ד"ר ארנה ברי, EMC: "החברות הרב-לאומיות תרמו לצמיחת ענף ההיי-טק והמשק הישראלי כולו"

"התרומה העיקרית של החברות הרב-לאומיות היא בפתיחת מרכזי מו"פ בישראל", אומרת ד"ר ארנה ברי, סגנית נשיא EMC ומנהלת מרכז המצוינות של החברה, בראיון לרגל יום העצמאות ● "המשבר בענף מדאיג, אבל הוא אינו חדש. מאז ומעולם התחום סבל מתנודתיות, ולא לחינם משתמשים במושג הון סיכון"

"החברות הרב-לאומיות תרמו תרומה חשובה לאין שיעור להתפתחות ענף ההיי-טק ולכלכלה הישראלית בכלל", כך אומרת ד"ר ארנה ברי, סגנית נשיא ב-EMC העולמית ומנכ"לית מרכז המצוינות של EMC בישראל, בראיון לקראת יום העצמאות ה-65 של מדינת ישראל. "חברות כמו מוטורולה (Motorola), יבמ (IBM), אינטל (Intel) ורבות אחרות, עיצבו למעשה את דמותו של הענף כפי שהוא נתפס כיום בארץ ובעולם ותרמו תרומה חשובה לקראת עצמאות כלכלית של כל המשק הישראלי".

ברי הצטרפה ל-EMC לפני שש שנים, מיד עם הקמת מרכז המצוינות. היא נחשבת למנהלת בכירה ויזמת מוערכת עם ניסיון של יותר מ-25 שנים בתעשיית המדע, הטכנולוגיה וההון סיכון בישראל. היא מילאה מגוון תפקידי מפתח, בהם המדען הראשי של משרד התמ"ת בממשלת ישראל; יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי (IVA) ושותפה עצמאית בקרן הון הסיכון ג'מיני. בנוסף, החזיקה ד"ר ברי בתפקידי ייעוץ וניהול מחקר מדעי בשורה של חברות היי-טק מובילות. במקביל לתפקידה הנוכחי היא משמשת כיו"ר לשכת המסחר ישראל אוסטרליה.

ממרום ניסיונה והידע הרב שלה, יכולה היום ד"ר ברי לנתח את המצב בענף ההיי-טק הישראלי, להדגיש את גאוותה במה שהושג עד היום, אבל לא להסתיר את דאגתה הכנה מעתיד הענף, שישפיע על עתיד המשק כולו.

"התרומה העיקרית של החברות הרב לאומיות היא בפתיחת מרכזי מו"פ בישראל" אומרת ד"ר ברי. "מרבית החברות תקעו פה יתד בזכות יהודים שהגיעו לעמדות מפתח בצמרת אותן חברות והצליחו לשכנע את ההנהלות שיש מקום להקים פה שלוחות בישראל. מעבר לתרומה הישירה של מרכזי המו"פ, חשוב לזכור שהם היוו קטליזטור לפיתוח יתר החברות בתעשייה. זה גם היה מאוד כלכלי למדינה, שכן על כל דולר שהמדינה השקיעה, קיבלנו חזרה כ-10 דולרים".

"מעבר לכל זה", היא אומרת, "אסור לשכוח שהנוכחות של החברות הגדולות תרמה ועדיין תורמת להכשרה מקצועית וניהולית של שדרת המנהלים הפועלת כיום בענף. היא תרמה לפיתוח המוניטין של ישראל כמדינת היי-טק, שמושכת משקיעים זרים, קרנות הון סיכון, הנפקות בארץ ובחו"ל וכדומה. החברות הגדולות גם תורמות לפיתוח החינוך הטכנולוגי, שמהווה את הצלע השלישית במשולש שנוצר פה: משקיעים / כוח אדם / אקדמיה. חברה כמו מוטורולה, שייצרה פה משך שנים מוצרים עבור מערכת הביטחון, פתחה צוהר לכל התעשיות הביטחוניות והוכיחה את היכולות הרבות שלהן".

כל זה שייך למעשה להיסטוריה. נדמה לי שכיום אנו עומדים בפני מציאות קצת שונה: ההשפעות הגלובליות עלולות להביא לכך שחברות ייאלצו לצאת מכאן, עם כל ההערכה שלהן למוח היהודי.
"נכון הוא שיש משבר עולמי שמשפיע על הייצוא של ההיי-טק הישראלי, אבל עובדתית עד כה לא שמענו על סגירה של מרכזי מו"פ. להיפך: היו לא מעט רכישות ונפתחים מרכזי פיתוח חדשים. המציאות הזאת אינה חדשה. מאז ומעולם אנחנו חיים פה בישראל במציאות משתנה. ענף ההיי-טק הוא ענף שיש בו סיכון למי שמשקיע בו, ולא סתם משתמשים במילה 'הון סיכון'. במשך כל השנים הצלחנו לשווק את עצמנו למשקיעים שהם גמישים באופיים ויש להם יכולת ונכונות להתמודד עם שינויים, וזה מה שמייחד את התעשייה הזאת מתעשיות אחרות. לאורך כל העשורים האחרונים הוכחנו לכל העולם, שלמרות שעברנו פה מלחמות, מתיחויות ואירועים ביטחוניים, לא הפסקנו לרגע לייצא ולעמוד בכל ההתחייבות שלנו. המשקיעים הבינו, כי אנחנו נחשבים למדינה בטוחה לא פחות מכל מדינה אחרת, וכך גם צריך להיות בעתיד".

אילו אתגרים לדעתך עומדים בפני הממשלה החדשה בכל מה שקשור לטיפול בענף ההיי-טק?
"אני חושבת שעל הממשלה החדשה להאיץ מיזמים ופרויקטים שכבר קיימים ולייצר קשר הדוק יותר בין תוכניות ממשלתיות ובין הכסף שמוזרם אליהן. אחד הנושאים הוא חיזוק הפריפריה והמעבר לדרום. על הממשלה להביט דרומה, אל הנגב, המהווה פוטנציאל עצום לצמיחה בכלכלה הישראלית. אין ספק שגם פה ההיי-טק היה ועודנו הקטר של המשק. לפני הרכבת הממשלה הייתה ציפייה שהממשלה תמנה שר לענייני היי-טק, אבל משלא מינו, שר התמ"ת צריך להיות השר של הענף, וכולנו תולים בו תקוות רבות. על הממשלה לקדם רעיונות שנהגו בממשלה הקודמת, שתמכו בהקמת מרכזי מו"פ של חברות גדולות בפריפריה. הקטר של המשק יכול לסייע בחיזוק הנגב ויישובי פריפריה אחרים, כאשר התמיכה של הממשלה צריכה להיות בסיוע בהקמת תעשיות תומכות, שתספק חלופה למרכז הארץ, תעסוקה לכולם, מגורים, נגישות ותחבורה.

כמו כן, יש לשלב זרועות עם מוסדות כמו אוניברסיטת בן גוריון ולעודד עוד יזמויות דומות לחברות שכבר עושות את זה, דוגמת יבמ, אינטל ו-EMC – שפתחה מרכז פיתוח בשיתוף עם קמפוס בן גוריון. על הממשלה להניח את התשתית של קליטת אלפי משפחות של צה"ל שעובר לנגב, ולהתניע את המעבר של יחידות טכנולוגיות. למרבה הצער, המציאות כיום היא שהנגב אינו ערוך לכך. EMC הרימה את הכפפה והקימה מרכז מו"פ המשדך בין חברות הטכנולוגיה ובין תושבי האזור, והוא יאפשר לצעירים באזורים אלו לממש את הפוטנציאל שלהם מבלי שייאלצו לעזוב את בתיהם ומגוריהם".

עמיתייך, ראשי התאחדות האלקטרוניקה והתוכנה, קובלים על תרבות האקזיטים וההזנחה של תעשיית ההיי-טק המסורתית, זו המעסיקה אלפי עובדים ועת נתונה בסכנה בגלל הירידה בייצוא.
"תופעת האקזיטים הייתה ותמיד תהיה קיימת ואי אפשר למנוע אותה. אין ספק שהממשלה צריכה לעשות רוויזיה בכל מה שקשור להשקעות שלה במו"פ, בתקציבי המדען וכדומה. לצערי הרב, בשנים האחרונות תקציבי המדען לא רק שלא עולים, אלא יורדים, בקצב הפוך לביקוש הרב. אני תומכת ברעיונות שהועלו לתת עצמאות לתקציב המדען, לחזק את הקשר עם האקדמיה. הירידה בייצוא היא תוצאה של המשבר בשוקי אירופה, אבל אני מאמינה שזה משבר חולף. הבעיה שלנו היא שאין כאן מספיק חברות גדולות שיכולות להמשיך ולמנף את הענף, ועל זה הממשלה צריכה לתת דגש על ידי יצירת אווירה כלכלית ומדינית שתאפשר למשקיעים להמשיך ולהשקיע בישראל".

EMC היא אחת החברות שהשקיעה הכי הרבה ברכישת טכנולוגיות ישראליות. האם להערכתך המגמה הזו תימשך למרות המצב כיום?
"בניגוד למה שחושבים, הרכישות של החברות הבינלאומיות אינן גלולביות, אלא נקודתיות בהתאם לצורך ואסטרטגיה. השוק היום שונה לחלוטין לעומת שנים עברו. למעשה, הטכנולוגיה כבר לא חשובה, ולכן לצעירים שמקימים מיזם זה או אחר קל יותר למכור את החברות שלהם. גם החברות הגדולות מתאימות עצמן למגמות החדשות, הן הולכות בעקבות טרנדים קיימים, כמו, למשל, סייבר ואבטחת מידע, ומשקיעות באותם מקומות שבהם הן מוצאות את המענה המהיר לכך. בתחום האבטחה, המגמה היא לשלב בין טכנולוגיות ומוצרים על מנת לתת תמונת מצב מלאה ועדכנית של כל האיומים, לכל הלקוחות, ולא רק על סמך המידע שקיים אצלך. זה מה שעושים אצלנו בין היתר במרכז הניטור והבקרה, פה בהרצליה, בהצלחה לא קטנה. נושא אחר הוא פיתוח הפלש בצד של השרת, שנועד לאפשר לנו לקרוא מהר יותר את הנתונים. את כל הדברים האלה אנחנו סורקים כל הזמן בכל מקום, ואם מגיעים למסקנה שלא כדאי לפתח, מחפשים רכישות, כך שלשאלתך אני מאמינה שהרכישות יימשכו בכל העולם ולא רק בישראל".

ולסיום, בשנתה ה-65 של ישראל, את אופטימית?
"אני תמיד אופטימית, למרות שבשגרה אני מאוד מודאגת ויש אומרים שאני פסימית. זה חלק מתפקידי. שום דבר לא מובן מאליו ושום דבר שנעשה לא בא בקלות. כולנו כאן עובדים קשה מאוד. אני חושבת שאם רוצים למצות את התשובה לשאלה, אפשר לומר שאנו לא רק עם סגולה, אלא עם שמסוגל להתמודד עם הרבה מאוד אתגרים ולהגשים ציפיות. זו גדולתנו, ולכן אני אופטימית. חג שמח".

מרכז המצוינות של EMC, הפועל בהרצליה עם שלוחה בבאר שבע, הוקם ב-2007. הוא אחד מתוך עשרה מרכזים דומים שהחברה מפעילה ברחבי העולם. ישראל על המפה יחד עם מדינות כמו סין, צרפת, אירלנד, הודו, רוסיה, סינגפור וארצות הברית. מרכז המצוינות הוקם בעקבות גל רכישות שביצעה החברה בישראל בקיץ 2006 ואחריו. בין היתר רכשה את החברות קאשיה, אנליירס, פרואקטיביטי ו-RSA.

עם הקמת המרכז, צורפה ד"ר ארנה ברי להנהלת EMC העולמית בתפקיד סגנית נשיא ומנכ"לית מרכז המצוינות, שהוא למעשה מרכז הפעילות RSA, שעוסק בתחומים של גיבוי, התאוששות, שכפול ואחזור נתונים. במרץ 2011 הוקמה שלוחת מו"פ למרכז המצוינות בבאר שבע, המעסיקה כיום כ-70 איש. בחודשים הקרובים צפוי האתר לעבור למשכנו הקבוע בפארק ההיי-טק בבאר שבע, שיהיה צמוד למתחם של אוניברסיטת בן גוריון. בסוף 2012 הקימה EMC את מעבדות EMC בישראל, שיפעלו בשיתוף עם מרכז המצוינות ועם אוניברסיטת בן גוריון.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים