החקירות, המחאות והעדר הפרטיות – זה מה שעושה את מארק צוקרברג לאיש העשור

מספר המשתמשים האסטרונומי, האביב הערבי ו-MeToo# ואובדן הפרטיות, שבמרכזו פרשת קיימברידג' אנליטיקה והחקירות בקונגרס - כל אלה עושים את צוקרברג לבכיר ההיי-טק המשפיע ביותר על חיינו בעשור האחרון

לידיעת הקורא מארק צוקרברג.

לא קל לבחור את איש העשור, זאת לא משימה של מה בכך. בפרט כשמדובר בתחום ספציפי כמו טכנולוגיה – שאמנם נוגע כמעט לכל תחום אחר, אבל מצמצם את המועמדים. מערכת אנשים ומחשבים בחרה במארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק. עם זאת, צוקרברג הוא ממש לא היחיד שיש לו בשנים האחרונות השפעה רבה על עולם הטכנולוגיה, ועל החיים של כולנו, ולכן, אתם יכולים לקרוא כאן על 10 אנשים נוספים שבלטו, בין אם לחיוב או לשלילה, בעשור ההולך ומסתיים.

בבואי לבחור את המועמד, לקחתי בחשבון את הפן הטכנולוגי, כדי שהנבחר יהיה אדם שבמהלך העשור פרץ דרך מבחינה טכנולוגית, או מבחינת השימושים בה, או שיכלל פריצות דרך שהושגו בעשורים קודמים. אבל בעיקר לקחתי בחשבון את האימפקט שלו ושל מעשיו על הציבור, ואת ההד שהם עוררו. לכן, בחרנו בצוקרברג.

נכון, מי מכם שיחשוב שמדובר בבחירה צפויה לא יטעה, אבל היא גם מחויבת המציאות. צוקרברג והתוצאות של מעשיו השפיעו בעשור האחרון על הציבור יותר מכל בכיר אחר מעולם ההיי-טק.

תועלת לחברה – אבל גם פגיעה בה

ל-"מטבע" שהוא ההשפעה של צוקרברג על האנושות בעשור הנוכחי יש שני צדדים: מצד אחד, הוא זה שמנהל שלוש פלטפורמות שימושיות מאוד – ווטסאפ, אינסטגרם ופייסבוק עצמה, כאלה שרבים מאתנו נהנים להיות ולהשתמש בהן. הפלטפורמה שלו גם היוותה כר לשורה של מחאות שצמחו בעשור האחרון, בהן תחילת האביב הערבי וקמפיין MeToo# המבורך. השחקנית אליסה מילאנו אמנם הציתה את הקמפיין בציוץ בטוויטר, אבל הרבה נשים (וגברים) השתמשו בפייסבוק כדי לספר על התקיפות וההטרדות המיניות שעברו, לגמרי בגלוי, בלי שהם מסתתרים.

האביב הערבי. צמ ברשתות החברתיות, ובעיקר בפייסבוק. צילום: BigStock

האביב הערבי. צץ ברשתות החברתיות, ובעיקר בפייסבוק. צילום: BigStock

מהצד השני, היו בעשור האחרון כל כך הרבה דברים בעייתיים, שלא לומר שליליים, שבאו לידי ביטוי בהתנהלותם של פייסבוק והמייסד ומנכ"ל שלה. במרכזם נמצאת החדירה לפרטיות שלנו, ובמסגרת זו פרשת קיימברידג' אנליטיקה, שפייסבוק אפשרה לה לבלוש אחרי פנים מסוימים במחשבות ובהתנהגויות של עשרות מיליוני אמריקנים, כדי שיכריעו את הכף בבחירות הצמודות לנשיאות ארצות הברית שהיו ב-2016 – לטובת דונלד טראמפ.

לא לחינם, צוקרברג נצלב בחודשים האחרונים על יד שני בתי הקונגרס בוושינגטון. בגבעת הקפיטול סבורים, ובצדק, שההשלכות של מה שפייסבוק מאפשרת למפרסמים בה והכר הפורה שהיא נותנת לחברות מסחריות, ואולי גם לממשלות, כדי שתוכלנה לראות אותנו כמו ספר פתוח, הן חמורות, ומי יודע מה יהיה בהמשך ולאילו שימושים ניתן יהיה לקחת את הפלטפורמה בעתיד.

חקירות ופרשיות – אבל גם רווח והכנסות

מנגד, צוקרברג הביא את פייסבוק, הצוות שלה והמשקיעים בה להצלחות פנומנליות. הרווחיות וההכנסות של החברה נוסקים מרבעון לרבעון ומספר המשתמשים בה גדל מפחות מחצי מיליארד ברבעון השני של 2010 לכמעט 2.5 מיליארד ברבעון השני של 2019. מדובר בעלייה של פי חמישה. מספר המשתמשים באינסטגרם גדל ביותר מפי עשרה – מ-90 מיליון ברבעון השני של 2013 (כשנה אחרי שפייסבוק קנתה אותה בסכום שכיום נראה די מצחיק – מיליארד דולר) לכמיליארד ברבעון השני השנה. ועוד נתון: כחצי מיליארד איש (נכון לרבעון הראשון של השנה) משתמשים לפחות פעם אחת ביום בווטסאפ, שפייסבוק רכשה אותה בפברואר 2014 – כאן כבר במחיר יקר הרבה יותר, שבסופו של דבר הסתכם ל-22 מיליארד דולר – לעומת 175 מיליון רק שנתיים לפני כן.

פייסבוק היא תאגיד עצום, בעל השפעה רבה, ובעצם רבה מאוד, על החיים של כולנו. רבים מאתנו לא יוצאים מהמיטה ולא עוצמים את העיניים לפני שהם בודקים את הפיד שלהם בפייסבוק ובאינסטגרם, ומקדישים שעות לא מעטות ביום להתכתבויות בווטסאפ. הרשתות החברתיות ממכרות מאוד, מעין סם וירטואלי, ולפייסבוק יש את האחריות העיקרית לכך. ראו את ההיסטריה שאוחזת ברבים מהמשתמשים בכל פעם שיש תקלה באחד המותגים של חברת הענק ממאנלו פארק.

עניין לצד אובדן פרטיות

למה אנחנו חושבים שפייסבוק, ורשתות חברתיות בכלל, זה טוב? הן מספקות לנו עניין, ממלאות את שעות הפנאי שלנו ומציגות בפנינו תכנים שאנחנו אוהבים. אבל מדובר ב-"כלוב של זהב". בתמורה לכך אנחנו מאבדים את הפרטיות שלנו, נחשפים לעוד ועוד פרסומות ונתונים ליותר ויותר מניפולציות שעושים עלינו צוקרברג ואלה שהוא מוכר להם את המידע שלנו.

פרטיות? מטבע עובר לסוחר. צילום אילוסטרציה: BigStock

פרטיות? מטבע עובר לסוחר. צילום אילוסטרציה: BigStock

אלמנט בעייתי נוסף בהתנהלותה של פייסבוק היא העובדה שהיא חושפת לנו רק את מה שהאלגוריתם שלה חושב שאנחנו אוהבים ואת הדעות שלנו, או הקרובות לשלנו. ומאחר שהאלגוריתם של פייסבוק מדויק למדי, זה כנראה, פחות או יותר, מה שאנחנו באמת אוהבים וחושבים. כאן חלקכם ודאי יאמר: מה הבעיה? כשאני נכנס.ת לפייסבוק, אני רוצה לראות את מה שאני אוהב, עדכונים של חברים שלי ומידע על דברים שקרובים לליבי. הכל נכון, אלא שמאחר שפייסבוק היא כיום אמצעי בולט לצריכת חדשות ובכלל, מה שנעשה בספרה הציבורית, המחיר של זה הוא שהמשתמש הממוצע כמעט שלא נחשף לדעות שונות משלו, וכך מקבל תמונת מצב מעוותת ומגמתית.

בעייתיות נוספת היא שהפלטפורמה שצוקרברג יצר מאפשרת ליבוי שנאה – נגד אפרו-אמריקנים, ערבים, יהודים, להט"בים, שמאלנים, טבעונים ומי לא – ופרסום מסרים טרוריסטיים, כולל של מחבלים לפני שהם יוצאים לבצע את זממם. פייסבוק אמנם עושה צעדים כדי להסיר את אותם פוסטים וכדי למנוע אותם, אבל זה מעט מדי, וברוב המקרים גם מאוחר מדי. היא אמנם מסייעת לרשויות החוק, כולל לממשלת ישראל, אבל לעתים לא באופן מלא. כך, היא סירבה לדרישת ה-FBI לחשוף מסרים מידיים של גורמים שמהווים סכנה לביטחון, בשם ההצפנה שלהם.

זוכרים את הסטורי של אווה, שלימד בצורה מוחשית את זיכרון השואה?

זוכרים את הסטורי של אווה, שלימד בצורה מוחשית את זיכרון השואה?

עוד הערה לסיום

את חלק מההצלחה שלהם "חייבים" צוקרברג ופייסבוק שלו לחברות אחרות, שמהן הם "שאלו" רעיונות לפיתוחים שכבר היו מצליחים, והצליחו עוד יותר אצלם. דוגמה טובה לכך היא הסטוריז, שהומצאו על ידי סנאפצ'ט ואחר כך הגיעו גם לאינסטגרם (ולפייסבוק עצמה, אם כי שם הם מצליחים פחות).

בסיכומו של דבר, אין ספק שהמיליארדר, שלפני כמה שנים דובר שירוץ לנשיאות ארצות הברית – רעיון שעושה רושם שנגנז בינתיים – ישפיע על חיינו עוד שנים רבות. לחיוב ולשלילה. בעצם, אולי בעיקר לשלילה. ייתכן אף שהוא יהיה מועמד מתאים לתואר איש העשור הבא.

ביום א' אפרסם כתבה נוספת, על עוד 10 בכירי היי-טק עולמיים שעשו את העשור.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים