שר הכלכלה פרץ: "קטר ההיי-טק – הבסיס להמרצה מחודשת של המשק"

"בסך הכל הממשלה הקצתה 560 מיליון שקלים לתעשייה עתירת הידע – 60 מיליון שקל בעבור המלחמה בקורונה, ו-500 המיליון הנוספים - יוזרמו ישירות לחברות, להמשך פיתוח", סיפר השר בכנס וירטואלי ליזמים ומשקיעים שערכה CityZone

שר הכלכלה, עמיר פרץ. צילום: יניב הלפרין

"בימים אלו של משבר כלכלי קשה, וצפי של ירידה גדולה בצמיחה, קטר ההיי-טק הוא הבסיס להמראה מחודשת של המשק הישראלי ומניעת קריסה חברתית כלכלית", כך אמר שר הכלכלה, עמיר פרץ, בכנס וירטואלי ליזמים ומשקיעים שנערך על ידי CityZone בקריית עתידים בהשתתפות נציגים של רשות החדשנות וגופי היי-טק שונים.

"העולם הטכנולוגי משתדרג בקפיצות ענק. ישראל היא מעצמה מובילה בתחום זה", אמר השר פרץ. "ההון האנושי, ההעזה והחוצפה הישראלית הביאו לתוצאות כבירות", הוסיף השר, "תפקידה של רשות החדשנות במשרד עליו אני אמון הוא להסיר חסמים ולתת לצערים להגשים את חלומם", ציין. "הרשות, והמשרד", אמר השר, "מסייעות לסטארט-אפים צעירים דרך חברות בינוניות וגדולות".

"אנחנו פועלים גם לחיזוק המגזר הערבי והבדואי, שהרי חלומות, תעוזה, חדשנות נמצאים בכולנו", הרחיב  פרץ, שאמר שכדי להתמודד עם ההשלכות הקשות של הקורונה, משרדו – באמצעות רשות החדשנות – היקצו סכום של 60 מיליון שקלים עבור תוכניות מו"פ כדי להדגים מערכות, מוצרים או פתרונות טכנולוגים שיכולים לסייע למאבק בקורונה.

האם הוא יסייע בהתגברות על משבר הקורונה? ההיי-טק הישראלי. אילוסטרציה: BigStock

האם הוא יסייע בהתגברות על משבר הקורונה? ההיי-טק הישראלי. אילוסטרציה: BigStock

פרץ פירט את מסלולי התמיכה של רשות החדשנות, ביניהם מסלול אחד של הסבה של פסי ייצור לטובת מוצרים שקשורים למאבק במגיפה, כמו מטושים או מסיכות, ו"מסלול שני לסיוע לחברות שכבר נמצאות בתהליך פיילוט, כמו למשל רובוטים עם בינה מלאכותית שיודעים לחטא מקומות ציבוריים", סיפר פרץ. המסלול השלישי נועד לדבריפרץ ליזמים שאין להם מוצר, אבל שמוכיחים כי הם מסוגלים לפתח ולשווק את המוצר תוך שנה.

"אם תשכיל הממשלה לנצל את ההשקעות של עשרות מיליארדים בפרויקטים של תשתיות בשנים הקרובות, צפוי המשק הישראלי ליהנות מתוספת של כ-75 מיליארדי שקלים בארבעת השנים הקרובות, ללא כל הוצאה תקציבית", אמר פרץ.

"בסך הכל הממשלה הקצתה 560 מיליון שקלים לתעשייה עתירת הידע – 60 מיליון שקל בעבור המלחמה בקורונה, ו-500 המיליון הנוספים – יוזרמו ישירות לחברות, להמשך פיתוח. השר ציין כי "אחד האתגרים שעומדים בפני המשרד הוא מתן מענה מהיר לחברות שזקוקות למזומנים, על מנת לצלוח את התקופה". לדבריו, החברות יקבלו במסלול המהיר עד 50% מבקשתם לסיוע, כשאת ה-50% הנוספים הן ישיגו במימון עצמי. פרץ התחייב לתשובות בלו"ז קצר ואמר "התשובות יינתנו תוך עד ארבעה שבועות".

המוסדיים יוכלו להשקיע בהיי-טק

בחלק האחרון של נאומו התעכב השר על התכניות של המדינה לעודד גופים מוסדיים, ביניהם קרנות הפנסיה, להשקיע בהיי-טק, בתקציב של שני מיליארד שקלים. פרץ הגדיר זאת כמהפכה של ממש, שלא הייתה עד כה מאחר שהמוסדיים לא השקיעו בהיי-טק, וכעת – בגלל הקורונה – יש להם תמיכה ממשלתית שתאפשר להם להזרים כספים לחברות ההיי-טק בהיקפים כמעט בלתי מוגבלים.

גוף השקעה מוסדי אשר יאושר במסגרת המסלול, יהיה זכאי להגנת השקעה במקרה של ירידת ערך התיק. המוסדי, יקבל הגנת השקעה של 40% על סך ההשקעה הנומינלית בתיק השקעות בחברות היי-טק ישראליות", אמר פרץ, והסביר שהכוונה למקרים שבהם הקרנות ישקיעו במיזם שלא יצליח, אז תהיה המדינה ערבה לחלק מהסכום שהשקיעו.

"יש בקרבנו את המשאב האנושי – הדור הצעיר והוותיק – שיכול לעמוד במשימה זו", אמר פרץ לסיום. "אל תחששו להעז. אל תחששו לנסות דברים חדשים. אל תחששו גם להיכשל. בסוף, כל ההמצאות הגדולות מתחילות בדמיון שאינו הקונצנזוס".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים