חמש התופעות המעניינות של העשור ברשתות החברתיות

פייסבוק, אינסטגרם ודומותיהן צברו תאוצה בעשור האחרון והפכו לגורמים שמנהלים את החיים של רבים מאתנו ● רון קסלר סוקר את חמשת הדברים שעשו את העשור בעולם הסושיאל מדיה - לטוב ולרע

25/12/2019 13:06

העשור שמסתיים בעוד כמה ימים היה העשור של הרשתות החברתיות. בעצם, עוד עשור שלהן. אם בסוף שנות ה-90' ובתחילת שנות ה-2000 ראינו את ניצני הסושיאל מדיה ואת עלייתה, ב-10 השנים האחרונות הרשתות החברתיות המשיכו להתבסס ולזנק. טוויטר אמנם קצת דשדשה, אבל הפכה פופולרית בקרב עיתונאים ופוליטיקאים, ובמיוחד "אלמוני" בשם דונלד טראמפ – וכתוצאה מכך הגיעה כמעט לכל בית, ואילו פייסבוק ואינסטגרם נסקו, עם מספרי משתמשים אסטרונומיים. רבע מהעולם משתמש ברשת החברתית של מארק צוקרברג ולהזכירנו, למאות מיליונים אין גישה לאינטרנט, או למים נקיים.

העשור האחרון הביא עמו כמה תופעות מעניינות, שלא היו בזה שלפניו, או היו בחיתוליהן, והפכו בולטות ופופולריות. אסקור כאן את חמש הבולטות שבהן:

סלפי

זה נראה כאילו היא הייתה אתנו תמיד, אבל רק ב-2010, כשהעשור היה צעיר, הגיחה לעולם רשת התמונות אינסטגרם. בהתחלה היא התקבלה בצורה ספקנית – מי זה המוזר שהשיק מוצר שמבוסס רק על תמונות? אלא שעד מהרה היא תפסה את הגולשים ברשתה, עד כדי כך שפייסבוק שמה עליה עין – ורכשה אותה.

הסלפי - אחת מתופעות העשור ברשתות החברתיות. צילום אילוסטרציה: Biglike, BigStock

הסלפי – אחת מתופעות העשור ברשתות החברתיות. צילום אילוסטרציה: Biglike, BigStock

אינסטגרם, שהוקמה על ידי קווין סיסטרום ומייק קריגר, הפכה את העשור לזה שבו המשפט "תמונה אחת שווה אלף מילים" תורגם למציאות. אחת התוצאות של השקתה היא הצטרפות המילה "סלפי" לחיינו בצורה משמעותית, עד להכתרתה כמילת השנה ב-2012.

האם הסלפי עשה טוב לאנושות? ויכוחים רבים ניטשים בסוגיה – האם הוא הפך את חיינו למבוססי התעניינות עצמית ומבוקרים מדי? האם דווקא גרם לנו להתחבר יותר למראה שלנו ולתעד את עצמנו באופן בריא, או שמא גרמה להתמכרות ולערעור הביטחון העצמי? את התשובות לא בטוח שנדע גם בעשור הקרוב.

סנאפצ'ט

בספטמבר 2011 נחתה סנאפצ'ט לחיינו. הכוונות היו טובות. הרשת שיועדה לצעירים התגאתה בחוויית משתמש שהייתה מוזרה מאוד, ומה שהיה ברור לגילאים הצעירים היה בלתי פתיר למבוגרים. זה נראה כמו משהו עתיק, אבל בתחילת העשור הסתובבו אנשים בני 30 עם סימן השאלה: מה עושים עם הדבר הזה? הפתרון היה נעוץ בעובדה שבשעתו, המסך הראשון היה פריים המצלמה הקדמי של הטלפון – דבר שהיה מקובל עבור דור הסלפי אבל מלחיץ מאוד את הדור המבוגר יותר.

סנאפצ'ט לא רצתה להירכש על ידי פייסבוק - וזו הביסה אותה עם אינסטגרם. צילום: BigStock

סנאפצ'ט לא רצתה להירכש על ידי פייסבוק – וזו הביסה אותה עם אינסטגרם. צילום: BigStock

גולת הכותרת של האפליקציה הייתה השמירה של ה-"סנאפס" רק ל-24 שעות ואז מחיקתם המידית. אבל הבטחות לחוד ואפליקציה לחוד – תלונה נגד סנאפצ'ט הובילה את ועדת הסחר הפדרלית של ארצות הברית להודיע שהיא לא מסרה למשתמשים מידע נכון בכך שגרמה להם להאמין שהתמונה נמחקת לאחר כמה שניות.

רגע העשור היה זה שבו החליטו מקימי סנאפצ'ט, לא להירכש על ידי פייסבוק, וכך הם הקימו עליהם מלחמת חורמה מצדו של מייסדה, מארק צוקרברג, שהחליט להקים סנאפצ'ט משלו ופיתח יישומים דומים לאלה שלה. הכוונה היא לרכישת אינסטגרם ולפיתוח הסטוריז, שכבשו את הרשתות החברתיות בסערה.

גם פזילות הצידה של סנאפצ'ט בדמות פיתוח משקפיים חכמים לא עזרו למותג והוא בירידה. האם הרשת החברתית הזו תישאר אתנו בכל העשור הבא? רק לזמן פתרונים.

קמפיינים חברתיים

אי אפשר לסכם את העשור הזה, בכלל ו-ודאי שברשתות החברתיות, מבלי לדבר על MeToo#. מדובר בקמפיין חברתי שהשחקנית אליסה מילאנו הציתה ב-2017 ושבמסגרתו אנשים פרטיים (ובעיקר נשים) שהחליטו לספר על ההטרדות והתקיפות המיניות שעברו והעלו פוסטים, גרפו לייקים אבל גם השפיעו על הסדר הציבורי.

התופעה המבורכת של העשור. MeToo#. צילום: BigStock

התופעה המבורכת של העשור. MeToo#. צילום: BigStock

מילאנו החלה את הקמפיין בעקבות תחילתה של פרשת הארווי ויינסטין, שהואשם על ידי כ-100 נשים בתקיפות מיניות במשך שני עשורים. ובוויראליות כמו בוויראליות, האש פשטה והפכה לתופעה החברתית החשובה ביותר בחמישית המאה שעברנו.

אבל לא רק MeToo# – גם תרומות לילדים, הוקאת תופעת ההתעללות בילדים מיוחדים ואפילו קמפיין מקומי אצלנו בשם באדי פרייד, שבא לנרמל את תפיסות הגוף השונות בקרב חברי הקהילה הגאה בישראל, ולהוכיח שכל אחד הוא יפה, בין אם הוא שמן, רזה, ונראה כך או אחרת.

על המקום שבו נפגשים החברתי והמסחרי אפשר להתווכח – חברות רבות ליהקו לפרסומות שלהן כוכבים של קמפיינים ויראליים ובמידה לא מעטה טשטשו את הגבולות. יחד עם זאת, מדובר בתופעה חברתית ורשתית חשובה, שמטרתה לנקות את אורוות הדעות הקדומות ולקבל יותר את השונה והמיוחד שבינינו.

אובדן הפרטיות

מי היה מאמין שפעם הייתם פוגשים מישהו ברחוב והוא היה שואל אתכם מה חדש, ולא מגיב לדברים שעדכנתם ברשתות החברתיות. אין ספק שבסופו של העשור, הפרטיות היא לא מה שהייתה פעם. יותר נכון, היא כמעט שלא קיימת.

עידן האי פרטיות. אילוסטרציה: BigStock

עידן האי פרטיות. אילוסטרציה: BigStock

הרשתות החברתיות גוזלות מאתנו שני סוגי פרטיות: האחד הוא הפרטים שאנחנו מוסרים בתהליך בניית האישיות הרשתית שלנו – תחביבים, דעות, תמונות וכדומה. אבל זה לא הצד המטריד. הצד המטריד הוא האזור האפור של חוסר הידיעה מה בדיוק ידוע עלינו ומה נמחק. כשמסכמים את העשור הזה, אי אפשר שלא להתייחס לפרשות חוזרות ונשנות של דליפות של פרטי משתמשים מפייסבוק, סנאפצ'ט וגוגל. פרשת דליפת הנתונים של 50 מיליון משתמשי פייסבוק שהועברו למטה טראמפ, וידועה כפרשת קיימברידג' אנליטיקה, מטילה צל כבד על היכולות של ענקיות הרשתות החברתיות לשמור עלינו ולהגן על המידע אודותינו. רק לפני ימים אחדים נחשפה דליפה של פרטי 267 מיליון משתמשי פייסבוק – כעשירית מכלל המשתמשים בה. בהקשר זה ראוי לציין גם את פרשת אקוויפקס, שבמסגרתה דלפו פרטים על כמחצית מאזרחי ארצות הברית.

אין ספק שנעשים מאמצים רבים יותר להגן על המידע הנצבר ברשת ועל המודעות לפרטים שנמסרים, אבל מה שנעשה אינו מספיק ואינו מספק.

פייק ניוז

לא רק אנחנו שינינו את דמותנו בעשור האחרון, אלא גם מושגים כמו אמת השתנו עד בלי הכר. צמיחתן של הרשתות החברתיות הגדילה עד מאוד את היכולת לייצר מידע כוזב ולהציג אותו כאמת לאמיתה.

מחכים שהניוז כבר לא יהיו פייק. אילוסטרציה: BigStock

מחכים שהניוז כבר לא יהיו פייק. אילוסטרציה: BigStock

אותה פרשת קיימברידג' אנליטיקה שהוזכרה קודם הייתה נקודת מפנה בכל הקשור להתרחבות התופעה, הגדרתה והתחלת הניסיון להילחם בה, אך יחד עם זאת, עושה רושם שהפייק ניוז בהחלט כאן כדי להישאר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים