איילת שקד: "ישראל צריכה רגולציה באינטרנט"

"אני מקדמת חוק שיגן על ישראל מפני האיומים השונים ויהיה המתקדם בעולם", הצהירה שרת המשפטים בשבוע הסייבר של אוניברסיטת תל אביב ● לדבריה, איומי הסייבר מצריכים שיתופי פעולה בין המגזרים השונים ובין מדינות

שרת המשפטים, איילת שקד. צילום ארכיון: חן גלילי

"חוק וחדשנות לא צריכים להיראות כערכים מנוגדים אלא כאינטרס משותף של המגזרים הציבורי והפרטי. אני מקדמת חוק, שמתבסס על חוקים אחרים בעולם, כדי להגן מפני האיומים הקיברנטיים השונים. אני לא חסידה של רגולציה, אבל צריכים להגדיר גבולות ברורים לתופעה. ישראל מובילה בטכנולוגיית אבטחת הסייבר ותהיה מובילה בחקיקת הסייבר", כך אמרה שרת המשפטים, איילת שקד.

שקד דיברה באירוע הפתיחה של שבוע הסייבר, שמתקיים בימים אלה באוניברסיטת תל אביב, בהשתתפות אלפי מומחים ומתעניינים בתחום, מהארץ ומהעולם. בפתח האולם בו התקיים מושב הפתיחה של הכנס הוצב פסל של סוס טרויאני, שיצר גדעון עמיחי, כדי לסמל את האיומים הקיברנטיים שהעולם מתמודד איתם.

לדברי שקד, החקיקה שהיא עומלת עליה בימים אלה, בשיתוף מטה הסייבר הלאומי, יורה לספקיות אינטרנט להסיר אתרים המקדמים טרור והכוללים פרונוגרפיית ילדים.

"פשעי סייבר וטרור סייבר מציבים בפנינו אתגרים רבים, כולל בתחום החקיקתי", אמרה. "קשה לאכוף חקיקה בתחום ולאסוף ראיות, במיוחד בחו"ל, מאחר שהתוקפים הם בדרך כלל אנונימיים והתקשורת שלהם מוצפנת. קבוצות טרור ופשע מאורגן מנצלות את הקושי הזה לפעילות שלהן ופשיעת הסייבר היא הצומחת ביותר בין סוגי הפשע. כדי להתמודד עם זה, הקמנו מחלקה לטיפול באיומי סייבר ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם חברות כמו גוגל (Google) ומיקרוסופט (Microsoft)".

שקד ציינה כי יש חשיבות רבה לשיתוף פעולה בין המגזרים הציבורי והפרטי על מנת להתמודד מול האיומים הללו ואמרה כי "הממשלה צריכה כיום להשקיע בתחום, שבעבר נחשב לנחלתו של השוק הפרטי בלבד".

"הסייבר – בין הסוגיות החשובות שממשלות דמוקרטיות מתמודדות אתן"

כמו כן, לדבריה, המלחמה בסייבר מצריכה – ומביאה – לשיתוף מידע ופעולה בין מדינות, אולם יש לשפר אותו. "יש צורך לנקוט באמצעים אפקטיביים בינלאומיים נגד הטרור הקיברנטי ומתקפות הסייבר מגורמים שאינם מדינות – וישראל תורמת לזה. המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים לוקחת חלק אקטיבי בפורומים רלוונטיים ובהעלאת הנושא למודעות", הוסיפה שקד.

היא ציינה ש-"הסייבר הוא בין הסוגיות החשובות שממשלות דמוקרטיות מתעסקות איתן כיום. כשרת משפטים, אני מרגישה אחריות רבה לקדם את הטיפול בנושא מבחינה משפטית, וכאשת היי-טק לשעבר, אני מבינה את הצורך בכמה שפחות רגולציה בתחום. המטרה היא לבנות גשר בין המשפט לעולם הטכנולוגי. יש צורך להביא את אנשי המשפט והטכנולוגיה לדבר ביחד על האתגרים של המאה ה-21".

"היום יותר מבעבר, ישראל צריכה להתמקד בזה. משרד המשפטים לוקח תפקיד חשוב ומוביל בארץ ובחוץ כדי ליצור את הסביבה המשפטית להתמודדות עם הסייבר, כדי שישראל תהיה מובילה לא רק בתעשיית הסייבר אלא גם בחקיקת הסייבר", סיכמה שקד.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. איציק

    אין ספק שכולנו נוכל לישון יותר טוב אם משרד המשפטים יהיה זה שיחליט איזה אתרים הם אתרים מפרי חוק שספקיות האינטרנט שלנו חייבות לסנן. השלב הבא ללא ספק יהיה להחליט שאתר מסויים שהתכנים שלו לא ממש מתאימים למשטר בארץ הוא אתר מפר חוק ופשוט לחסום אותו. בלי הליך משפטי מורכב, בלי שלב הוכחות ציבורי, בלי מתן זכות שווה לצד השני להתגונן. עוד חוק עוקף בתי משפט מבית מדרשה של עורכת הדין שחושבת שהפרדת רשויות זה טוב כל עוד זה לא מפריע ליכולת של הרשות המחוקקת לעשות מה שבראש של חבריה. יכול להיות כמובן שהחוק ידרוש צו של בית משפט. אבל איזה יכולת אמיתית יש לבית משפט להבין את רמת המסוכנות של אתר כזה או אחר? לא מדובר כאן בהוצאת צו כזה או אחר שאותו בית המשפט נותן (בדרך כלל כחותמת גומי של המשטרה)! מדובר בגזר דין שעבור אתר ישראלי הוא גזר דין של סגירת העסק. ובפסק הדין הזה אין שום עורך דין שמייצג את האתר, שום עורך דין שמיצג את התביעה. אין מומחי הגנה או מומחי תביעה. האם אתר שדורש חשיפה מלאה של הוצאות ראש הממשלה, מפרסם בפומבי ששרה נתניהו זורקת את ביבי מרכב השרד באמצע הלילה (בלי קשר לנכונות הדברים) ושהיא עושה סקנדלים בארוחה רישמית ברוסיה יחשב כאתר שמעודד טרור? (ופוגע בחוסנה של מדינת ישראל הריבונית) ואתר ה BBC? ופייסבוק שמשמש פלטפורמה לא רק לעידוד טרור אלא גם לתיאום פעולות שקשורות לטרור? ווטסאפ? האתר של אל-גזירה? אתר שדורש לפרסם בפומבי כמה כסף מועבר במחשכי ועדת הכספים, למי ומי הצביע בעד ההעברה הזאת? אין ספק שכולנו נוכל לישון הרבה יותר בשקט כשאיילת שקד וחבריה יקבעו מה מותר לנו לקרוא באינטרנט ואיזה אתרים ישראלים זכאים ״לשדר״ באינטרנט ואיזה לא. מקווה שהחוק יכלול גם סעיף שמחייב את ספקיות האינטרנט להעביר למשרד המשפטים כל מידע לגבי הלקוחות ללא שום הסבר. אולי בכלל עדיף דרישה של שמירת כל המידע מראש במאגר (מאובטח, בטח שמאובטח) של משרד המשפטים כך שהוא יוכל לעיין במידע ללא צורך להטריח את הספקיות. מדרון חלקלק מתחיל לפעמים בסך הכל בזווית קלה ותמימה למראה.

אירועים קרובים