ההיי-טק כבר לא מספק רשת ביטחון: העובדים מחפשים אותה במקום אחר

במשך שנים היה ענף ההייטק מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית. הוא יצר משרות איכותיות, משך אליו את מיטב הכישרונות והשפיע הרבה מעבר לגבולות הענף עצמו. כשההיי-טק צמח, נהנו מכך גם ענפים אחרים: יותר צריכה, יותר שירותים, יותר ביקושים ויותר פעילות עסקית.

אבל כשהקטר מאט, גם הקרונות שמאחוריו מרגישים זאת.

"השיח הציבורי מתמקד פעמים רבות בג'וניורים, המתקשים למצוא את המשרה הראשונה שלהם. אולם מה שאנחנו רואים בשטח הוא תופעה רחבה הרבה יותר. גם עובדים מנוסים, שבעבר נחשבו למבוקשים מאוד, מוצאים את עצמם בתקופת מעבר ארוכה יותר בין תפקידים"

בשבוע שעבר פורסמו נתונים, שלפיהם מספר דורשי העבודה בענף ההיי-טק הגיע לכ־16 אלף – כמעט פי שלושה לעומת התקופה שלפני 2023. במקביל, חברות מגייסות פחות, תהליכי הגיוס מתארכים, וגם עובדים מנוסים, שבעבר היו מוצאים עבודה בתוך שבועות ספורים, נותרים כיום זמן רב יותר בין תפקידים.

לפי Xtras, פלטפורמה דיגיטלית ישראלית, המחברת בין עסקים לעובדים זמניים, לראשונה בחודש יוני, העובדים הצעירים כבר לא היו הקבוצה המרכזית בקרב העובדים הפעילים בפלטפורמה. מספר העובדים בני 26 ומעלה עלה על מספר העובדים הצעירים, כאשר הקבוצה הגדולה ביותר היא בני 30 ומעלה, המהווים כמעט 37% מכלל העובדים הפעילים.

אין זו רק סטטיסטיקה – אלא שינוי בהרכב שוק העבודה. אם בעבר רוב העובדים שפנו למשרות זמניות היו סטודנטים או צעירים שחיפשו עבודה גמישה לצד הלימודים, כיום מאיישת את המשרות הללו אוכלוסייה שונה לחלוטין.

נתון נוסף מחזק את המגמה: בחודשים האחרונים נרשמו למאגר של Xtras מאות עובדים שהגיעו מענף ההיי-טק. הם מגיעים כמעט מכל תחום – מפתחים, אנשי QA, אנשי שיווק, אנשי מכירות, מנהלי פרויקטים ובעלי מקצוע נוספים. חלקם בעלי ניסיון של שנים בודדות, ואחרים מגיעים עם קריירות ארוכות ומרשימות. רובם בני 35 עד 45.

תקופת מעבר בין תפקידים – מתארכת

השיח הציבורי מתמקד פעמים רבות בג'וניורים, המתקשים למצוא את המשרה הראשונה שלהם. אולם מה שאנחנו רואים בשטח הוא תופעה רחבה הרבה יותר. גם עובדים מנוסים, שבעבר נחשבו למבוקשים מאוד, מוצאים את עצמם בתקופת מעבר ארוכה יותר בין תפקידים.

רובם אינם מחפשים להחליף קריירה. הם מחפשים פתרון שיאפשר להם להמשיך להתפרנס מבלי לוותר על האפשרות למצוא את המשרה הבאה. לכן רבים מהם מחפשים דווקא עבודה חלקית וגמישה – עבודה שתאפשר להם לשמור על הכנסה, ובמקביל להגיע לראיונות עבודה ולהיות זמינים להזדמנות הבאה.

אנחנו רואים אותה מגמה גם בקרב סטודנטים. בעבר, סטודנטים למדעי המחשב או להנדסה שעבדו במשרות זמניות במהלך התואר היו עוזבים כמעט מיד לאחר סיום הלימודים לטובת משרת ג'וניור. כיום, יותר ויותר מהם נשארים לעבוד במשרות הללו גם חודשים לאחר סיום הלימודים, פשוט משום שהמשרה הראשונה עדיין אינה מגיעה.

שוק העבודה בהיי-טק הישראלי השתנה

זו אחת האינדיקציות המובהקות ביותר לשינוי שעובר שוק העבודה הישראלי. ההייטק הישראלי אינו נעלם, והוא עדיין מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית. אולם שוק העבודה בענף השתנה: תקופת המעבר בין עבודות מתארכת, הכניסה לענף הפכה קשה יותר, והצורך בפתרונות תעסוקה גמישים הופך לרלוונטי גם עבור אוכלוסיות שמעולם לא נזקקו להם בעבר.

אם יש מסקנה אחת שאפשר להסיק מהשנה האחרונה, הרי היא, שעבודה גמישה כבר אינה פתרון נקודתי לסטודנטים או אמצעי להשלמת הכנסה. היא הופכת לרשת הביטחון של שוק העבודה המודרני. בעולם שבו קריירות כבר אינן ליניאריות, ייתכן שזו תהיה אחת התשתיות החשובות ביותר של שוק העבודה בעשור הקרוב.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל Xtras.