הפתעה: איציק בנבנישתי, מנכ"ל NSO, עוזב אחרי שבועיים בלבד

לדברי בנבנישתי, העזיבה באה "לאור הנסיבות שנוצרו" ● NSO ידעה בחודשים האחרונים גל של פרסומים שליליים ובשבוע שעבר הוכנסה לרשימת החברות שפעילותן מנוגדת לאינטרס הלאומי של ארצות הברית

איציק בנבנישתי, המנכ"ל העוזב של NSO.

איציק בנבנישתי, שנכנס לפני שבועיים בלבד לתפקיד המנכ"ל של NSO, עזב במפתיע את תפקידו. הוא הודיע הבוקר (ה') לאשר לוי, יו"ר דירקטוריון NSO , כי "לאור הנסיבות שנוצרו" והעובדה שהחברה נכנסה ל-"רשימה השחורה" בארצות הברית, הוא לא יוכל למלא את תפקיד המנכ"ל. בנבנישתי פרש מיידית מכלל עיסוקיו בחברה.

עם או בלי קשר לביקורת ש-NSO חווה בשנים האחרונות, ועל אחת כמה וכמה בתקופה האחרונה, החברה הודיעה לפני שבועיים על חילופים בתפקיד המנכ"ל שלה: בנבנישתי מונה לתפקיד במקומו של שלו חוליו, המייסד שלה, שמונה לסגן יו"ר הדירקטוריון ולנשיא גלובלי. אז פורסם כי חוליו יקים בחברת הסייבר ההתקפי פעילות של סייבר הגנתי.

בנבנישתי הצטרף ל-NSO באוגוסט האחרון כנשיא משותף של החברה. הוא כיהן כמנכ"ל פרטנר במשך שש שנים, לאחר ששימש כמשנה למנכ"ל במשך כשנה וחצי, והתפטר מהתפקיד במפתיע באפריל האחרון. בתקופת כהונתו הוביל בנבנישתי מהלכים לביסוס פרטנר כקבוצת תקשורת כוללת, בהם פריסה של דור 4.5 והשקת דור 5, הקמת תשתית סיבים אופטיים עצמאית והשקת שירות הטלוויזיה פרטנר TV. פרטנר בלטה בשוק במשמרת שלו באיתנותה הפיננסית, גם בתקופות סוערות בשוק התקשורת ועל אף משבר הקורונה. לפני תפקידו בפרטנר כיהן בנבנישתי כמנכ"ל בזק בינלאומי. כמו כן, הוא היה מנכ"ל משותף של HP בישראל.

בין שאר האתגרים שבפניהם ניצב בנבנישתי בתפקידו החדש וקצר המועד, הוא נדרש להתמודד עם הבליץ התקשורתי ש-NSO חווה בתקופה האחרונה. ביולי השנה פורסמה חשיפה רחבת היקף אודות פעילותה של החברה. התחקיר הראשון, והרחב, במסגרת זו הוא הבולט ביותר שבוצע עד כה על חברת הסייבר ההתקפי הישראלית. עלו בו ממצאים נוספים על כאלה שעלו בעבר, שלפיהם התוכנה שלה, פגסוס, משמשת למעקב אחרי פעילי זכויות אדם, מתנגדי משטר, עיתונאים, אנשי עסקים ופוליטיקאים. לפי התחקיר הבינלאומי, שמשותף ל-17 ארגוני חדשות מכובדים בעולם, פגסוס שימשה לפריצה לטלפונים חכמים רבים של קורבנותיה, ואף הייתה מעורבת בחיסולו של העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חאשוקג'י. בין המדינות שהשתמשו ברוגלה, לפי הפרסום, נמנות אזרבייג'ן, בחריין, קזחסטאן, מקסיקו, מרוקו, רואנדה, ערב הסעודית, הונגריה, הודו, הונגריה ואיחוד האמירויות הערביות.

בין היתר, פורסמה רשימה של אישים שנטען שאחריהם עקבה התוכנה, שבין הנכללים בה נמצאים נשיא צרפת, עמנואל מקרון, מלך מרוקו, מוחמד השישי, וראש הממשלה לשעבר של לבנון, סעד אל חרירי. הידיעה על הפריצה לטלפון של מקרון גרמה למשבר דיפלומטי בין ישראל לצרפת, שהצריך את שר הביטחון, בני גנץ, לנסוע להיפגש עם הנשיא הצרפתי בארמון האליזה, על מנת להרגיע את חששותיו. המשבר נפתר רק בשבוע שעבר, בפגישה שנערכה בין מקרון לראש הממשלה, נפתלי בנט, בוועידת האקלים בגלזגו.

את התחקיר הבינלאומי הוביל אמנסטי אינטרנשיונל בשיתוף ארגון פורבידן סטוריז, והיו שותפים לו יותר מ-80 עיתונאים מ-10 מדינות. NSO הכחישה את ממצאי התחקיר וטענה שהוא מלא בנתונים לא נכונים. כמו כן, בחברה חזרו על הטענה שלפיה התוכנה שלה משמשת למניעת פשע ופיגועי טרור.

נראה שבנבנישתי לא רצה לנהל את NSO תחת הסנקציות הצפויות של ממשל ביידן

בכותבו ללוי שהוא פורש "בשל הנסיבות שנוצרו", התכוון בנבנישתי להודעה של משרד המסחר של ארצות הברית מלפני שבוע שלפיה הוא הכניס שתי חברות סייבר ישראליות – NSO וקנדירו – לרשימת החברות שפועלות בניגוד לאינטרס האמריקני הלאומי. המשמעות היא שממשל ביידן עומד להטיל, ככל הנראה, סנקציות על שתי החברות האלה בדמות מגבלות על היכולת שלהן לעשות עסקים בארצות הברית.

בהודעה של משרד המסחר נכתב כי הצטברו אצלו ראיות שלפיהן שתי החברות מכרו תוכנות ריגול לממשלות זרות, שבאמצעותן הן ריגלו אחרי פעילי זכויות אדם, עיתונאים, פוליטיקאים, מתנגדי משטר ואנשי עסקים. על פי ההודעה, ההחלטה להכניס את שתי החברות לרשימה "מבוססת על ראיות שלפיהן הן פיתחו וסיפקו רוגלות לממשלות זרות, שהשתמשו בכלים האלה על מנת לטרגט באופן מכוון פקידי ממשל, עיתונאים, אנשי עסקים, אנשי אקדמיה ועובדי שגרירויות (של ארצות הברית – י"ה). הכלים האלה אפשרו לממשלות זרות לדכא אנשים במדינות אחרות. זהו נוהג של משטרים אוטוריטריים להשתיק התנגדות מצד עיתונאים ופעילים מחוץ לגבולות של המדינות הללו. פרקטיקות כאלה מאיימות על הכללים הבינלאומיים".

לא התקבלה תגובת NSO לעזיבתו של בנבנישתי.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים