"ה-GenAI תשנה את תפקיד הרופא"

"היא ממקדת את הרופא, עוזרת לו בתעדוף המטופלים, מסייעת בזיהוי הבעיות, ממליצה על הטיפול ומסבירה למה היא נתנה את ההמלצה", אמרה ליאורה שכטר, סמנכ"לית וראשת חטיבת מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית

ליאורה שכטר, סמנכ"לית וראשת חטיבת מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית.

"הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) היא דבר שהוא לא פחות ממשנה תפיסה – בכל מיני תחומים. ה-GenAI מהווה פריצת דרך משמעותית, גם בתחום הבריאות, אבל לצד זה, יש בה לא מעט סיכונים. כך או כך, היא תשנה את התפקיד של הרופא, ובכלל של הצוותים הרפואיים", כך אמרה ליאורה שכטר, סמנכ"לית וראשת חטיבת מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית.

לדברי שכטר, "הבינה המלאכותית, ובתוכה זו היוצרת, היא טכנולוגיה תומכת החלטה בעולם הבריאות. היא ממקדת את הרופא, עוזרת לו בתעדוף המטופלים, מסייעת בזיהוי הבעיות, ממליצה על הטיפול ומסבירה למה היא נתנה את ההמלצה הספציפית".

שכטר הנחתה פאנל שעסק באתגרי ה-AI במערכת הבריאות, ושנערך כחלק מוובינר בריאות דיגיטלית של אנשים ומחשבים. המפגש הווירטואלי התקיים אתמול (א'), בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה

הבכירה בכללית ציינה את הפעילות של ארגון הבריאות הגדול במדינה בעולם ה-AI: "המסע של הכללית עם הטכנולוגיה הזאת התחיל כבר לפני עשור, בעולמות הדימות (רנטגן). עם תחילת המלחמה, הטמענו את פתרון הדימות בכל הכללית, כדי לנסות לאתר אצל המטופל כמה שיותר בעיות ותחלואים, ובפרט שבץ מוחי ותסחיף ריאתי".

שכטר ציינה את פלטפורמת C-Pi, שבאמצעות AI וביג דאטה מאפשרת לרופאי המשפחה בכללית להציע טיפולים לסוגי מחלות שונים. "במערכת מוטמעים מודלים שמאפשרים לזהות את המחלות, לתת לרופא המלצות על איזה טיפול להחליט, לאור הנתונים הקליניים של המטופל, ולחזות את מצבו הרפואי העתידי. הפלטפורמה כבר הוטמעה אצל 1,800 רופאים, ומשתמשות בה גם אחיות בקהילה, שמבצעות מעקב אחרי מטופלים כרוניים", אמרה.

הכללית, הוסיפה שכטר, זכתה בהאקתון של מיקרוסופט, עם פתרון מבוסס GenAI שמאפשר לחפש מלל באופן חופשי בספר השירות של הקופה.

עוד היא ציינה כי "אנחנו מקימים פלטפורמת דאטה בענן שלנו, שתשרת את כל הקופה ותהיה מנותקת מענן Azure, שבו אנחנו משתמשים. אנחנו כבר מאמנים לטובת הפלטפורמה הזאת מודלים בעולמות השירות והטיפול".

קטי בר שלום, מנהלת חדשנות ומנמ"רית קופת חולים מאוחדת.

קטי בר שלום, מנהלת חדשנות ומנמ"רית קופת חולים מאוחדת. צילום: יח"צ

קטי בר שלום, מנהלת חדשנות ומנמ"רית קופת חולים מאוחדת, ציינה כי "אנחנו מבססים AI במערכות הטיפוליות שלנו ובמערכות לניהול תורים".

"הכניסה לעולמות ה-AI והפעילות בהם ובעולמות הדאטה הם אתגר לארגוני הבריאות. אפשר ליצור מערכות דוגמת Copilot של מיקרוסופט שישמשו צוותים רפואיים. זה יאפשר לרופאים לשאוב את המידע הרלוונטי שהוא צריך כדי לקבל החלטה כזו או אחרת, להציע טיפול, במילי-שניות", אמרה בר שלום. "בעוד חמש שנים לא יהיה ארגון בריאות שלא ישתמש בטכנולוגיות האלה, שיאפשרו עבודה ממוקדת יותר".

עוד היא ציינה ש-"אנשי הטכנולוגיה בארגוני הבריאות צריכים לפשט את הגולם שנקרא AI – הן עבור המטופל והן עבור המטפל, ולהסביר למטופל מה הביא לקבלת ההחלטה בעניינו ומהו המידע שעליו היא התבססה".

טל גרינולד, מנהל חטיבת דיגיטל ודאטה במערך החדשנות של מכבי שירותי בריאות.

טל גרינולד, מנהל חטיבת דיגיטל ודאטה במערך החדשנות של מכבי שירותי בריאות. צילום: פרטי

טל גרינולד, מנהל חטיבת דיגיטל ודאטה במערך החדשנות של מכבי שירותי בריאות, ציין ש-"הבינה המלאכותית נמצאת גם במכבי, בכל העולמות שהקופה עוסקת בהם – קליניים-טיפוליים ושירותיים".

"אחת הבעיות שצוותים רפואיים עומדים בפניהן היא חיזוי של מצבים רפואיים ומניעתם. פיתחנו מודלים לחיזוי ולמתן טיפול למצבים קליניים שונים, בהם חיזוי התקף לב ראשון וכריתת גפיים לסוכרתיים. הבינה המלאכותית מאפשרת לתת שירות טוב יותר למטופלים, אבל היא לא מחליפה את המטפלים, וזה גם לא יקרה בזמן הקרוב", אמר.

יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות.

יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות. צילום: אלעד גוטמן

יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות, סיפר כי אחד השימושים של ה-AI בקופה הוא לאיתור מטופלים חולי צהבת, ולזיהוי האם המחלה קיימת אצלם על אף שהם לא מרגישים בה. "הצלחנו לאתר פרו-אקטיבית חולי צהבת ברמת דיוק מאוד גבוהה", הוסיף.

לאופר ציין כי "אי אפשר להתעלם מה-GenAI, שיש בה יכולות מדהימות, אבל גם לא לסמוך עליה בעיניים עצומות".

ניר מקובר, אחראי מערך הדאטה של חטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות.

ניר מקובר, אחראי מערך הדאטה של חטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות. צילום: יח"צ

דובר נוסף בפאנל היה ניר מקובר, אחראי מערך הדאטה של חטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות. הוא סיפר שבמשרד הוקם צוות לבחינת פתרונות GenAI והטמעתם האפשרית במערכת הבריאות. "יש פתרונות שמתהווים ויש כאלה שכבר עובדים", אמר, אך לא פירט. "בנוסף", ציין, "הצוות מזהה צרכים שאנחנו יכולים לענות עליהם עם פתרונות 'מתוך הבית'. בהקשר זה, מדובר בעיקר בפתרונות בתחום התפעולי, מתוך מטרה לייעל את השירות".

גם מקובר הצביע על ההזדמנויות שיש בבינה המלאכותית היוצרת אל מול הסכנות שבאות איתה, ואמר כי "הקמנו סביבת 'משחקים', שבה אנחנו מתאמנים במודלים פרטיים ומבצעים בדיקות היתכנות למודלים ציבוריים, משווים בין המודלים הקיימים ובוחנים חדשים, ומחליטים מה נכון לנו ומה לא".

הוא ציין כי "יש לנו חזון – לייסד יועצים וירטואליים לרופאים, על פי מודלי השפה. זה חזון שמתחיל להתממש, אבל בשלב ראשוני מאוד. אנחנו עובדים בצורה ידנית עם המודלים האלה, ללא מידע מזהה ובלי לחשוף את המטופלים, מקבלים תשובות ובודקים עם המטפלים האם הן תשובות נכונות".

לסיכום אמר מקובר ש-"ה-AI בכלל, וה-GenAI בפרט, מייצרות עתיד ורוד לעולם הרפואה".

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. סנונית

    הרופאים הם הבעיה. אם נופלים על רופא רדום מבולבל פלונדר שרושם תרופות על ימין ועל שמאל בלי ידע ובלי בדיקהלא בטוח אם יעזור אפילו AI.

  2. קוראת

    מבורך. אם אפשר היה ללא תיווך הרופאים היה יותר טוב

אירועים קרובים