פרופ' יוסי מטיאס, מנכ"ל המו"פ של גוגל ישראל: "כל ענני המיחשוב יתכנסו בסוף לענן אחד גדול"

"למרות זאת, יש עדיין הרבה עבודה לעשות בהיבטי אבטחת מידע בענן, כמו גם בטיפול בנושא הפרטיות", קבע פרופ' מטיאס במפגש פורום CTO של אנשים ומחשבים ● הדגש בעננים השונים, הסביר פרופ' מטיאס, צריך להיות על תאימות ואינטראופרביליות - על מנת שתוכל להתבצע אינטגרציה בין היישומים והמידע השונים

"בסופו של התהליך שבו עולם ה-IT מצוי בו כיום, כל ענני המיחשוב יתכנסו לכלל ענן מיחשוב אחד גדול", קבע פרופ' יוסי מטיאס, מנכ"ל המו"פ של גוגל (Google) ישראל. מטיאס חתם מפגש של פורום CTO של אנשים ומחשבים, שחבריו התארחו היום (ה') במרכז הפיתוח של ענקית החיפוש בתל אביב. לדברי פרופ' מטיאס, אחת המגמות שמובחנת על ידו ככזו התופסת תאוצה, היא מגמת ה-"הצטרכנות" – משמע, יותר ויותר מוצרים ויישומים בעולם הטכנולוגיה הופכים להיות בבחינת מוצרי צריכה. כך, אמר, "יישומים שפעם היו רק אצל ארגונים גדולים, וכיום מצויים גם בארגונים קטנים או בקרב משתמשים פרטיים, דוגמת ממשקי API".

לשאלת אחת ממשתתפות הפורום לגבי היבטי אבטחת מידע בענן, אמר פרופ' מטיאס, כי בעבר הייתה בקרב המנמ"רים רתיעה מהעברת המידע הארגוני לענן, וכולם רצו שהמידע יהיה בתוך הארגון שלהם. מצב זה השתנה כיום, לדבריו, בשל כמה סיבות. האחת, היא שנוספו הרבה רכיבי אבטחת מידע לענן. השניה, היא שהופנמה התפיסה שביתרונות הטמונים בשליטה המרכזית במידע.

למרות זאת, אמר פרופ' מטיאס, "עדיין יש הרבה עבודה לעשות בהיבטי אבטחת מידע בענן, כמו גם בטיפול בנושא הפרטיות". הוא ציין כי גוגל, כלקוחה, היא הראשונה להשתמש במוצריה, וכי הנושא של אבטחת המידע בענן מטופל באופן נרחב על ידיהם. כך, ציין בין השאר את תפיסת "Secure Data Connection", המאפשרת לארגונים להשתמש ביישומים מבוססי ענן, אולם המידע נשאר בידי הארגון.

הוא הביא לדוגמה את אחד היישומים הראשונים מבוססי ענן, זה של Salesforce.com, שבשל היותו יישום מעולם ה-CRM, מחזיק את המידע הרגיש ביותר של הארגונים הנעזרים בשירותיו, אודות הלקוחות, "וכיום כבר ארגונים גדולים משתמשים בו, משמע סומכים עליו".

לתפיסת פרופ' מטיאס, "הענן הוא מעין חזרה לאחור, היינו כבר שם פעם, בעידן המיינפריים. עברנו למודל אחר וכעת אנו חוזרים למודל זה, בתצורת ענן, כאשר הוא משופר מבחינה טכנולוגית ומספק גמישות ויכולת גישה אליו מכל מקום. זהו עולם דינמי, וכל שנה חלים בו שינויים נרחבים ועצומים, אולם בסופו של התהליך שבו אנו מצויים כיום, כל ענני המיחשוב יתכנסו לכלל ענן מיחשוב אחד גדול".

פרופ' מטיאס סירב להתייחס באופן ישיר לפלטפורמת הענן של מיקרוסופט (Microsoft), אולם אמר, כי "כל העולם הולך לענן, וכולם מגיעים ויגיעו אליו מכיוונים שונים". הדגש בעננים השונים, הסביר פרופ' מטיאס, צריך להיות על תאימות ובין-מערכתיות (אינטראופרביליות), על מנת שתוכל להתבצע אינטגרציה בין היישומים והמידע השונים, "והענן הוא זה שמאפשר זאת".

גוגל אף היא הולכת לכיוון זה של "הצטרכנות" של רכיבי הטכנולוגיה, הסביר מנהל המו"פ של גוגל בישראל, ועוסקת ברכישת ידע, על מנת לבנות את שכבת הידע הבאה. זאת, במטרה לעשות את השימוש ברשת ובמה שמצוי בה – "לזמין יותר, פשוט יותר וחווייתי יותר".

כך, אמר פרופ' מטיאס, השינויים הטכנולוגיים קורים במהירות, ו-"מה שחשבנו שהוא בגדר מהפכני לפני חמש שנים, הפך היום לתקן או לרכיב מובן מאליו". הוא הביא לדוגמה את יישומי OpenSocial: זהו מפרט פתוח שמגדיר ממשקי API עבור אתרי אינטרנט חברתיים רבים. "מפתחים ששולטים במפרט הבודד, יכולים לכתוב יישומים חברתיים שפועלים באתרים אלה ורבים נוספים. המדובר בשירות שיוצר סטנדרט ושפה אחידה אחת למתכנתים ולאתרים המעוניינים לפתוח ולהעשיר את הפלטפורמה שלהם ביישומים של מפתחים צד ג'. OpenSocial הוא כבר רכיב מובן מאליו, הוא לא Cool Application. מה שהיה מהפכני אתמול הוא כיום חלק מהארסנל", אמר.

פרופ' מטיאס סיכם בציינו, כי המטרה של גוגל היא לא לפתח הכל בעצמה, אלא לעודד את התעשייה סביבה – האקו-סיסטם של חברות ומפתחים, תוך שימוש בטכנולוגיות פתוחות המשרתות את כולם: "חשוב לנו לקדם את הענן, את ה-API, ואת הטכנולוגיות הפתוחות. ככל שהרשת תהיה טובה, מהירה ופתוחה יותר – כך כולם ייהנו מכך בסופו של דבר ותיווצרנה הזדמנויות נוספות לכולם". הוא סיים באומרו, כי "גוגל היא שחקן רציני באספקת ענן לארגוני אנטרפרייז, ענן הכולל אבטחת מידע, תאימות ואינטגרציה".

את המפגש הנחה אריאל קרושנסקי, מפתח במרכז המו"פ של גוגל ישראל. ברק אורי, מהנדס פיתוח בגוגל ישראל, הציג את מנוע Google App Engine. לדבריו, "המנוע מאפשר לפתח ולהפעיל יישומים בתשתיות האינטרנט בנות-ההרחבה שבהן מפעילה גוגל את היישומים שלה עצמה". כך, הסביר, יכולים מפתחי יישומים להסיר מעצמם את כל הטרדות הקשורות במספר המשתמשים, מספר המחשבים הנחוצים והתמודדות עם עומסי תעבורה. הוא הציג את המאפיינים הבסיסיים של המנוע והסביר את הקוד של יישום פשוט.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים