עו"ד אביב אילון: "התביעות הייצוגיות נגד ארגונים שעברו מתקפות סייבר – בדרך"

"יש כיום כ-15-20 תביעות ייצוגיות בדרך נגד אתרים שעברו מתקפות סייבר. עורכי הדין מאוד יצירתיים בלמצוא עילות תביעה כאלה", כך הזהיר עו"ד אביב אילון, מומחה לדיני מחשבים ואינטרנט. הוא הוסיף כי "רק התחלת טיפול בתביעה ייצוגית עולה בממוצע רבע מיליון שקלים".

עו"ד אילון דיבר בכנס Real 2015 e-Commerce, שנערך באחרונה ב-yes Planet בראשון לציון. השתתפו בכנס עשרות אנשי מקצוע בתחום והנחה אותו שי רוזן, מנהל תחום אסטרטגיה וחוויית משתמש ב-Real Commerce ויו"ר צוות ההיגוי של הכנס.

בדבריו התמקד עו"ד אילון במתקפות סייבר נגד אתרי e-Commerce ובביטוח שלהם, למשל במקרים של השבתה. "אתרי ה-SMB בתחום נמצאים בסיכון הכי גדול, כי לאתרים הגדולים יש הגנות על הגנות על הגנות ולאתרי ה-SMB אין מספיק תקציב לכך. לכן הם מהווים פוטנציאל טוב להאקרים". הוא ציין כי  "ביטוח מפני מתקפות סייבר הוא עוד הגנה על מי שעוסק במסחר אלקטרוני, במיוחד על מפעילי האתרים".

"הצד המשמעותי ביותר בתחום הוא ניהול משברי סייבר – וצריך להתכונן אליהם", אמר. בין היתר, פירט, "נדרש להכין כוח אדם וטכנולוגיה כדי להתמודד מול האירועים ולתעד אותם; לבצע הערכת סיכון בהתאם לנסיבות העניין והדין הרלוונטי; ולעדכן לאחר הפגיעה את הגורמים והרשויות השונות, בהתאם לסוג הפגיעה".

"צריך לדעת מה לעשות בעת משברי סייבר כמו תקיפות, לתרגל, למפות את הטכנולוגיה, לדעת מהם החוקים והתקנים הרלוונטיים באיסוף מידע, האם מדובר במקרה פלילי או אזרחי, להראות לבית המשפט ולגורמים הרלוונטיים את הראיות וחשוב מכך, איך השגתם אותן", ציין עו"ד אילון.

הרגלי הקנייה ברשת של הישראלים

אייל רוזן, מנהל פורום ה-e-Commerce הישראלי, נתן בדבריו סקירה על שוק המסחר המקוון בארץ, על פי מחקר שביצעה PayPal. עולה ממנו כי ישראלים קנו ברשת ב-2014 בשמונה מיליארד שקלים – סכום גדול פי שניים ממה שהיה לפני ארבע שנים.

72% מהישראלים ביצעו רכישות אונליין בשנה האחרונה, כאשר 40% מהם ביצעו יותר ממחצית מהקניות שלהם מאתרים בחו"ל. "ההזדמנויות ה-'חמות' בשוק בימים אלה הן בעולמות האופנה, הטיפוח והעשה זאת בעצמך. הכניסה גם לתחום הרכישות באינטרנט בתחומים אלה עדיין לא הושלמה", ציין.

אייל רוזן, מנהל פורום ה-e-Commerce הישראלי. צילום: קובי קנטור

הוא נתן כדוגמה את עולם האופנה ואמר כי "רנואר השיקה לא מזמן אתר מכירות אונליין וגולף רכשה את אתר האופנה Adika ב-40 מיליון שקלים. היא רואה את המסחר האלקטרוני כאסטרטגי עבורה. השוק בתחום האופנה עדיין בחיתוליו בישראל, אבל עם פוטנציאל גדול מאוד".

רוזן עמד על הסיבות של הישראלים לקנות באינטרנט, כפי שעולות מהמחקר: 50% מעדיפים את הרשת כדי לחסוך כסף, בגלל מחירים זולים יותר, ו-30% עושים זאת בגלל הנוחות, כי אין להם זמן ללכת לחנות הפיזית.

באשר למדינות המקור של האתרים מהם קונים ישראלים ברשת אמר רוזן כי "אלה בעיקר באתרים אמריקניים וסיניים. 58% מהישראלים רכשו בשלושת החודשים האחרונים לפחות פעם אחת באתר סיני". האתרים הסיניים מובילים במספר ההזמנות ולעומת זאת, eBay מוביל בסכומים שנכנסים לקונים כתוצאה מהמכירות.

איך מגדילים את המכירות אונליין?

עמית שמש, מנכ"ל Sniper, ניסה לענות על השאלות: איך להפוך את המידע לכסף? איך אפשר להגדיל את המכירות באתרי e-Commerce? ומדוע הדאטה יכול לעזור?

"73% מהלקוחות בעצם מעדיפים להשתמש באתרים שאוספים מידע עליהם", אמר. "אלא שהאתרים לא עושים את הכסף מזה, כי אם מיכולות הניתוח שלהם".

שמש ציין כי "60%-70% מהלקוחות לא מזוהים במקרה הטוב ובמקרה הרע מזוהים ככתובת IP. יש לקוחות שמזוהים חלקית – למשל רק על פי כתובת מייל, ועד הקצפת – לקוחות מזוהים שמבצעים אצלנו קניות ואנחנו אוגרים עליהם הרבה מידע. המטרה היא להגדיל כמה שיותר את מספר הלקוחות האלה. ככל שאתרים ידעו יותר על הלקוח – הם ימכרו יותר".

עמית שמש, מנכ"ל Sniper. צילום: קובי קנטור

הוא דיבר בהקשר זה על מודל הזיהוי, ניתוח והשפעה (שלושת ה-I). "הזיהוי מתקשר ליחסים בין לקוחות ומותגים, האם הלקוח מזוהה או לא והאם הוא נדרש לקשר ישיר למותג. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא הבנקים – הלקוח מבצע את כל הפעולות מול הבנק עצמו, ללא גורמים מתווכים. לעומת זאת, ליצרנים רבים אין מידע על הלקוחות, כי הם קונים ממתווכים. באמצע נמצאות חברות הביטוח – במקרים רבים, הלקוח לא עובד מולן אלא מול סוכן, אבל הן יודעות עליו מידע רב", ציין שמש.

"ניתוח זה הדבר החשוב ביותר, כי הוא מחבר בין המידע ואיסופו אל השיווק", הוסיף. "אנחנו רוצים לקבל בו את היכולת להבין את הלקוח בצורה הטובה ביותר".

"הנקודה האחרונה היא ההשפעה, משם מקבלים את הכסף", אמר שמש. "שלושת רבעי מהלקוחות מעדיפים לקבל מסרים אישיים ורלוונטיים אליהם ככל האפשר. זה המקום להביא לידי ביטוי את הידע שהארגון צובר על לקוחותיו יום יום ושעה שעה".

הוא סיכם באמרו כי "דאטה זה דבר רחב מאוד, שאי אפשר להסתכל עליו כעל מקשה אחת. ככל שארגונים ידעו לאסוף אותו ולנתח אותו טוב יותר, הם ירוויחו מכך".