תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » כך בוצעה הטרנספורמציה הדיגיטלית בייצור של אינטל בישראל
שי מונזון, מנהל קשרי תעשייה באינטל. צילום: ניב קנטור

כך בוצעה הטרנספורמציה הדיגיטלית בייצור של אינטל בישראל

איך ביצעה המעסיקה הרב עולמית הגדולה בישראל את המעבר לדיגיטל? שי מונזון, מנהל קשרי תעשייה באינטל, מספר

מאת 7 באוקטובר 2019, 13:37 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

אינטל היא החברה הרב לאומית הגדולה בישראל, לפחות מבחינת מספר עובדים, ומפעלי הייצור שלה הם בין הגדולים במדינה – ודאי אלה שבקריית גת. לכן, היה מסקרן לשמוע את שי מונזון, מנהל קשרי תעשייה בחברה, מספר על הטרנספורמציה הדיגיטלית שעברו מפעלי הייצור המקומיים שלה בשנים האחרונות.

מונזון דיבר בכנס תעשייה 4.0 של אנשים ומחשבים והתאחדות התעשיינים, שנערך באחרונה באולם לאגו בראשון לציון, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ואילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.

"אינטל השתמשה בשנות ה-80' בניירות על מנת לתעד את הייצור, בשנות ה-90' הוכנסה הרובוטיקה ובימינו היא כבר מכסה את כלל המפעל. יש כיום מערכות הרצה אוטומטיות ושילוב של מערכות בקרת תהליך, שמקדמות את הייצור תוך כדי תנועה. המערכת מנהלת את עצמה", ציין מונזון.

"אחד הדגשים הראשונים הוא על המערכת לניהול רצפת הייצור (MES)", אמר. "הטרנספורמציה הדיגיטלית מאפשרת לנו לדעת ביתר קלות האם המכונה פועלת או לא, ואולי רק חלק ממנה פועל – ומאיזו סיבה זה קורה. אלא שזה לא היה מספיק עבורנו ונצרכנו לסטנדרטים, שמאפשרים להשוות בין המפעלים והמכונות, ולהוציא את המקסימום מהציוד. באינטל יש מערכות של עשרות מיליונים וכל צעד משמעותי. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לנצל מכונה פחות מהמקסימום האפשרי. השקענו הרבה עבודה עם התעשייה על מנת ליצור את הסטנדרטים הללו. כך, יש פרוטוקול שמאפשר לעשות טלמטריה אינסופית למכונה, לקבל פקודות עבודה, לבצע אותה ולחבר את הכלי למערכות המרכזיות. הסטנדרטים מאפשרים לבנות עליהם את השלב הבא".

הוא אמר כי לאחר שביצעו זאת, הם עברו להפעלה אוטומטית של המכונות ומקומות האחסנה. מדובר במכונות עם פסי ייצור באורך כולל של עשרות קילומטרים. מונזון קרא למהלך "עושים אופטימיזציה לאופרציה".

מהתנגדויות למכונה – ל-"ריב" עליה

"לתוך המערכת נבנית כל חוכמת הייצור, ב-לבל השמיני. התחלנו ליישם את זה לפני כמה שנים ונתקלנו בהתנגדות פנים ארגונית, בטענה שמחשב לא יוכל להחליף את כל החוכמה שצברו במשך שנים. כיום הם רבים על החוכמה באמצעות מחשב", ציין.

עוד הוא אמר כי "יש הרבה התניות שלא ידעו עליהן כשבנו את הכלי, אבל מאחר שהתשתית קיימת, אפשר לשים את ההתניות האלה עליה".

"השלב הבא הוא להוציא את טכנאי ההרצה מהחדר הנקי ושהכל יהיה נשלט מרחוק. אם פעם טכנאי ניהל שתיים-שלוש מכונות, כיום הוא יכול לנהל 20 מכונות. כמו כן, יש יתרון של יעילות – מנהל המשמרת יכול לראות מה קורה", ציין מונזון. "ההוצאה מהחדר הנקי היא בעלת השלכות קריטיות, לרבות על הגורם האנושי. כיום, 80% עסוקים בלתקן את מה שדרוש במכונות, בעוד שפעם, 80% היו עסוקים בלהריץ אותן. לכן, הכישורים שלהם צריכים להשתנות".

"המסע הדיגיטלי שלנו לא נגמר. הבעיות שלנו הופכות יותר ויותר מסובכות ובכל פרויקט שאנחנו נכנסים אליו אנחנו מגלים 'יהלומים'. ברגע שאנחנו מכניסים מערכת אחת צריך להוסיף מערכת נוספת, עוד יכולות. העתיד נמצא בדטה ולשם אנחנו שואפים", סיכם מונזון.

פלורה לוין, סמנכ"לית התפעול של VPG. צילום: ניב קנטור

פלורה לוין, סמנכ"לית המחשוב של VPG. צילום: ניב קנטור

דוברת נוספת בכנס הייתה פלורה לוין, סמנכ"לית המחשוב של VPG. היא הציגה את החברה, שהתפצלה ב-2010 מ-וישיי ופועלת בעולם המיקרו-אלקטרוניקה. VPG מוכרת מדי שנה ב-300 מיליון דולר ומעסיקה 2,600 עובדים ב-12 מדינות, שבשמונה מהן היא מייצרת. "בלב המוצרים שלנו עומדים נגדים וחיישנים, ומעל זה מפותחים מוצרים מיקרו-אלקטרוניים בתעשיות ומפעלים שונים, למשל תעשיית הפלדה", אמרה.

"בעבר, תהליכי הייצור שלנו דרשו הרבה מאוד עובדים, כשכל אחד מהם ביצע את כל התהליך. האיכות הסופית של המוצר נבעה במידה רבה מהאיכות של העובד, מעייפות החומר שלו ומכישוריו. זה הביא לצוואר בקבוק בתהליכי הייצור והבנו שצריכים לשנות את זה", ציינה.

גל קול, מנהל פרויקט המפעל הטכנולוגי באלוויישן. צילום: ניב קנטור

גל קול, מנהל פרויקט המפעל הטכנולוגי באלוויישן. צילום: ניב קנטור

גל קול, מנהל פרויקט המפעל הטכנולוגי (Tech Factory) באלוויישן, דיבר על האתגר המרכזי, לדבריו, של הכלכלה הישראלית: צמצום הפער בין ההיי-טק ללואו-טק. "מחקרים מראים שאחת הדרכים לשיפור הכלכלה הישראלית, וספציפית לשיפור הפריון, הוא בניתוח המידע. הם גילו שניתוח המידע הביא לעלייה של בין 5% ל-10% בפריון במפעלים", אמר.

קול ציין כי כדי לעשות זאת, יש לבצע תהליך שכולל חמישה מרכיבים – במנהיגות של הארגון, בתרבות שלו, בדרך קבלת ההחלטות, בטכנולוגיה שבה הוא משתמש או שאותה הוא מפתח, ובטאלנטים המועסקים בו. "תעשייה מסורתית שלא תאמץ את ניתוח הנתונים תצטרך להיות בהישרדות כל הזמן", הוסיף.

"תהליך השינוי קורה, אבל לאט", אמר. "הוא מביא לשיפור רווחיות, צמצום הוצאות, שיפור תהליכים, הגדלת הכנסות ובניית אסטרטגיה שיווקית". קול ציין כי אלוויישן מציעה קורסים שמאפשרים לארגונים ולמפעלים למטב את התהליך הזה, בתחומי ניתוח הנתונים, השיווק הדיגיטלי ומשאבי האנוש.

כך בוצעה הטרנספורמציה הדיגיטלית בייצור של אינטל בישראל Reviewed by on . אינטל היא החברה הרב לאומית הגדולה בישראל, לפחות מבחינת מספר עובדים, ומפעלי הייצור שלה הם בין הגדולים במדינה - ודאי אלה שבקריית גת. לכן, היה מסקרן לשמוע את שי מו אינטל היא החברה הרב לאומית הגדולה בישראל, לפחות מבחינת מספר עובדים, ומפעלי הייצור שלה הם בין הגדולים במדינה - ודאי אלה שבקריית גת. לכן, היה מסקרן לשמוע את שי מו Rating: 0

הגיבו