"בעתיד הקרוב, המחשוב הארגוני כולו יעבור לענן – חוץ מהפלאש"

"ארגונים עוברים אמנם לפלטפורמה השלישית - עידן הדיגיטל, הענן והאינטרנט של הדברים - אבל רבים מהם עדיין נמצאים בעידן ה-Client Server", אמר אסף הלפרין, יועץ תשתיות בכיר בשטראוס אסטרטגיה

אסף הלפרין, יועץ בכיר ומומחה לטכנולוגיה וחדשנות, ומוביל תחום בלוקצ'יין בשטראוס אסטרטגיה

"יותר ויותר ארגונים עוברים ל-'פלטפורמה השלישית' – שכוללת את הדיגיטל, המובייל, האינטרנט של הדברים, הענן ועוד. חלקם משלבים אותה עם פלטפורמות קודמות, בצורה היברידית. אני צופה שבעתיד הקרוב, המחשוב הארגוני כולו יעבור לענן, למעט הפלאש (Flash), שיישאר 'בבית'", כך אמר אסף הלפרין, יועץ אסטרטגי בכיר בשטראוס אסטרטגיה.

הלפרין דיבר במפגש של פורום התשתיות מבית אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (א') ב-yes Planet בראשון לציון.

הוא ציין כי "יש שלוש פלטפורמות של תשתיות מחשוב ארגוני. הראשונה התחילה בסוף שנות ה-50' וכללה מערכות כמו אלה של סאפ (SAP) והמיינפריים של יבמ (IBM). היו להן מיליוני משתמשים ובנקודות הקצה שלהן היו טרמינלים 'טיפשים' ולא נוחים לעבודה".

"הפלטפורמה השנייה", אמר הלפרין, "החלה באמצע שנות ה-80'. הכוונה היא לדור ה-Client Server, שהתאפיין במכשירים כמו מחשבים שולחניים, לפטופים ומכשירי בלקברי (BlackBerry). מספר המשתמשים עמד על מאות מיליונים והאפליקציות היו בעיקר כאלה שמעוצבות לשימוש ארגוני, כמו Office ויישומי רשת".

"ב-2010 הגיע הדור השלישי של הפלטפורמות, עם ממאות מיליוני ועד מיליארדי משתמשים, טריליונים של 'דברים' ומילות באזזז כמו Big Data ואנליטיקה, האינטרנט של הדברים, ענן, מובייל וסושיאל. אפליקציות לדוגמה בדור זה הן פייסבוק (Facebook), טוויטר (Twitter) ואובר (Uber). בניגוד לדור השני, האפליקציות בדור זה הן מוטות לקוח ומיועדות לשימושו", הוסיף.

לדבריו, "ארגונים מצויים כיום עמוק בפלטפורמה השנייה וגם בפלטפורמה השלישית, אבל יש כאלה שנמצאים עדיין בפלטפורמה הראשונה".

הוא ציטט מחקר של IDC – החברה שטבעה את המונח "הפלטפורמה השלישית" – לפיו עד סוף השנה הבאה, יותר ממחצית מהוצאות ה-IT של ארגונים יהיו קשורות לפלטפורמות של הדור השלישי וב-2020 יעמוד הנתון על 60%. נתון נוסף, הפעם של InfoHolic, מעלה שהשימוש בפלטפורמות אלה יגדל עד 2020 בקצב של 7.5% לשנה.

הלפרין נתן כמקרה מבחן את חברת הביטוח Infrasurance. מדובר בחברה שמבוססת על דיגיטל בלבד, כאשר כל המגע עם הלקוח נעשה באמצעות פלטפורמות דיגיטליות, ללא שירות לקוחות אנושי. החברה, ציין, כוללת צוות של כ-100 איש עם ארבעה מיליון פוליסות מנוהלות.

מערכת ששולטת על הטמפרטורה במקררים שמאחסנים תרופות

בהמשך המפגש דיבר ערן ברבי, מנמ"ר בית החולים לילדים שניידר, על אתגרי הטכנולוגיה במערכת הבריאות ועל אפליקציה שפיתח בית החולים למעקב אחרי הטמפרטורות במקררים המאחסנים תרופות – מעקב אותו משרד הבריאות מחייב לבצע באופן רציף.

לדבריו, "מדובר במערכת RTLS שמאפשרת ניטור נכסים שונים, שפרוסים במרחב מוגדר, כמו זמן, מיקום האוביקט וטמפרטורה – בטווח של מינוס 200 עד פלוס 140 מעלות, לחות וצימוד. ניתן אף ליצור יחסי גומלין בין כמה אובייקטים על בסיס קרבה או ריחוק".

"המערכת נותנת פתרון מלא לבקרת טמפרטורה ולחות, בסביבות מגוונות, תוך ניצול מרבי של תשתיות התקשורת הקיימות באתר. היכולת להשתמש בתשתיות קיימות מקלה על פריסת המערכת ומורידה את העלות בעלות הכוללת", ציין ברבי.

הוא אמר כי "התגים מדווחים בזמן אמת באמצעות Wi-Fi, יש להם יכולת אגירה עצמית לגיבוי של נתונים במקרה של נפילת רשת, והם עומדים בתקן NIST הבינלאומי, כמו גם בתקן של מכון התקנים הישראלי".

מאפיינים נוספים במערכת אותם תיאר הם שהיא "מדווחת נתונים בזמן אמת למרכז בקרה. היא מייצרת התראות בזמן אמת באמצעות SMS, מייל, אפליקציית בקרה ייעודית ומערכות צד שלישי, מפיקה דו"חות היסטוריים ועדכניים ודו"חות חריגה".

ברבי אף ציין מספר נתונים אודות בית החולים. "מדובר בבית חולים ששייך לשירותי בריאות כללית, עם 1,335 מועסקים, 291 רופאים, מהם 123 רופאי ילדים ו-100 רופאים פנימיים, 558 אחים וסייעים, 235 מיטות אשפוז ו-1,100 משתמשים במחשוב", אמר.

ככלל, לדבריו, "אנחנו יוצרים ממשקים בין המערכות אבל עדיין, כל מערכת בפני עצמה. יש יוזר אינטר פייס אחד, לא אפליקציה אחת".

בהמשך הוא דיבר על האינטרנט של הדברים ואמר כי הוא "מחבר את הכול. עולם הבריאות לא מתעלם מהאינטרנט של הדברים. נהפוך הוא – כיום, בכל בתי החולים יש עגלות מחשוב שניתן להגיע אתן עד מיטת החולה".

ואדים סולוביי, מנהל הטכנולוגיות הראשי של DoiT. צילום: קובי קנטור

ואדים סולוביי, מנהל הטכנולוגיות הראשי של DoiT. צילום: קובי קנטור

עוד הוא ציין כי "אנחנו עוברים מענן של אחסון לענן של נראות, שהוא ה-חדשנות. הוא מאפשר גמישות להוסיף כוח עיבוד".

"הדבר הכי חשוב בענן – שילוב עם המערכות הארגוניות"

לסיום המפגש תיאר ואדים סולוביי, מנהל הטכנולוגיות הראשי של DoIT, איך בונים מערכות על בסיס ענן של AWS או גוגל (Google). הוא סקר את השירותים של שתי החברות.

סולוביי אמר כי "מחשוב ענן הוא מחשוב לפי דרישה, עם תשלום לפי דרישה, אחידות וגמישות בצריכת המשאבים. אין בו צורך בהשקעה קדימה. יש ארגונים שמתקשים להתרגל לזה, אבל מדובר ביתרון".

"הדבר הכי חשוב בנוגע לענן הוא היכולת לשלב אותו לתוך המערכות הארגוניות. שילוב מוצלח יכול להפיק לארגונים תועלת רבה", הוסיף. כמו כן, ציין, "יש חשיבות בפריסה גלובלית. משתמשי הקצה נמצאים בכל העולם ולכן המערכות שמשרתות אותם צריכות להיות במקומות שונים בעולם. הענן הציבורי מאפשר את זה".

הוא אמר כי DoIT היא חברת שירותי ענן עם 150 מועסקים – 100 מהם בתל אביב והיתר בסן פרנסיסקו ובאתונה, שלדבריו "מעוררת אמנם הרמת גבה, אבל היא שער כניסה מצוין לאירופה". לקוחות החברה הם בעיקר סטארט-אפים בתחומים כמו פורקס וגיימינג. כמו כן, DoIT היא שותפה עסקית של שלושת הוונדורים הגדולים בענן הציבורי – גוגל, AWS ומיקרוסופט (Microsoft).

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים