ציון פת, מנכ"ל קווים: "אין בארץ מספיק תשתיות לשילוב בין אמצעי התחבורה הציבורית"

"אין בארץ מספיק תשתיות על מנת להביא לשילוביות בין אמצעי התחבורה הציבורית השונים. המטרה של השילוביות היא להביא את הנוסע למחוז חפצו בדרך המהירה והיעילה ביותר, אלא שבפועל, המילה הזו הפכה לשם נרדף להזנה של קווי אוטובוסים לרכבת, במקום להסתכל על המכלול", כך אמר ציון פת, מנכ"ל קווים.

פת דיבר בפאנל בנושא שילוביות בתחבורה הציבורית, שהיה חלק מכנס World eGov Forum 2013 שהתקיים באולם הכנסים אווניו בקריית שדה התעופה, בהפקת אנשים ומחשבים. מנחה הפאנל היה מהנדס התחבורה רענן חסידוף.

בדבריו ציין פת כי "כמעט בלתי אפשרי לדאוג לכך שיהיה שילוב אמיתי בזמנים בין האוטובוס לרכבת, כי לרכבת אין מגבלות תנועה שיש לאוטובוס, כמו פקקים או רמזורים. מה מצפים, שהאוטובוס ימתין לרכבת אם היא מאחרת?" הוא הוסיף כי "במקום זאת, אפשר לתת פתרונות טובים בהסתמך, נאמר, על שני אוטובוסים ולשלב בלוח הזמנים ובמיקום ביניהם, מבלי להחליף אמצעי תחבורה. גם המוניות יכולות להוות כאן עזר".

עם זאת, פת אמר כי השילוביות בין אמצעי התחבורה השונים בכל זאת עובדת טוב "במקומות שעוברות בהם רכבות בתדירות גבוהה או במקרים של אוטובוסים שעוברים בסמיכות לתחנות רכבת ויש להם תדירות גבוהה".

"השילוביות תביא לכך שהנוסע יגיע בזמן"
שלי אוחובסקי, סמנכ"ל מטענים ברכבת ישראל, אמר כי על מנת להשיג שילוביות טובה בין אמצעי התחבורה הציבורית, "כל אחד מהם צריך להתמקד ביתרון היחסי שלו". הוא ציין כי "לרכבת יש אמנם כמה צירי רוחב, אבל היתרון המרכזי שלה הוא שהיא נוסעת לאורך הארץ. בזה היא צריכה להתמקד".

לדבריו, "צריך לראות איך אמצעי התחבורה הציבורית האחרים משתלבים עם הרכבת. השיטה הזאת תביא לכך שהנוסע יגיע לאן שהוא צריך בזמן". אוחובסקי ציין כי יש תחנות שהרכבת מפעילה שאטלים מהן לאזורי תעשייה שונים, למשל פארק עתידים בתל אביב ופארק אפק שליד ראש העין. לדבריו, "חברות האוטובוסים לא עושות את זה כי זה לא כדאי להן כלכלית".

"התזמון בין האוטובוסים לרכבות – קריטי"
בצלאל בוכר, ראש תחום תכנון תחבורה בחברת עדליא, שאחראית על מנהלת התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, אמר כי "אנחנו מקדמים את נושא השילוביות בין האוטובוסים לרכבת. זה מתפרש על פני ארבעה מישורים: המישור הראשון הוא קווי הזנה – אוטובוסים שייקחו את הנוסעים ליעדים, שלוחות הזמנים שלהם יהיו מתוזמנים עם לוח הזמנים של הרכבת. הנושא הזה מקודם במספר לא מבוטל של תחנות, כאשר בחלק מהן השירות הניתן טוב ובאחרות – לא. הנושא השני הוא מחיר הנסיעה. בחלק מהמקומות יש כיום כרטיסים שמשלבים נסיעות באוטובוסים וברכבות, שנותנים הנחה. נשאלת השאלה: למה זה לא נעשה בכל הארץ? התשובה היא שזה נמצא בתהליך בין משרד התחבורה למשרד האוצר. אחריו בא נושא המידע הניתן לציבור הנוסעים לגבי אילו אוטובוסים עוברים בתחנות בהן הם צריכים לקחת את הרכבת או לרדת ממנה. כשהתחלנו לא היה מידע באף תחנה, כיום יש בחלק, וזה נמצא בהתקדמות. המישור הרביעי הוא קיומה של תשתית שמאפשרת לאוטובוס להגיע עד תחנת הרכבת. המגמה היא להביא את הנוסע עד לפתח התחנה. עושים את זה לפעמים על ידי סילוק רכבים שחונים 'רק לרגע'".

בוכר אמר כי תחום נוסף אותו צריך לפתח עוד הוא "יצירת קווים משכונות למוקדי תעסוקה עתירי עובדים. אנחנו מנסים בימים אלה לזהות איפה עובדים במקומות מסוימים גרים".

נקודה קריטית עליה הצביע בוכר היא תיאום התזמון בין האוטובוסים לרכבות. "אנחנו רוצים למנוע מצב שהנוסע יפספס את האוטובוס או את הרכבת. משרד התחבורה עומד להוציא לשם כך תקנה שתקבע אילו קווי אוטובוס הם קווי הזנה לתחנות רכבת ובאילו קריטריונים עליהם לעמוד, מבחינת זמן הנסיעה. כמו כן, נעשית עבודה מול רכבת ישראל על מנת שיהיה קשר בזמן אמת בין הרכבת למפעיל האוטובוסים, שהנהג יידע בכמה זמן הרכבת מאחרת".

הוא הוסיף כי "בעתיד יותקנו שלטים אלקטרוניים, שיתנו מידע בתחנות האוטובוסים והרכבת, ויוצבו סככות חדשות בתחנות הרכבת. כך, גם אלה שאין להם סמארטפונים ולא נעזרים בטכנולוגיה ובאפליקציות יוכלו לקבל את המידע".