בכל רחבי העולם: מבצעי ההשפעה בסייבר לא נעלמים

רצף חשיפות מהימים האחרונים מלמד כי מבצעי ההשפעה בסייבר רחוקים מלהיעלם. מתחקיר על הפצת טענות לזיופים בבחירות בישראל, דרך התכתבויות שבהן איש עסקים הנחשד בריגול עבור רוסיה מתפאר בהפלת קנצלר אוסטריה, ועד לקמפיין דיסאינפורמציה לקראת בחירות האמצע בארצות הברית, הזירה הדיגיטלית ממשיכה לשמש כלי להשפעה על דעת הקהל ועל תהליכים דמוקרטיים.

המקרים שונים זה מזה בשיטות הפעולה, בגורמים המעורבים וברמת הוודאות לגבי אחריותם. עם זאת, הם ממחישים כיצד הפצת מסרים מתואמת, שימוש בזהויות מזויפות וניצול האמון בכלי תקשורת עשויים להעמיק מחלוקות ולערער את אמון הציבור.

ישראל: טענות לגניבת הבחירות הופצו עוד לפני פרסום התוצאות

לפי תחקיר שפורסם בהארץ, הקמפיין שהציג את הבחירות בישראל ככאלה שנגנבו החל להתגבש כחודשיים לפני פרסום התוצאות. במסגרת הקמפיין הופצו טענות על זיופים, התערבות זרה וגניבת קולות בחברה הערבית, תחילה בשיח הפוליטי ובהמשך גם ברשתות החברתיות. לפי התחקיר, לפחות במקרה אחד הדהדו רשתות השפעה זרות את המסרים. לאחר שהתבררו תוצאות הבחירות התגברה הפצת הטענות לזיופים, ולפי העיתון, מפלגת הליכוד קידמה את הנרטיב שלפיו הבחירות נגנבו.

הארץ דיווח כי ביומיים שלאחר הבחירות פורסמו 212 פוסטים בנושא טענות לזיופים, ב-60 ערוצים, ואלה זכו לכ-2.56 מיליון צפיות. בסך הכול זיהה התחקיר 481 פוסטים שעסקו בטענות לגניבת הבחירות, ב-73 קבוצות, עם כ-5.45 מיליון צפיות. הנתונים מתייחסים להיקף הפצת המסרים ולחשיפה אליהם, ואינם מוכיחים כשלעצמם שכל הפרסומים היו חלק ממבצע זר מתואם. החשש מפני פעילות כזאת עמד גם במוקד אזהרת המשטרה מפני ניסיונות לשבש את הבחירות באמצעות פעילות סייבר ומבצעי השפעה, שפורסמה לפני ההצבעה.

אוסטריה: איש העסקים הנחשד בריגול טען שסייע להפלת הקנצלר

בסוף השבוע פרסם העיתון הבריטי הטלגרף (The Telegraph) תחקיר על התכתבויות של יאן מרסלק (Jan Marsalek), לשעבר סמנכ"ל התפעול של חברת הפינטק הגרמנית וויירקארד (Wirecard). לפי הפרסום, מרסלק טען שהיה מעורב במבצע שסייע להביא להתפטרותו של קנצלר אוסטריה לשעבר, סבסטיאן קורץ, בשנת 2021. מרסלק, שנמלט לאחר קריסת וויירקארד ונחשד בפעילות ריגול עבור רוסיה, תיאר בהתכתבויות מבצע שהסתיים, לטענתו, בהפלת הקנצלר. ההודעות נשלחו לאורלין רוסב (Orlin Roussev), שעמד בראש רשת ריגול שפעלה בבריטניה למען רוסיה ונידון לעשר שנות מאסר ושמונה חודשים.

לפי הדיווח, מרסלק ייחס את הצלחת המבצע לתפיסת טלפון נייד שהיה קשור לאחד ממקורביו של קורץ. עם זאת, ההתכתבויות אינן מוכיחות לבדן שמרסלק או שירותי המודיעין הרוסיים אכן היו אחראים להתפטרותו של הקנצלר, שהתרחשה על רקע חקירות וטענות לשחיתות.  הודעותיו של מרסלק נכללות בחומרי חקירה באוסטריה העוסקים בחשד לתמיכה בשירות מודיעין זר ולהתערבות בפוליטיקה המקומית. לפי הדיווחים, בעת שליחת חלק מההודעות הוא כבר שהה במוסקבה ופעל בקשר עם שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה, FSB.

גריים דאוני (Graeme Downie), חבר הפרלמנט הבריטי מטעם הלייבור וחבר בוועדת ההגנה, אמר לטלגרף כי הממצאים מדאיגים. לדבריו, מטרתו האסטרטגית של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, היא להעמיק את הפילוג בין הדמוקרטיות ולפגוע ביכולתן לפעול יחד. רוברט קלארק (Robert Clark), עמית מחקר במכון המחקר האמריקני יורקטאון, העריך כי הנוכחות הרוסית הרחבה בווינה מעניקה לשירותי המודיעין של מוסקבה סביבת פעולה נוחה יחסית. לדבריו, השימוש הגובר בריגול, בכפייה ובחבלה לצורך ערעור היציבות באירופה מעורר דאגה, משום שהוא עלול להחליש ממשלות ומוסדות ואת יכולתם להגיב במשותף לאיומים.

ארה"ב: מאות חשבונות וערוצים נקשרו למבצע מטריושקה

מחקר חדש של חברת אבטחת המידע TrendAI מצביע על ניסיון נוסף להשפיע על מערכת בחירות באמצעות דיסאינפורמציה. לפי החוקרים, מבצע המזוהה עם רוסיה וכונה מטריושקה (Matryoshka) התמקד בחודשים שקדמו לבחירות האמצע בארצות הברית בהפצת האשמות שווא נגד מועמדים ובפגיעה באמינותם של כלי תקשורת. החוקרים עקבו אחר הפעילות בין 6 ביולי ל-7 באוקטובר 2026, ובחנו מדגם של 155 הודעות שנשלחו למערכות חדשות. ההודעות כללו קישורים ליותר מ-800 פרופילים וערוצים ברשתות החברתיות, שבהם הופצו מסרים שנועדו ליצור בלבול, לפגוע במוניטין של מועמדים ולערער את אמון הציבור במידע פוליטי.

מטריושקה, המוכרת גם בשם Operation Overload, פעילה לפחות מאז ספטמבר 2023. בעבר נקשרה פעילותה לקמפיינים שעסקו באוקראינה, בארגונים בינלאומיים ובאירועים ציבוריים, לרבות אולימפיאדת פריז והבחירות במולדובה. לפי TrendAI, מפעילי המבצע לא הסתמכו בעיקר על סרטוני דיפ־פייק מורכבים ויקרים. במקום זאת, הם השתמשו בשיטות פשוטות וזולות יחסית, ובהן סרטונים קיימים שעליהם הולבשו כותרות שקריות, תמונות שנוצרו בבינה מלאכותית, כתבות מזויפות, שערי מגזינים מפוברקים ומסמכים שנחזו להיות רשמיים.

כדי להעניק לפרסומים מראה אמין נעשה שימוש בזהות החזותית ובלוגואים של כלי תקשורת מוכרים, בהם CNN, ABC, CBS ווושינגטון פוסט (The Washington Post). בכך ניסו מפעילי הקמפיין לנצל את האמון במותגים עיתונאיים מוכרים כדי להפיץ מידע כוזב. לפי חוקרי TrendAI, אחת הזירות הבאות שעלולות לעמוד במוקד הפעילות היא מערכת הבחירות לנשיאות צרפת, הצפויה באפריל 2027. גם בישראל כבר פורסמו אזהרות מפני מבצעי השפעה שנועדו לערער את אמון הציבור בתוצאות הבחירות, על רקע החשש מהתערבות של גורמים זרים בתהליך הדמוקרטי.

שלושת המקרים מדגישים כי מבצעי השפעה אינם חייבים לכלול חדירה למערכות מחשוב או גניבת מידע כדי להשיג את מטרתם. לעיתים די בהפצה מתואמת של מסרים, בהתחזות לגורמים אמינים ובניצול מחלוקות קיימות כדי להשפיע על השיח הציבורי, גם בלי שניתן למדוד במדויק את השפעתם על תוצאות הבחירות.