני ממוחשב.

בוועדת ההיגוי של הפרויקט בחטיבה שותפים גורמים קליניים ומחשוביים בכירים, ובראשה עומדת ד"ר אסתי סייג. הפרויקט מבוסס על יישום והטמעה של מערכת הקמיליון, הטעמת תהליכי Best practice שפותחו בחטיבה, וכמובן עבודה צמודה עם הצוותים הרפואיים במרכזים ועם מובילי המנהלת של כל מרכז להתאמת התיק ולחשיפתו והטמעתו במרכז ביחידות השונות.

מרכוס הסבירה ש"הפרויקט משקף שינוי משמעותי בעבודת הצוותים הרפואיים, הרבה מעבר לפלטפורמה הטכנולוגית שלו, בעיקר בתחום של שינוי ושיפור תהליכי עבודה ושיפור הקשר בין הצוותים הרפואיים לטובת החולים", כדבריה.

אבל ללא ספק האתגר מרכזי של הפרויקט – שאיש לא צפה אותו מראש כאשר החל – היה הקורונה, שנמצאת פה בשנתיים האחרונות. "בגלי הקורונה, מחלקות הקורונה היו בתפוסה מלאה, צוותים עבדו מסביב לשעון וישיבות חירום התקיימו בכל יום במרכזים הרפואיים. הגעתו של כל מטופל חייבה תיאום ושיתוף פעולה של צוות גדול. צוותי הפרויקט והמטמיעים היו בשטח, על מנת לאפשר כניסה חלקה של המערכת. הצמדות לתוכנית הפרויקט המקורית – תוך התאמות מיוחדות לתקופה בה הצוותים הרפואיים בעומס גדול, סגרים, עובדים שנמצאים בידוד, וועדות היגוי ופגישות חשיפה שמתקיימות בזום – אפשרו לפרויקט לעמוד בתכנון", סיפרה מרכוס.

צילום מסך מתוך המצגת של הפרויקט.

צילום מסך מתוך המצגת של הפרויקט.

הטמעה בברזילי

בימים אלו מסתיימת הטמעת המערכת במרכז הרפואי ברזילי באשקלון. "הפרויקט עצמו, כמו פרוייקטי רוחב אחרים, איננו רק טכנולוגי, אלא חלק מרכזי בו הוא ניהול השינוי במרכז הרפואי – נושא שבאחריות מובילי המנהלת במרכז הרפואי, יחד עם מומחי הפרויקט והמטמיעים", הסבירה דורין מורג, מנהלת הפרויקט בבית החולים ברזילי מטעם החטיבה.

לדבריה, ההטמעה בבית החולים הייתה מורכבת יותר, עקב סבבי התקפות הטילים על יישובי עוטף עזה והדרום. כמובן שההטמעה נעשתה במקביל למערכת הוותיקה, שעבדה בכל יחידות בתי החולים ושירתה את הרופאים וכל עובדי מקצועות הבריאות.

מובילת הפרויקט ברזילי, ד"ר גילי גבעתי, סגנית מנהל המרכז הרפואי.

מובילת הפרויקט ברזילי, ד"ר גילי גבעתי, סגנית מנהל המרכז הרפואי. צילום: יח"צ בית חולים ברזילי

את הפרויקט בברזילי מובילה כראש מנהלת מטעם המרכז הרפואי ד"ר גילי גבעתי, סגנית מנהל המרכז הרפואי, שהגיעה לבית החולים משיבא תל השומר, שם ביצעה התמחות בתחום הנוירולוגיה וב-2015 הצטרפה להנהלת בית החולים ברזילי, ובין היתר כיהנה גם כראש אגף רפואה בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים.

בית החולים ברזילי משרת את כל תושבי אשקלון והסביבה, עם למעלה מ-500 מיטות. לדברי ד"ר גבעתי, "אין ספק שבהיבט של הנהלה, תיק רפואי אחוד עם חיבור למכשור הרפואי, מהווה יתרון חשוב ומייצר סטנדרט אחיד, המאפשר גם להיפרד מהתיקים הפיזיים, ומבחינת בית החולים מדובר בקפיצה קדימה של כמה שנים". לדבריה, דווקא בתקופת הקורונה איחוד המערכות מהווה בסיס לנתונים שמאפשרים לקבל מידע אמין ומהיר יותר, שליטה ובקרה על עבודת המחלקות, נתונים סטטיסטיים ועוד.

"התהליך של רתימת הצוותים – כלל צוותי המרכז הרפואי – לעבודה במערכת האחודה היווה אתגר משמעותי, הן בשל החשש משינויים טכנולוגיים והן מבחינת הכשרת הצוותים. מדובר במאות ואפילו אלפים של משתמשי קצה של המרכז הרפואי, ותהליך ההכשרה וההטמעה מאתגר ודורש התאמות מיוחדות לכל יחידה ויחידה", כך אמרה ד"ר גבעתי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים