"יש להשלים את המהפכה הדיגיטלית ברשויות המקומיות הקטנות והבינוניות"

"חזון ניהול עיר חכמה הוא שבכל תחום שהעירייה עוסקת בו, תהיה חוכמה - בתחבורה, בחינוך בקהילה ובביטחון - לאחר מכן יש ליצור תמונה אינטגרטיבית לניהול העיר, מתוך ידיעה מה קורה בה", כך לדברי ליאורה שכטר, יו''רית פורום המנמ''רים בשלטון המקומי

ליאורה שכטר, מנמ''רית עיריית תל אביב-יפו ויו''רית פורום המנמ''רים בשלטון המקומי. צילום: ניב קנטור

"כמו שהערים עוברות טרנספורמציה דיגיטלית, כך גם המנמ"ר נדרש לעשות זאת ועלינו לעזור לו: לתת לו יכולת לשכור אנשים ולטפל בנושא אישור תקנים ל-IT. עד שזה לא יקרה, שבממשלה לא יבינו זאת – המכשלה תישאר והמנמ"ר המוניציפלי לא יוכל לחולל את המהפכה. נדרשת מעורבות אמיתית ומחויבות של הממשלה על מנת להסיר מכשלה זו בערים הבינוניות והקטנות. עוד לא פיצחנו את התהליך – זאת המהפכה שעלינו להשלים", כך אמרה ליאורה שכטר, יו"רית פורום המנמ"רים בשלטון המקומי.

שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו, דיברה בפתחו של כנס The New Smart City, כנס IT מוניציפלי 2020. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום באולם אירועים LAGO, בהשתתפות מאות מקצועני IT ברשויות המקומיות. את הכנס הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי שכטר, "עברנו כברת דרך בהפיכת תל אביב-יפו לעיר חכמה. כבר לפני כמה שנים הבנו שזה צעד הכרחי להעביר שירותים לדיגיטל. למשל, שירות תו חניה הוא כיום דיגיטלי במלואו, עם שליחות עד הבית. רישום לגני ילדים נעשה דיגיטלית על ידי 78% מהתושבים. רישום לכיתה אל"ף – 82% מהם. זה מחולל פלאות למרכז הרישום". שירותים נוספים שנמצאים כשירות דיגיטלי מלא ורוב או כל התושבים צורכים אותם דיגיטלית, ציינה שכטר, הם זכויות בנייה, צפייה בארכיון תיקי בניין, בקשה לרישוי עסק.

כשהתושבים שותפים – אכפת להם

עיר חכמה, אמרה, "זה יותר מהמרת השירותים לדיגיטליים. אנו רוצים להמציא שירותים חדשים. לכך נדרש להכיר טוב יותר את התושב, כדי שנוכל להציע לו שירותים דיגיטליים מתקדמים, מותאמים אישית, כגון הנחה 50% להצגה בדקה ה-90, הצעה לאירועי חינם כמו יוגה על גג העירייה, או הנחה לחברי דיגיתל לכסא בחוף הים בשני שקלים".

לדבריה, "היקף הרישום למועדון צמח. יש לנו 185 אלף מנויי דיגיתל, המהווים 60% מתושבי העיר – מעל גיל 13. אנו עוקבים האם זה מעניין אותם: בשנת 2016 הפצנו יותר מ-300 קמפיינים, שלחנו 4.1 מיליון מיילים – 41% מהם נפתחו, 22% מהם הניעו לפעולה. כלומר, יש ערך למועדון דיגיתל. ב-2017 התמקדנו בקהילות: דיגיטף, דיגידוג ועוד".

"צריך יותר לעיר חכמה", אמרה שכטר. "אנו רוצים שהתושבים יהיו מעורבים בחיי העיר. כשהם שותפים אז אכפת להם. לשותפות יש כמה כלים. השקנו פלטפורמה חדשה לשיתוף הציבור. ברמה הפנימית, אנו רוצים גם לנהל את העיר בצורה חכמה. אנו מאמינים כי אוכלוסיית חברות הסטארט-אפ התוססת, הפועלת בעיר, תוכל גם היא לסייע לנו".

שכטר סיימה באומרה כי "חזון ניהול עיר חכמה הוא שבכל תחום שהעירייה עוסקת בו, תהיה חוכמה – בתחבורה, בחינוך בקהילה ובביטחון. לאחר מכן יש ליצור תמונה אינטגרטיבית לניהול העיר, מתוך ידיעה מה קורה בה. בנינו תמונה אחת ומתכללת על הבנאדם, על מנת להציע לו ערך טוב יותר ולשלבו בחיי הקהילה – בלא לשתף את המידע בתוך העירייה, או עם חברות מסחריות. זאת, כדי לרכוש את אמון הציבור ולשמור על פרטיותו".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים